צ'רניגוב: הבדלים בין גרסאות בדף
חיים מבני ברק (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (18 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות העיר== | ==תולדות העיר== | ||
העיר | העיר נוסדה בשנת ד'תרס"ז ועברה תהפוכות רבות. השתייכותה המדינית עברה בין שולטים ורודנים שונים היות שעומדת על קו גבול בין [[רוסיה]], אוקראינה, ו[[רוסיה הלבנה]]. כאשר פרצו [[פרעות חמילנצקי]] התרכזו בה הקוזקים שתחת הנהגתו, ויצאו משם להתקפותיהם האכזריות. | ||
בשנת [[תרצ"ב]] נקבעה העיר כבירת מחוז צ'רניגוב, החולש על שטח של 32 אלף קמ"ר, | בשנת ה'[[תרצ"ב]] נקבעה העיר כבירת מחוז צ'רניגוב, החולש על שטח של 32 אלף קמ"ר, ואוכלוסייה של קרוב למליון וחצי תושבים. | ||
העיר עצמה מתפרסת על שטח של 79 קילומטר רבוע, | העיר עצמה מתפרסת על שטח של 79 קילומטר רבוע, והאוכלוסייה שלה מוערכת נכון לשנת [[תשע"ג]] בלמעלה משלוש מאות אלף תושבים. | ||
העיר יושב על ציר המחבר את [[קייב]] עם [[רוסיה]] [[מינסק]] [[פולין]] ועיירות חשובות אחרות, דבר ההופך אותה למרכז תעשייתי ממנו מתפרנסים התושבים ברווח. | העיר יושב על ציר המחבר את [[קייב]] עם [[רוסיה]], [[מינסק]], [[פולין]], ועיירות חשובות אחרות, דבר ההופך אותה למרכז תעשייתי ממנו מתפרנסים התושבים ברווח. | ||
==חסידי חב"ד בעיר== | ==חסידי חב"ד בעיר== | ||
בסביבות שנת [[תקצ"א]] התמנה הרב [[פרץ חן]] כרב העיר, וכיהן בתפקיד למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרמ"ג]]. את מקומו ברבנות ירש בנו רבי [[דוד צבי הירש חן]], שכיהן בתפקיד עד שעלה לארץ הקודש בשנת [[תרפ"ה]]. בשנים מאוחרות יותר התמנה הרב [[אברהם שניאורסון (בן ר' לוי יצחק)|אברהם שניאורסון]] לכהן כרב העיר. | בסביבות שנת [[תקצ"א]] התמנה הרב [[פרץ חן]] כרב העיר, וכיהן בתפקיד למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרמ"ג]]. את מקומו ברבנות ירש בנו רבי [[דוד צבי הירש חן]], שכיהן בתפקיד עד שעלה לארץ הקודש בשנת [[תרפ"ה]]. בשנים מאוחרות יותר התמנה הרב [[אברהם שניאורסון (בן ר' לוי יצחק)|אברהם שניאורסון]] לכהן כרב העיר. | ||
בשנים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ה]] למדו בעיר [[ | בשנים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ה]] למדו בעיר טשרניגוב קבוצה קטנה של תלמידי [[תומכי תמימים]], מהם שהגיעו ללמוד בעיר זו לאחר שנאלצו לברוח מ[[קייב]] בשעה שנסגרה שם הישיבה - [[תומכי תמימים קייב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צג.}}. | ||
בשנת [[תשס"ב]] התמנה [[שליח]] [[הרבי]] הרב יעקב מוזיקנט כרבה של העיר, אך הוא עזב את העיר וכיום מחליף אותו | גם לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] התקיימה במשך מספר שנים קהילה חסידית קטנה, אולם בשנות הכ"ף עברו רוב החסידים ל[[אסיה התיכונה]]. | ||
בשנת [[תשס"ב]] התמנה [[שליח]] [[הרבי]] הרב יעקב מוזיקנט כרבה של העיר, אך הוא עזב את העיר וכיום מחליף אותו השליח הרב ישראל סילברשטיין. | |||
;חסידים נוספים שהתגוררו בעיר: | ;חסידים נוספים שהתגוררו בעיר: | ||
*[[שמואל שולמן]] | * [[שמואל שולמן]] | ||
* [[מענדל פוטרפס]] | |||
* [[חיים זלמן קוזלינר]] | |||
* [[משה מרימוב]] | |||
==עיירות במחוז צ'רניגוב== | ==עיירות במחוז צ'רניגוב== | ||
| שורה 33: | שורה 38: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:עיירות באוקראינה}} | {{תבנית:עיירות באוקראינה}} | ||
גרסה אחרונה מ־00:30, 18 באוגוסט 2023
צ'רניגוב[1] (או צ'רניהיב, באנגלית: Chernihiv, ברוסית: Чернигов) היא עיר בצפון אוקראינה בשטח הגובל עם רוסיה הלבנה (בלרוס). העיר שנוסדה בשנת ד'תרס"ז, זכתה לשושלת מפוארת של רבני חב"ד ממשפחת חן שכיהנו בה ברבנות.
תולדות העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיר נוסדה בשנת ד'תרס"ז ועברה תהפוכות רבות. השתייכותה המדינית עברה בין שולטים ורודנים שונים היות שעומדת על קו גבול בין רוסיה, אוקראינה, ורוסיה הלבנה. כאשר פרצו פרעות חמילנצקי התרכזו בה הקוזקים שתחת הנהגתו, ויצאו משם להתקפותיהם האכזריות.
בשנת ה'תרצ"ב נקבעה העיר כבירת מחוז צ'רניגוב, החולש על שטח של 32 אלף קמ"ר, ואוכלוסייה של קרוב למליון וחצי תושבים.
העיר עצמה מתפרסת על שטח של 79 קילומטר רבוע, והאוכלוסייה שלה מוערכת נכון לשנת תשע"ג בלמעלה משלוש מאות אלף תושבים.
העיר יושב על ציר המחבר את קייב עם רוסיה, מינסק, פולין, ועיירות חשובות אחרות, דבר ההופך אותה למרכז תעשייתי ממנו מתפרנסים התושבים ברווח.
חסידי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסביבות שנת תקצ"א התמנה הרב פרץ חן כרב העיר, וכיהן בתפקיד למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת תרמ"ג. את מקומו ברבנות ירש בנו רבי דוד צבי הירש חן, שכיהן בתפקיד עד שעלה לארץ הקודש בשנת תרפ"ה. בשנים מאוחרות יותר התמנה הרב אברהם שניאורסון לכהן כרב העיר.
בשנים תרצ"ד-תרצ"ה למדו בעיר טשרניגוב קבוצה קטנה של תלמידי תומכי תמימים, מהם שהגיעו ללמוד בעיר זו לאחר שנאלצו לברוח מקייב בשעה שנסגרה שם הישיבה - תומכי תמימים קייב[2].
גם לאחר מלחמת העולם השנייה התקיימה במשך מספר שנים קהילה חסידית קטנה, אולם בשנות הכ"ף עברו רוב החסידים לאסיה התיכונה.
בשנת תשס"ב התמנה שליח הרבי הרב יעקב מוזיקנט כרבה של העיר, אך הוא עזב את העיר וכיום מחליף אותו השליח הרב ישראל סילברשטיין.
- חסידים נוספים שהתגוררו בעיר
עיירות במחוז צ'רניגוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק פא, סקירה על סניף ישיבת תומכי תמימים בצ'רניגוב.
הערות שוליים
- ↑ באוקראינית מאייתים צ'רניהיב (Чернігів).
- ↑ ספר התמימים חלק א' עמ' צג.
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |