שמואל אלכסנדר אונסדורפר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(54 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
=== רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר ===
[[קובץ:הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר.png|ממוזער|הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר אצל הרבי]]
רבי '''שמואל אלכסנדר אונסדורפר''' שליט"א הוא פוסק ידוע. תחילה שימש כראש ישיבת "ראשית חכמה" באנוורפן. לאחר מכן שימש אב"ד צאנז - פתח תקווה. מחותן של רבו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל.
רבי '''שמואל אלכסנדר אונסדארפער''' הינו מחשובי חסידי חסידות [[צאנז]] - קלויזנבורג.


בביקור אצל [[הרבי]] לפני מלחמת המפרץ שאל את הרבי, היות שבתור רב באים לשאלו אם ליסוע מ[[ארץ ישראל]] ול[[ארץ ישראל]], מה עליו להשיב. [[הרבי]] הגיב כי כיון שהוא רב ושאלו אותו בתור רב אם כן לא יועיל כלום מה שיאמר לו [[הרבי]] מה לעשות כיון שדרוש שיענה תשובה רב מ[[ארץ ישראל]], והוא - [[הרבי]] אינו רב ולא מ[[ארץ ישראל]].  
תחילה שימש כראש ישיבת "ראשית חכמה" בסטענז, [[לונדון]]. לאחר מכן שימש אב"ד צאנז - [[מונטריאול]], [[קנדה]] ו[[פתח תקווה]]. הוא מחבר הספר שפתי שמואל, ומחותן של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] וחתנו הוא האדמו"ר מצאנז הנוכחי רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]].


אם כן - סיים [[הרבי]] - עליך ללמוד הענינים בשולחן ערוך, והרי הדברים פשוטים, שאלו הדרים ב[[ארץ ישראל]] ודאי חל עליהם איסור ליסע מארץ ישראל, ואפילו אלו שגרים כאן ופרסמו שהולכים ליסוע לשם, אם כן ביטול הנסיעה על ידי הפרסום שנלווה לזה הוא ודאי ענין שנגד השולחן ערוך.<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 16:45]</REF>
== עם הרבי ==


במעמד סיום ה[[רמב"ם]] השמיני נאם בחשיבות התקנה הקדושה של לימוד ה[[רמב"ם]] שעל ידי אדמו"ר שליט"א.<REF>\[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12418&pgnum=32 הפרדס חוברת ה' שנה סו]</REF>
בשנת [[תש"נ]], הוא ביקר אצל [[הרבי]], בסמיכות ל[[מלחמת המפרץ]]. באותה שיחה שאל את הרבי, היות שבתור [[רב]] באים לשאלו אם לנסוע מ[[ארץ ישראל]] ול[[ארץ ישראל]], מה עליו להשיב. [[הרבי]] הגיב כי כיון שהוא רב ושאלו אותו בתור [[רב]] אם כן לא יועיל כלום מה שיאמר לו [[הרבי]] מה לעשות כיון שדרוש שיענה תשובה רב מ[[ארץ ישראל]], והוא - [[הרבי]] אינו רב ולא מ[[ארץ ישראל]].
 
אם כן - סיים [[הרבי]] - עליך ללמוד הענינים ב[[שולחן ערוך]], והרי הדברים פשוטים, שאלו הדרים ב[[ארץ ישראל]] ודאי חל עליהם איסור ליסע מארץ ישראל, ואפילו אלו שגרים כאן ופרסמו שהולכים לנסוע לשם, אם כן ביטול הנסיעה על ידי ה[[שטורעם|פרסום]] שנלווה לזה הוא ודאי ענין שנגד השולחן ערוך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 16:45]}}.
 
במעמד סיום ה[[רמב"ם]] השמיני נאם בחשיבות התקנה הקדושה של לימוד ה[[רמב"ם]] שעל ידי הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12418&pgnum=32 הפרדס חוברת ה' שנה סו]}}.
 
=== בא לחזק את אמירת יחי אדונינו ===
 
הרב [[יצחק ליפש]] מספר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}}: אני זוכר את ביקורנו אצל הרב שמואל אונסדורפר, שדיבר איתנו בחמימות רבה, ואמר כי עד ג' תמוז היה ברור לו שהרבי הוא משיח, אבל כיום, לאחר ג' תמוז, היכן ישנן מקורות לכך? חזרתי בפניו את דברי המהרש"א במסכת [[סנהדרין]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14302&st=&pgnum=268 דף ל"ח ע"א].}} המבארים כי מלכי בית דוד מתחדשים כמו הירח, וכשם שטרם התחדשות הלבנה חייב להיות הסתר מוחלט, ורק לאחר התחדשותה מברכים ומקדשים אותה, כך גם בנוגע למלכות בית דוד, חייב להיות שלב הסתר כזה.
 
הרב אונסדורפר שמע והגיב כי על פי ה[[שולחן ערוך]], אינני נאמן לחזור את הדברים, עליו לראות את המקור בעצמו... הוא פתח את הגמרא ולמד את הנושא כעשרים וחמש דקות, ולאחר מכן הרים את ראשו וחייך באומרו מנין הגיע הרב ליפש למקורות אלו.
 
הוא הוסיף וסיפר כי הגעתו לכינוסי [[י"א ניסן]] ב[[כפר חב"ד]], היא בכדי לחזק את קריאת והכרזת [[יחי אדוננו]], וציין גם כי ידוע לו שהאדמו"ר מצאנז אף הוא היה בעד כל הענין, אך לפועל לא הסכים לחתום, בהסבירו כי זה לו כבר עשר או חמש עשרה שנים, שאינו חותם על שום מסמך קריאה...
 
הצעתי לו אם כן לקחת את הפסק דין ולחתום לעצמו... הוא הסכים כמובן ולקח את הפסק. למרות שבפועל לא חתם, חיזק אותנו בדבריו בהחלט.
 
== רבי שלמה זלמן אונסדורפר ==
[[קובץ:אונסדורפרר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שלמה זלמן אונסדורפר נואם ב[[סיום הרמב"ם]] [[תשס"ג]]]]
הרב '''שלמה זלמן אונסדארפער'''(האדמו"ר מזאלאזיץ), בנו של הרב שמואל-אלכסנדר אונסדורפר וגיסו, של האדמו"ר מצאנז בישראל. הרב שלמה זלמן הוא רב דקהל דברי חיים צאנז [[פתח תקווה]]. הוא ערך את הספר 'עבודת בית המקדש' ובשנת [[תש"ס]] מיסד את ארגון אבות ובנים בעירו.
 
עורך הספרים 'שפתי שלמה' שכתב סביו שהיה מגיד מישרים בעיר פרעסבורג והספר 'שפתי שמואל' שכתב אביו שהיה מגיד מישרים בעיר [[לונדון]] וב[[ארץ ישראל]].
 
נאם במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}}.
 
בסיום ה[[רמב"ם]] [[תשס"ג]] נאם, בהזכירו את ההערצה העצומה שרכש אביו כלפי הרבי.
 
הרב אונסדורפר הזכיר את היות תאריך הסיום זמן סגולה, בין [[חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי|חג הגאולה]] ו[[יום הולדת]] ו[[הסתלקות אדמו"ר האמצעי]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|ט-י' כסלו]], לחג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]].
 
אחר עמד הרב אונסדורפר על השייכות של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] לפרשת השבוע, בה קוראים אנו על מאמציו של יעקב אבינו לסיים את המלחמה עם עשו ולזרז ביאת המשיח, כן פועלת תקנתו של הרבי בלימוד ה[[רמב"ם]] את הנצחון על ה[[קליפות]], בזמן זה בו "עת צרה היא ליעקב", נצחון שיביא את [[משיח]] צדקנו.
 
הרב אונסדורפר סיים כי רואים בחוש כיצד הרבי פועל בדוגמת [[יעקב אבינו]] ומעורר כל יהודי בידו החזקה - על ידי חסידיו ושלוחיו - להתקרב לדרך התורה והמצוות, וההילוך בדרכי הרבי ושמירת תקנת לימוד [[הרמב"ם]] יחישו את ביאת משיח תכף ומיד ממש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 חב"ד אינפו]}}.
 
==ראו גם==
*[[חסידות צאנז]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78729 "למה אתה פונה לצדיקים? תפנה ללומדים"] {{אינפו}} {{וידאו}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים]]

גרסה אחרונה מ־16:47, 24 באוגוסט 2023

הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר אצל הרבי

רבי שמואל אלכסנדר אונסדארפער הינו מחשובי חסידי חסידות צאנז - קלויזנבורג.

תחילה שימש כראש ישיבת "ראשית חכמה" בסטענז, לונדון. לאחר מכן שימש אב"ד צאנז - מונטריאול, קנדה ופתח תקווה. הוא מחבר הספר שפתי שמואל, ומחותן של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם וחתנו הוא האדמו"ר מצאנז הנוכחי רבי צבי אלימלך הלברשטאם.

עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"נ, הוא ביקר אצל הרבי, בסמיכות למלחמת המפרץ. באותה שיחה שאל את הרבי, היות שבתור רב באים לשאלו אם לנסוע מארץ ישראל ולארץ ישראל, מה עליו להשיב. הרבי הגיב כי כיון שהוא רב ושאלו אותו בתור רב אם כן לא יועיל כלום מה שיאמר לו הרבי מה לעשות כיון שדרוש שיענה תשובה רב מארץ ישראל, והוא - הרבי אינו רב ולא מארץ ישראל.

אם כן - סיים הרבי - עליך ללמוד הענינים בשולחן ערוך, והרי הדברים פשוטים, שאלו הדרים בארץ ישראל ודאי חל עליהם איסור ליסע מארץ ישראל, ואפילו אלו שגרים כאן ופרסמו שהולכים לנסוע לשם, אם כן ביטול הנסיעה על ידי הפרסום שנלווה לזה הוא ודאי ענין שנגד השולחן ערוך[1].

במעמד סיום הרמב"ם השמיני נאם בחשיבות התקנה הקדושה של לימוד הרמב"ם שעל ידי הרבי[2].

בא לחזק את אמירת יחי אדונינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יצחק ליפש מספר[3]: אני זוכר את ביקורנו אצל הרב שמואל אונסדורפר, שדיבר איתנו בחמימות רבה, ואמר כי עד ג' תמוז היה ברור לו שהרבי הוא משיח, אבל כיום, לאחר ג' תמוז, היכן ישנן מקורות לכך? חזרתי בפניו את דברי המהרש"א במסכת סנהדרין[4] המבארים כי מלכי בית דוד מתחדשים כמו הירח, וכשם שטרם התחדשות הלבנה חייב להיות הסתר מוחלט, ורק לאחר התחדשותה מברכים ומקדשים אותה, כך גם בנוגע למלכות בית דוד, חייב להיות שלב הסתר כזה.

הרב אונסדורפר שמע והגיב כי על פי השולחן ערוך, אינני נאמן לחזור את הדברים, עליו לראות את המקור בעצמו... הוא פתח את הגמרא ולמד את הנושא כעשרים וחמש דקות, ולאחר מכן הרים את ראשו וחייך באומרו מנין הגיע הרב ליפש למקורות אלו.

הוא הוסיף וסיפר כי הגעתו לכינוסי י"א ניסן בכפר חב"ד, היא בכדי לחזק את קריאת והכרזת יחי אדוננו, וציין גם כי ידוע לו שהאדמו"ר מצאנז אף הוא היה בעד כל הענין, אך לפועל לא הסכים לחתום, בהסבירו כי זה לו כבר עשר או חמש עשרה שנים, שאינו חותם על שום מסמך קריאה...

הצעתי לו אם כן לקחת את הפסק דין ולחתום לעצמו... הוא הסכים כמובן ולקח את הפסק. למרות שבפועל לא חתם, חיזק אותנו בדבריו בהחלט.

רבי שלמה זלמן אונסדורפר[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי שלמה זלמן אונסדורפר נואם בסיום הרמב"ם תשס"ג

הרב שלמה זלמן אונסדארפער(האדמו"ר מזאלאזיץ), בנו של הרב שמואל-אלכסנדר אונסדורפר וגיסו, של האדמו"ר מצאנז בישראל. הרב שלמה זלמן הוא רב דקהל דברי חיים צאנז פתח תקווה. הוא ערך את הספר 'עבודת בית המקדש' ובשנת תש"ס מיסד את ארגון אבות ובנים בעירו.

עורך הספרים 'שפתי שלמה' שכתב סביו שהיה מגיד מישרים בעיר פרעסבורג והספר 'שפתי שמואל' שכתב אביו שהיה מגיד מישרים בעיר לונדון ובארץ ישראל.

נאם במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ג[5].

בסיום הרמב"ם תשס"ג נאם, בהזכירו את ההערצה העצומה שרכש אביו כלפי הרבי.

הרב אונסדורפר הזכיר את היות תאריך הסיום זמן סגולה, בין חג הגאולה ויום הולדת והסתלקות אדמו"ר האמצעי ט-י' כסלו, לחג הגאולה י"ט כסלו.

אחר עמד הרב אונסדורפר על השייכות של תקנת לימוד הרמב"ם לפרשת השבוע, בה קוראים אנו על מאמציו של יעקב אבינו לסיים את המלחמה עם עשו ולזרז ביאת המשיח, כן פועלת תקנתו של הרבי בלימוד הרמב"ם את הנצחון על הקליפות, בזמן זה בו "עת צרה היא ליעקב", נצחון שיביא את משיח צדקנו.

הרב אונסדורפר סיים כי רואים בחוש כיצד הרבי פועל בדוגמת יעקב אבינו ומעורר כל יהודי בידו החזקה - על ידי חסידיו ושלוחיו - להתקרב לדרך התורה והמצוות, וההילוך בדרכי הרבי ושמירת תקנת לימוד הרמב"ם יחישו את ביאת משיח תכף ומיד ממש[6].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים