איסר פש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "פולין " ב־"פולין ")
 
(20 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''איסר פש''' (יליד שנת [[תרצ"ו]], 1935) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ביישוב עין הנצי"ב.
[[קובץ:איסר פש.png|ממוזער|הרב איסר פש]]
הרב '''איסר ישראל פש''' ([[ז' תשרי]] [[תרצ"ו]] – [[ח' אדר|ח' אדר ב']] [[תשפ"ב]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] בקיבוץ הדתי עין הנצי"ב.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' תשרי]] [[תרצ"ו]] בבעלז שב[[פולין]] לאביו ר' מרדכי ולאמו מרת טובה.
נולד ב[[ז' תשרי]] [[תרצ"ו]] ב[[בעלזא]] שב[[פולין]] לאביו ר' מרדכי ולאמו מרת טובה.


בעודו ילד צעיר גורש עם משפחתו לסיביר, ושהה שם בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] והצליח לשרוד אותה בחיים, בעוד אביו לא הצליח לעמוד בתנאים הקשים ונפטר.
בעודו ילד צעיר גורש עם משפחתו ל[[סיביר]], ושהה שם בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] והצליח לשרוד אותה בחיים, בעוד אביו לא הצליח לעמוד בתנאים הקשים ונפטר.


עם סיומה של המלחמה חזרו בני המשפחה לפולין, ובחורף של שנת [[תש"ט]] עלה לארץ בקבוצת 'עליית הנוער' שארגנה תנועת 'הפועל המזרחי', ונשלח להתגורר בקיבוץ הדתי 'עין הנצי"ב'.
עם סיומה של המלחמה חזרו בני המשפחה לפולין, ובחורף של שנת [[תש"ט]] עלה לארץ בקבוצת 'עליית הנוער' שארגנה תנועת 'הפועל המזרחי', ונשלח להתגורר בקיבוץ הדתי 'עין הנצי"ב'.


בהגיעו לגיל חתונה, הכיר את רעייתו מרת זיוה שהתנדבה בקיבוץ, והקים עמה את ביתו, וכעבור מספר שנים החלו השניים להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות הרב [[אברהם דונין]] ורעייתו, והחלו להשתתף בשיעורי החסידות השבועיים שמסר הרב דונין בבית חב"ד ב[[עפולה]].
בהמשך, הכיר את רעייתו מרת [[זיוה פש|זיוה]] שהתנדבה בקיבוץ, והקימו יחד את ביתם. בשנת [[תשל"ה]] החלו השניים להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות הרב [[אברהם דונין]] ורעייתו והרב [[אברהם יצחק ששונקין]] ורעייתו, והחלו להשתתף בשיעורי החסידות השבועיים שמסר הרב דונין בבית חב"ד ב[[עפולה]].


עם חיזוק הזהות החב"דית, החלה רעייתו לעמוד בקשר מכתבים רציף עם הרבי, וזכתה לעשרות תשובות ומענות מפורטים על כל צעד ושעל.
עם חיזוק הזהות החב"דית, החלה רעייתו לעמוד בקשר מכתבים רציף עם [[הרבי]], וזכתה לעשרות תשובות ומענות מפורטים על כל צעד ושעל.


כאשר ביקשו בני הזוג בשנת [[תשל"ז]] לעבור להתגורר ב[[כפר חב"ד]] שם מצאו דירה מתאימה ועבודה מסודרת, שלל הרבי את הרעיון והורה להם להישאר להתגורר בקיבוץ, בו הם משמשים עד היום כשלוחי הרבי ועוסקים בהפצת תורת החסידות בין התושבים.
כאשר ביקשו בני הזוג בשנת [[תשל"ז]] לעבור להתגורר ב[[כפר חב"ד]] שם מצאו דירה מתאימה ועבודה מסודרת, שלל הרבי את הרעיון והורה להם להישאר להתגורר בקיבוץ{{הערה|הרבי הורה להם לפעול בשליחות שם מתוך "שמחה וטוב לבב עם חיוך על הפנים".}}, ואכן הם נותרו לפעול כ[[שלוחי הרבי]] ועסקו בהפצת [[תורת החסידות]] בין התושבים.
 
בערב שבת פרשת ויקרא, [[ח' אדר|ח' אדר ב']] [[תשפ"ב]] נפטר ונטמן ב[[בית החיים]] של קיבוץ עין הנצי"ב.
==לקריאה נוספת==
*גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1953 ע' 82-84


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' דורון פש - רחובות
לרב איסר פש ורעייתו תשעה ילדים, ביניהם:
*בנו, ר' שלום פש - נחלת הר חב"ד
* בנו, מרדכי פש
*בנו, ר' יוסף יצחק פש
* בנו, ר' דורון פש - רחובות
* בנו, הרב [[שלום פש]] - מנהל [[בית משיח קריית מלאכי]], נחלת הר חב"ד
* בנו, מנחם מענדל פש
* בנו, ר' יוסף יצחק פש
* חתנו, הרב ניסן נחשון - שליח הרבי באפרת


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Pash-Galis%20-%20Nissan%2011,%205775.pdf מענות מהרבי לבני משפחת פש] {{PDF}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Pash-Galis%20-%20Nissan%2011,%205775.pdf מענות מהרבי לבני משפחת פש] {{PDF}}
*[https://chabad.info/video/80703/ הפתעה בצהרי היום בקיבוץ עין הנצי"ב] {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פש, איסר}}
{{מיון רגיל:פש, איסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]

גרסה אחרונה מ־18:11, 8 באוגוסט 2023

הרב איסר פש

הרב איסר ישראל פש (ז' תשרי תרצ"וח' אדר ב' תשפ"ב) היה שליח הרבי בקיבוץ הדתי עין הנצי"ב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בז' תשרי תרצ"ו בבעלזא שבפולין לאביו ר' מרדכי ולאמו מרת טובה.

בעודו ילד צעיר גורש עם משפחתו לסיביר, ושהה שם בתקופת מלחמת העולם השנייה והצליח לשרוד אותה בחיים, בעוד אביו לא הצליח לעמוד בתנאים הקשים ונפטר.

עם סיומה של המלחמה חזרו בני המשפחה לפולין, ובחורף של שנת תש"ט עלה לארץ בקבוצת 'עליית הנוער' שארגנה תנועת 'הפועל המזרחי', ונשלח להתגורר בקיבוץ הדתי 'עין הנצי"ב'.

בהמשך, הכיר את רעייתו מרת זיוה שהתנדבה בקיבוץ, והקימו יחד את ביתם. בשנת תשל"ה החלו השניים להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות הרב אברהם דונין ורעייתו והרב אברהם יצחק ששונקין ורעייתו, והחלו להשתתף בשיעורי החסידות השבועיים שמסר הרב דונין בבית חב"ד בעפולה.

עם חיזוק הזהות החב"דית, החלה רעייתו לעמוד בקשר מכתבים רציף עם הרבי, וזכתה לעשרות תשובות ומענות מפורטים על כל צעד ושעל.

כאשר ביקשו בני הזוג בשנת תשל"ז לעבור להתגורר בכפר חב"ד שם מצאו דירה מתאימה ועבודה מסודרת, שלל הרבי את הרעיון והורה להם להישאר להתגורר בקיבוץ[1], ואכן הם נותרו לפעול כשלוחי הרבי ועסקו בהפצת תורת החסידות בין התושבים.

בערב שבת פרשת ויקרא, ח' אדר ב' תשפ"ב נפטר ונטמן בבית החיים של קיבוץ עין הנצי"ב.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרב איסר פש ורעייתו תשעה ילדים, ביניהם:

  • בנו, מרדכי פש
  • בנו, ר' דורון פש - רחובות
  • בנו, הרב שלום פש - מנהל בית משיח קריית מלאכי, נחלת הר חב"ד
  • בנו, מנחם מענדל פש
  • בנו, ר' יוסף יצחק פש
  • חתנו, הרב ניסן נחשון - שליח הרבי באפרת

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הרבי הורה להם לפעול בשליחות שם מתוך "שמחה וטוב לבב עם חיוך על הפנים".