משה מפוזנא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 18: שורה 18:


=== הוויכוח הראשון ===
=== הוויכוח הראשון ===
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר<ref>בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.</ref>.<br>
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר<ref>בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.</ref>.<br>


=== הוויכוח השני ===
=== הוויכוח השני ===

גרסה אחרונה מ־22:02, 4 בספטמבר 2023

רבי משה מפוזנא (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא המהר"ל מפראג וזקנו של אדמו"ר הזקן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת ה'תכ"ז[1] לאביו רבי יהודה לייב[2] (נין המהר"ל מפראג), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל[3].

בנו היה רבי שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן). בגיל 91 השתתף בשמחת הבר מצוה של נינו, הוא אדמו"ר הזקן - שהייתה באלול תקי"ח[4].

ראש הקהל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.

בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

פעולתו בותיקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית.

הוויכוח הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר[5].

הוויכוח השני[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה.

קירוב לבבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. [6].

הלוחמה בנצרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון[7] מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות.

לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים.

ייחוסו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ כותב[8] שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי ישראל ברוך פוזנר, בנו של רבי שניאור זלמן פוזנר[9], בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה למהר"ל מפראג הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר בית רבי[10] כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי[11], שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי[12], וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי[13].

משה חלפן[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל אדמו"ר הריי"צ ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת תש"ד שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' יצחק חיים דובער וילנסקי ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו[14]. יש לציין שבספר הזכרונות[15] שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ[16].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת פוזנר
{| class="mw-collapsible mw-collapsed autocollapse" style="border: 1px #aaaaaa solid; background-color: #f9f9f9; text-align: center; clear: both; width: 75%; margin: 0.5em auto;" cellspacing="3" עץ משפחת פבזנר
רבי משה מפוזנא
 
 
רבי שניאור זלמן פוזנר[17]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית דבורה לאהרבי ישראל ברוך פוזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמו"ר הזקן
 
רבי יהודה לייב מינוביץ'
 
רבי מרדכי פוזנר
 
רבי משה
 
 
 
 
עץ אדמו"רי חב"דמשה בער פוזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך צדוק פוזנרשניאור זלמן פבזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאשה מאלה
 
מרדכי חיים פבזנרברוך יעקב ריזברג-פבזנרבתיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמואל פבזנראסתר הדסה[18]שיינע באשע[19]חנה מיכלא[20]שפרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער פבזנרישראל פבזנריצחק מרדכי פבזנררישא[21]חנה[22]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק פבזנרמנחם מענדל פבזנרשמואל פבזנר - הריסבורגשיינא חנה[23]
 
 
שטערנאחנה ברוצקיאסתרזלטה[24]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דברושא[25]
 
 
אסתר הדסה[26]חיה מושקא[27]
 
 
שרה[28]אסתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה[29]ניסן פבזנרסעדיה פבזנרמאשא[30]שלום דובער פבזנר

|}

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. ספר הזכרונות פרק צ"א.
  2. שהיה בנו של רבי שמואל, בן רבי בצלאל חריף, בנו של המהר"ל מפראג.
  3. וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה הערות וביאורים (32).
  4. ספר השיחות-קיץ ה'ש"ת ע' 58.
  5. בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.
  6. ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.
  7. שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם
  8. ספר הזכרונות והיום יום בתחילת שלשלת היחס
  9. ראה במבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן.
  10. פרק א'
  11. בעל "קול יהודה" על שולחן ערוך אורח חיים
  12. אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.
  13. לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו", וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד בקובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה וגיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה.
  14. ראה אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ח' אגרת ב'תע"ד.
  15. חלק ב' פרק קל.
  16. שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.
  17. ראה הקדמה לאגרות קודש אדמו"ר הזקן
  18. אשת ר' שלמה חיים פלדמן.
  19. אשת ר' יהושע זליג ריבקין. בספר החסידים, כתב בנה ר' זלמן ריבקין ששמה היתה "שינא דוושא" ועל דרך זה כתב חותנה ר' שניאור זלמן פלדמן שם ששמה "שיינע דוושע", ובנה ר' אברהם כתב שם "שיינה \בתי'"!
  20. אשת ר' ישראל לוין.
  21. אשת ר' חיים הלל אזימוב.
  22. אשת ר' יששכר דב גורביץ'.
  23. אשת הרב אהרן יצחק ליברמן.
  24. אשת הרב טוביה ליצמן.
  25. אשת ר' מנחם מענדל גרייזמן.
  26. אשת ר' יצחק צאפ.
  27. אשת ר' דובער ברקוביץ'.
  28. אשת ר' לוי יצחק הלוי לובנשטיין.
  29. אשת ר' יוסף יצחק קרץ.
  30. אשת ר' פרץ גולדשמיד.