הבדלים בין גרסאות בדף "יחזקאל ברוד"
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (הוספת קטגוריה) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת תווים בלתי נראים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:לב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחזקאל הלוי ברוד]] | [[קובץ:לב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחזקאל הלוי ברוד]] | ||
| − | הרב '''יחזקאל ברוד''' ([[כ"ה בניסן]] [[ | + | הרב '''יחזקאל ברוד''' ([[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] – [[פסח]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שבצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים במחתרת, ועבד כבעל איטליז ב[[קראון הייטס]]. |
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] [[מז'יבוז']], לאביו הרב חיים בנימין ברוד, מחסידי ברסלב. | נולד ב[[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] [[מז'יבוז']], לאביו הרב חיים בנימין ברוד, מחסידי ברסלב. | ||
| − | אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות ה[[כפירה]] הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען [[שבת]], [[כשרות]] ושמירת ה[[תורה]] ומצוותיה. | + | אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות ה[[כפירה]] הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען [[שבת]], [[כשרות]] ושמירת ה[[תורה]] ומצוותיה. |
| − | בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד ב[[חיידר]] עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'. | + | בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד ב[[חיידר]] עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'. |
| − | מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]] אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב ל[[חב"ד]]. בתחילה היה זה ב[[חרקוב]]. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים. | + | מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]] אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב ל[[חב"ד]]. בתחילה היה זה ב[[חרקוב]]. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים. |
| − | ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ז]], הגיע יחזקאל לברדיטשוב, שם נפתח סניף של ישיבת '[[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]'. | + | ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ז]], הגיע יחזקאל לברדיטשוב, שם נפתח סניף של ישיבת '[[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]'. |
| − | בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר דנייפרופטרובסק, ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג. | + | בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר דנייפרופטרובסק, ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג. |
| − | לימים הגיע גם לעיר קלינצה שב[[רוסיה]] הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב. | + | לימים הגיע גם לעיר קלינצה שב[[רוסיה]] הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב. |
| − | במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של [[התוועדות חסידית|התוועדות]] כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי [[המשטרה החשאית]] למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין. | + | במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של [[התוועדות חסידית|התוועדות]] כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי [[המשטרה החשאית]] למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין. |
| − | במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף. | + | במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף. |
| − | לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], שמסר נפשו להצילם ביחד עם ר' [[חנוך העניך רפופורט]]. הם הבריחו אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה ב[[מסירות נפש]] רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] אל העיר הומיל, שם גרה דודתו. | + | לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], שמסר נפשו להצילם ביחד עם ר' [[חנוך העניך רפופורט]]. הם הבריחו אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה ב[[מסירות נפש]] רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] אל העיר הומיל, שם גרה דודתו. |
לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי [[מלחמת העולם השנייה]], ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים ב[[טשקנט]], נסע לפוגשם שם. | לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי [[מלחמת העולם השנייה]], ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים ב[[טשקנט]], נסע לפוגשם שם. | ||
| − | הרב ברוד יצא בבריחה דרך לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות מזוייפות. | + | הרב ברוד יצא בבריחה דרך לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות מזוייפות. |
| − | במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער. | + | במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער. |
במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך. | במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==בארצות הברית== | ==בארצות הברית== | ||
| − | לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הורה לו [[הרבי]] לבוא ל[[ארצות הברית]], ולבנות שם את חייו. | + | לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הורה לו [[הרבי]] לבוא ל[[ארצות הברית]], ולבנות שם את חייו. |
| − | ואכן, כשבועיים לפני [[חג השבועות]] [[תשי"א]], הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארצות הברית. | + | ואכן, כשבועיים לפני [[חג השבועות]] [[תשי"א]], הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארצות הברית. |
| − | ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב [[שלום דב | + | ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב [[שלום דב גולדשמיד]]), ובמשך שנים רבות זכה ר' יחזקאל שבית [[הרבי]] היה נמנה על לקוחותיו. |
נפטר ביום טוב הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]]. | נפטר ביום טוב הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]]. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* {{אוצר החכמה|הרב יחזקאל ברוד והרב [[מנחם ברוד]] (עורך)|'''אור חסידי בחושך הסובייטי'''|27830|ארץ ישראל תשנ"ו}} | * {{אוצר החכמה|הרב יחזקאל ברוד והרב [[מנחם ברוד]] (עורך)|'''אור חסידי בחושך הסובייטי'''|27830|ארץ ישראל תשנ"ו}} | ||
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־23:16, 26 ביולי 2023
הרב יחזקאל ברוד (כ"ה בניסן תרפ"ג – פסח תשס"ה) היה חסיד חב"ד שבצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים במחתרת, ועבד כבעל איטליז בקראון הייטס.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בכ"ה בניסן תרפ"ג בעיירה מז'יבוז', לאביו הרב חיים בנימין ברוד, מחסידי ברסלב.
אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות הכפירה הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען שבת, כשרות ושמירת התורה ומצוותיה.
בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד בחיידר עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'.
מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות תומכי תמימים אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב לחב"ד. בתחילה היה זה בחרקוב. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים.
בחודש אייר תרצ"ז, הגיע יחזקאל לברדיטשוב, שם נפתח סניף של ישיבת 'תומכי תמימים'.
בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר דנייפרופטרובסק, ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג.
לימים הגיע גם לעיר קלינצה שברוסיה הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב.
במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של התוועדות כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי המשטרה החשאית למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין.
במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף.
לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב מיכאל טייטלבוים, שמסר נפשו להצילם ביחד עם ר' חנוך העניך רפופורט. הם הבריחו אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה במסירות נפש רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' יהושע העשיל צייטלין אל העיר הומיל, שם גרה דודתו.
לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי מלחמת העולם השנייה, ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים בטשקנט, נסע לפוגשם שם.
הרב ברוד יצא בבריחה דרך לבוב ב'יציאת רוסיה תש"ו' ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות מזוייפות.
במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים בפוקינג שבגרמניה, שם נשא לאישה את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער.
במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך.
בארצות הברית
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, הורה לו הרבי לבוא לארצות הברית, ולבנות שם את חייו.
ואכן, כשבועיים לפני חג השבועות תשי"א, הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארצות הברית.
ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב שלום דב גולדשמיד), ובמשך שנים רבות זכה ר' יחזקאל שבית הרבי היה נמנה על לקוחותיו.
נפטר ביום טוב הראשון של חג הפסח בשנת תשס"ה.
משפחתו
- בניו
- הרב יוסף יצחק ברוד, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה.
- הרב שלום דובער ברוד, מנהל פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית, קראון הייטס.
- הרב ישראל ברוד, מנהל בדימוס של אגף הסניפים בארגון צעירי אגודת חב"ד, ישראל.
- חוה חזן, נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי.
- שטערנא ווייס, קראון הייטס.
אחיו ואחיותיו:
- רייזל אסטולין אשת ר' זלמן לייב אסטולין.
- שרה לפקיבקר אשת ר' יענקל (בני ברק).
- צביה גלינסקי אשת ר' יענקל (בני ברק).
- הרב ישראל (כפר חב"ד)
לקריאה נוספת
- הרב יחזקאל ברוד והרב מנחם ברוד (עורך), אור חסידי בחושך הסובייטי, ארץ ישראל תשנ"ו, באתר אוצר החכמה
