יהדות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הקדוש ברוך הוא " ב־"הקדוש ברוך הוא ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (24 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''יהדות''' | ה'''יהדות''' הוא כינוי לתורה וחוקיה שנתנו מהבורא לזרעם של אברהם יצחק ויעקב. היהודי מחוייב ל[[אמונה]] ב[[הקדוש ברוך הוא|בורא העולם]], באחדותו המוחלטת, ובשלילת כל כוח אחר. | ||
==היסטוריה== | |||
{{ערך מורחב|אבות}} | |||
היהודי הראשון היה [[אברהם אבינו]]. הוא פרסם את [[מלך|מלכות]] השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו ב[[מסירות נפש]]. את דרכו המשיכו [[האבות]] הקדושים, ובניהם השבטים. | |||
למרות זאת, ולמרות ש[[האבות]] קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, קיים ספק בספרי האגדה, האם השבטים היה להם דין של [[ישראל]] גם לקולא, הנוגע גם לאותם דינים שאותם אסור לבן נח לעשות ורק לישראל הותרו. אחת מהדוגמאות היא אכילת בן פקועה, שהוא וולד של [[בהמה]] שנמצא במעי אמו לאחר ה[[שחיטה]]. לישראל, שעליו מוגבלת אכילת [[בשר]] [[בהמה]] טהורה בשחיטה, מותר הוולד, מכיון שהוא ניתר בשחיטת אמו. בשונה מכך, לגוי לא הותר הוולד, מכיון שאין השחיטה מתירה אצלו את האכילה. בדומה לכך, אכילת [[בהמה]] מיד לאחר השחיטה בעוד שהיא גוססת, מותרת לישראל מכיון שהיא כבר נשחטה, בשונה מגוי לו לא הותר איסור אבר מן החי עד שתמות לגמרי{{הערה|על פי זה יש המפרשים את מה המובא ב[[רש"י]] בפרשת וישב, כי [[יוסף הצדיק]] הלשין לאביו כי אחיו אוכלים אבר מן החי. לי זה, מובן, כי האמור היה באחד משני אופנים אלו שמותר רק ליהודי לאכול ולא לבן נח, ולמרות שהשבטים סברו שדינם כישראל אף להקל, יוסף הצדיק חלק עליהם וסבר שעליהם להחמיר בכך כבן נח.}} | |||
אחרי שהשבטים גלו ל[[מצרים]], ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, [[הקדוש ברוך הוא]] הוציאם ממצרים, ולאחר [[שנה]] בלבד, הם קיבלו את ה[[תורה]], ואז הפכו ליהודים גמורים{{הערה|למרות זאת, לא היה להם דין של "גר שנתגייר כקטן שנולד", מכיון שדין זה אמור דווקא כלפי גר מאומה אחרת שעבר אומה, ומכיון שהוא עבר אומה אחרת הוא נחשב לקטן שנולד. בשונה מכך יהדותם של עם ישראל באה להם כאומה, ולא עברו כלל לאומה אחרת, ולכן אנו מוצאים אותם בוכים על משפחותיהם, ופרש"י על עסקי עריות שנאסרו להם, ומכאן שקרובי המשפחה שלהם שלפני מתן תורה נאסרו להם גם לאחריה, מכיון שלא היה להם דין של קטן שנולד.}} | |||
==האמונה היהודית== | |||
{{ערך מורחב|י"ג עיקרי האמונה}} | |||
כל יהודי ויהודי מחויב בלהאמין בי"ג העקרים האמורים ב[[רמב"ם]], ובקב"ה שהם:. | |||
:א. '''מציאות [[ה']]:''' שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם. | |||
:ב. '''[[אחדות ה'|אחדותו]]:''' שה' הוא אחד ו[[אחדות פשוטה|אינו מורכב מחלקים]]. | |||
:ג. '''[[שלילת הגשמות]] ממנו''': שאין לה' [[גוף]] ולא שייך בו שום מאורע [[גשמי]]. | |||
:ד. '''הקדמות''': שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם. | |||
:ה. '''היותו היחיד שראוי לעבדו''': שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ו[[בחירה]] ולא לשאר הברואים (כמו [[מלאכים]], [[כוכבים]] וכדומה) - איסור [[עבודה זרה]]. | |||
:ו. '''ה[[נבואה]]''': שיש בין [[אדם (מין)|בני האדם]] אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא. | |||
:ז. '''נבואת [[משה]]''': שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו. | |||
:ח. '''[[תורה מן השמים]]''': שכל ה[[תורה]] שבידינו - [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'. | |||
:ט. '''[[נצחיות התורה]]''': שהתורה לא תשתנה ולא תהיה בה תוספת וגרעון. | |||
:י. '''[[השגחה]]''': שה' משגיח ויודע את מעשי בני האדם. | |||
:יא. '''[[שכר ועונש]]''': שה' נותן [[שכר]] למקיימי רצונו ו[[עונש]] לעוברי רצונו. | |||
:יב. '''[[האמונה בביאת המשיח|ביאת המשיח]]''': ש[[מלך המשיח]] יבוא ויתקיימו בו הנבואות שנאמרו עליו (בעיקר זה כלול החיוב [[ציפיה לגאולה|לחכות למשיח]]). | |||
:יג. '''[[תחיית המתים]]'''- ש[[הקב"ה]] יחיה את המתים לעתיד לבוא | |||
== | ==החיים היהודיים== | ||
=== | ===התורה=== | ||
{{ערך מורחב|[[ | {{ערך מורחב|תורה}} | ||
התורה הינה שם כללי לכתבי קודש שדרכם יכול היהודי להתקשר עם [[הקב"ה]], התורה כוללת גם את [[תורה שבעל פה]] וגם את [[התורה שבכתב]]. | |||
התורה הינה אחד המרכיבים החשובים ביהדות שרק דרכה אפשר לקיים את המצוות, וכן גם לימוד תורה בעצמו הינו מצווה בפני עצמה ודרך להרגיש את [[הקב"ה]]. | |||
מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה. | |||
===שבת וחגי ישראל=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[שבת]] {{*}} [[תשרי]] {{*}} [[חנוכה]] {{*}} [[פורים]] {{*}} [[פסח]] {{*}} [[שבועות]] {{*}} }} | |||
== | ===תפילה=== | ||
{{ערך מורחב|תפילה}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 26: | שורה 47: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יהדות|*]] | |||
גרסה מ־00:55, 27 באוגוסט 2023
היהדות הוא כינוי לתורה וחוקיה שנתנו מהבורא לזרעם של אברהם יצחק ויעקב. היהודי מחוייב לאמונה בבורא העולם, באחדותו המוחלטת, ובשלילת כל כוח אחר.
היסטוריה
| ערך מורחב – אבות |
היהודי הראשון היה אברהם אבינו. הוא פרסם את מלכות השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו במסירות נפש. את דרכו המשיכו האבות הקדושים, ובניהם השבטים.
למרות זאת, ולמרות שהאבות קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, קיים ספק בספרי האגדה, האם השבטים היה להם דין של ישראל גם לקולא, הנוגע גם לאותם דינים שאותם אסור לבן נח לעשות ורק לישראל הותרו. אחת מהדוגמאות היא אכילת בן פקועה, שהוא וולד של בהמה שנמצא במעי אמו לאחר השחיטה. לישראל, שעליו מוגבלת אכילת בשר בהמה טהורה בשחיטה, מותר הוולד, מכיון שהוא ניתר בשחיטת אמו. בשונה מכך, לגוי לא הותר הוולד, מכיון שאין השחיטה מתירה אצלו את האכילה. בדומה לכך, אכילת בהמה מיד לאחר השחיטה בעוד שהיא גוססת, מותרת לישראל מכיון שהיא כבר נשחטה, בשונה מגוי לו לא הותר איסור אבר מן החי עד שתמות לגמרי[1]
אחרי שהשבטים גלו למצרים, ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, הקדוש ברוך הוא הוציאם ממצרים, ולאחר שנה בלבד, הם קיבלו את התורה, ואז הפכו ליהודים גמורים[2]
האמונה היהודית
|
| ערך מורחב – י"ג עיקרי האמונה |
כל יהודי ויהודי מחויב בלהאמין בי"ג העקרים האמורים ברמב"ם, ובקב"ה שהם:.
- א. מציאות ה': שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.
- ב. אחדותו: שה' הוא אחד ואינו מורכב מחלקים.
- ג. שלילת הגשמות ממנו: שאין לה' גוף ולא שייך בו שום מאורע גשמי.
- ד. הקדמות: שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם.
- ה. היותו היחיד שראוי לעבדו: שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ובחירה ולא לשאר הברואים (כמו מלאכים, כוכבים וכדומה) - איסור עבודה זרה.
- ו. הנבואה: שיש בין בני האדם אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא.
- ז. נבואת משה: שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו.
- ח. תורה מן השמים: שכל התורה שבידינו - תורה שבכתב ותורה שבעל פה על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'.
- ט. נצחיות התורה: שהתורה לא תשתנה ולא תהיה בה תוספת וגרעון.
- י. השגחה: שה' משגיח ויודע את מעשי בני האדם.
- יא. שכר ועונש: שה' נותן שכר למקיימי רצונו ועונש לעוברי רצונו.
- יב. ביאת המשיח: שמלך המשיח יבוא ויתקיימו בו הנבואות שנאמרו עליו (בעיקר זה כלול החיוב לחכות למשיח).
- יג. תחיית המתים- שהקב"ה יחיה את המתים לעתיד לבוא
החיים היהודיים
התורה
|
| ערך מורחב – תורה |
התורה הינה שם כללי לכתבי קודש שדרכם יכול היהודי להתקשר עם הקב"ה, התורה כוללת גם את תורה שבעל פה וגם את התורה שבכתב.
התורה הינה אחד המרכיבים החשובים ביהדות שרק דרכה אפשר לקיים את המצוות, וכן גם לימוד תורה בעצמו הינו מצווה בפני עצמה ודרך להרגיש את הקב"ה.
מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה.
שבת וחגי ישראל
|
| ערך מורחב – שבת • תשרי • חנוכה • פורים • פסח • שבועות • |
תפילה
|
| ערך מורחב – תפילה |
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ על פי זה יש המפרשים את מה המובא ברש"י בפרשת וישב, כי יוסף הצדיק הלשין לאביו כי אחיו אוכלים אבר מן החי. לי זה, מובן, כי האמור היה באחד משני אופנים אלו שמותר רק ליהודי לאכול ולא לבן נח, ולמרות שהשבטים סברו שדינם כישראל אף להקל, יוסף הצדיק חלק עליהם וסבר שעליהם להחמיר בכך כבן נח.
- ↑ למרות זאת, לא היה להם דין של "גר שנתגייר כקטן שנולד", מכיון שדין זה אמור דווקא כלפי גר מאומה אחרת שעבר אומה, ומכיון שהוא עבר אומה אחרת הוא נחשב לקטן שנולד. בשונה מכך יהדותם של עם ישראל באה להם כאומה, ולא עברו כלל לאומה אחרת, ולכן אנו מוצאים אותם בוכים על משפחותיהם, ופרש"י על עסקי עריות שנאסרו להם, ומכאן שקרובי המשפחה שלהם שלפני מתן תורה נאסרו להם גם לאחריה, מכיון שלא היה להם דין של קטן שנולד.