לכה דודי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלקבץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי שלמה אלקבץ הסמוך לציון [[האר"י]] בצפת]] | |||
[[ | |||
'''לכה דודי''' הינו פזמון שחובר על ידי הרב [[שלמה אלקב"ץ]] ונאמר בכל קהילות ישראל בליל [[שבת]], בסדר [[קבלת שבת]]. | '''לכה דודי''' הינו פזמון שחובר על ידי הרב [[שלמה אלקב"ץ]] ונאמר בכל קהילות ישראל בליל [[שבת]], בסדר [[קבלת שבת]]. | ||
==מקור הפזמון== | ==מקור הפזמון== | ||
הרב אלקב"ץ כתב את הפיוט בשנת [[ה'שד"מ]] לערך, ונחשב לפיוט שחובר הכי אחרון, והתקבל בנוסחאות הסידורים אצל כל תפוצות ישראל. | הרב אלקב"ץ כתב את הפיוט בשנת [[ה'שד"מ]] לערך, ונחשב לפיוט שחובר הכי אחרון, והתקבל בנוסחאות הסידורים אצל כל תפוצות ישראל. | ||
הפזמון נתיסד על פי הגמרא{{הערה|[[מסכת שבת]] קי"ט א, [[ב"ק]] ל"ב, ב.}}. | הפזמון נתיסד על פי הגמרא{{הערה|[[מסכת שבת]] קי"ט א, [[ב"ק]] ל"ב, ב.}} שבו מובא כי יש לקבל את פני השבת באמירת בואי כלה. כמובא שם{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קעט, ע"א.}} אודות האמורא ר' ינאי שלקראת כניסת שבת היה מתלבש ב[[בגד|בגדי]] שבת מיוחדים ואומר בחביבות מיוחדת "בואי כלה בואי כלה". | ||
בגמרא ובזוהר{{הערה|עקב דף רע"ב ע"ב.}} נזכר רק שני פעמים בואי כלה. אבל בפע"ח{{הערה|שער השבת פ"ו ופ"ח.}} כתוב לומר בלחש פעם ג' בואי כלה שבת מלכתא. | |||
[[האריז"ל]] אמר, שפזמון זה, אף על פי שנתחבר על פי [[קבלת הרמ"ק]], מכל מקום, הוא מכוון לאמת. ולכן הוא התקבל בסידורים שעל פי נוסח האריז"ל. | [[האריז"ל]] אמר, שפזמון זה של רבי [[שלמה אלקבץ]], אף על פי שנתחבר על פי [[קבלת הרמ"ק]], מכל מקום, הוא מכוון לאמת. ולכן הוא התקבל בסידורים שעל פי נוסח האריז"ל. | ||
== | ==מנהגים== | ||
כאשר יום טוב חל בשבת{{הערה|לגבי יום טוב שחל ביום שישי ראה ספר בירורי המנהגים עמ' 35.}} וכן ב[[שבת]] חול המועד, במקום "גם ברינה ובצהלה", אומרים "גם בשמחה ובצהלה". | כאשר יום טוב חל בשבת{{הערה|לגבי יום טוב שחל ביום שישי ראה ספר בירורי המנהגים עמ' 35.}} וכן ב[[שבת]] חול המועד, במקום "גם ברינה ובצהלה", אומרים "גם בשמחה ובצהלה". | ||
בשנת [[תשי"ב]] [[י"ב תמוז]] חל בשבת, והרבי הורה לומר "גם בשמחה". | בשנת [[תשי"ב]] [[י"ב תמוז]] חל בשבת, והרבי הורה לומר "גם בשמחה". | ||
מנהג ישראל הוא להסתובב בעת אמירת קטע זה עם הפנים לכיוון אחורי בית הכנסת. טעם הדבר הוא, מפני שבעבר מושבם של החשובים היה בחלקו הקדמי, ושל העניים וכו' בחלקו האחורי, אזי בליל שבת נהגו להפוך את היוצרות - שחלקו האחורי נהפך לכמה רגעים למקום אליו נשואות עיני כל המתפללים. | מנהג ישראל הוא להסתובב בעת אמירת קטע זה עם הפנים לכיוון אחורי בית הכנסת. טעם הדבר הוא, מפני שבעבר מושבם של החשובים היה בחלקו הקדמי, ושל העניים וכו' בחלקו האחורי, אזי בליל שבת נהגו להפוך את היוצרות - שחלקו האחורי נהפך לכמה רגעים למקום אליו נשואות עיני כל המתפללים. | ||
| שורה 23: | שורה 20: | ||
מנהג חב"ד (על פי קבלה) הוא, להסתובב לצד מערב של [[בית הכנסת]] (גם אם אינו החלק האחורי). הסיבוב נעשה לכיוון שמאל. באמירת 'בואי כלה' בפעם הראשונה מטים את הראש לכיוון ימין, ובפעם השניה לכיוון שמאל, לאחר מכן מסתובבים חזרה לכיוון מזרח (באופן שיעשה סיבוב מלא), וכאשר כבר עומד בחזרה עם פניו למזרח, אומר בפעם השלישית, אך הפעם בלחש, 'בואי כלה שבת מלכתא'. | מנהג חב"ד (על פי קבלה) הוא, להסתובב לצד מערב של [[בית הכנסת]] (גם אם אינו החלק האחורי). הסיבוב נעשה לכיוון שמאל. באמירת 'בואי כלה' בפעם הראשונה מטים את הראש לכיוון ימין, ובפעם השניה לכיוון שמאל, לאחר מכן מסתובבים חזרה לכיוון מזרח (באופן שיעשה סיבוב מלא), וכאשר כבר עומד בחזרה עם פניו למזרח, אומר בפעם השלישית, אך הפעם בלחש, 'בואי כלה שבת מלכתא'. | ||
מנהג הרבי היה, שכשהיה מתפלל בזאל הקטן (בשנים הראשונות), היה עומד כשפניו לצפון, ובהגיע ל"ימין ושמאל" היה מסתובב לכיוון מזרח, ואחר כך ב"בואי בשלום" היה מסתובב לכיוון מערב. | מנהג הרבי היה, שכשהיה מתפלל בזאל הקטן (בשנים הראשונות), היה עומד כשפניו לצפון, ובהגיע ל"ימין ושמאל" היה מסתובב לכיוון מזרח, ואחר כך ב"בואי בשלום" היה מסתובב לכיוון מערב. | ||
==מילות הניגון== | |||
{{ציטוט| | |||
'''לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה''' | |||
'''פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה''' | |||
'''שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד'''{{ש}} | |||
'''הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד'''{{ש}} | |||
'''ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד'''{{ש}} | |||
'''לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה '''{{ש}}{{ש}} | |||
'''לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה '''{{ש}} | |||
'''כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה'''{{ש}} | |||
'''מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה '''{{ש}} | |||
'''סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה'''{{ש}}{{ש}} | |||
'''מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה'''{{ש}} | |||
'''קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה '''{{ש}} | |||
'''רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא'''{{ש}} | |||
'''וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה'''{{ש}}{{ש}} | |||
'''הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי '''{{ש}} | |||
'''לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי '''{{ש}} | |||
'''עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי '''{{ש}} | |||
'''קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ'''{{ש}} {{ש}} | |||
'''הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי '''{{ש}} | |||
'''כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי '''{{ש}} | |||
'''עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי '''{{ש}} | |||
'''כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה'''{{ש}} | |||
'''לֹא תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי '''{{ש}} | |||
'''מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי '''{{ש}} | |||
'''בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי '''{{ש}} | |||
'''וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ '''{{ש}}{{ש}} | |||
'''וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ '''{{ש}} | |||
'''וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ '''{{ש}} | |||
'''יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ '''{{ש}} | |||
'''כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה '''{{ש}}{{ש}} | |||
'''יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי'''{{ש}} | |||
'''וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי '''{{ש}} | |||
'''עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי '''{{ש}} | |||
'''וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה '''{{ש}}{{ש}} | |||
'''בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ '''{{ש}} | |||
'''גַּם בְּשִׂמְחָה (בְּרִנָּה) וּבְצָהֳלָה '''{{ש}} | |||
'''תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה '''{{ש}} | |||
'''בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה '''{{ש}} | |||
'''(תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה '''{{ש}} | |||
'''בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא)}} | |||
== ניגונים == | == ניגונים == | ||
ישנו [[ניגון לכה דודי|ניגון]] שחובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ומושר על אחד הבתים ב"לכה דודי". | |||
במשך שנים לא היו אומרים בליובאוויטש פיוט זה בנגינה, עד שאחד התמימים הביא לליובאוויטש את ה[[ניגון לכה דודי מלמז']]. אולם גם אז לא תמיד היו מנגנים אותו בבתי כנסיות חב"דיים. כאשר שמעו את הרבי אומר פיוט זה, היה זה מלווה בתנועה מיוחדת. | במשך שנים לא היו אומרים בליובאוויטש פיוט זה בנגינה, עד שאחד התמימים הביא לליובאוויטש את ה[[ניגון לכה דודי מלמז']]. אולם גם אז לא תמיד היו מנגנים אותו בבתי כנסיות חב"דיים. כאשר שמעו את הרבי אומר פיוט זה, היה זה מלווה בתנועה מיוחדת. | ||
| שורה 34: | שורה 82: | ||
החל משנת [[תשנ"ג]] נהוג בבתי כנסיות חב"דיים רבים להחליף את המנגינה לניגון שמושר על המילים [[יחי אדוננו]], כשלאחריו ממשיכים בשירת יחי. ברוב המקומות (גם אלו שאינם שרים יחי), ממשיכים בשירה מתוך ריקוד. | החל משנת [[תשנ"ג]] נהוג בבתי כנסיות חב"דיים רבים להחליף את המנגינה לניגון שמושר על המילים [[יחי אדוננו]], כשלאחריו ממשיכים בשירת יחי. ברוב המקומות (גם אלו שאינם שרים יחי), ממשיכים בשירה מתוך ריקוד. | ||
====על שמו ולזכרו ב[[ארץ ישראל]]==== | |||
על שם בעל הפיוט [[לכה דודי]] רבי [[שלמה הלוי אלקבץ]] הוקם על שמו בערי ישראל [[צפת]], [[בני ברק]], [[ראשון לציון]], "רחוב אלקבץ", וכן ב[[ירושלים]] יש "רחוב שלמה אלקבץ" על שמו. | |||
כמו כן הוקם על שמו [[מוסדות אלקבץ]] רשת תלמודי תורה וכוללים וישיבות בעיר [[צפת]] [[ברחוב צה"ל]] על ידי הרב [[אליהו (יוסף) דבוש]] תושב [[צפת]]{{הערה|עד לפטירתו בקיו"ש ב[[ה' בתשרי]] [[תש"ע]]}} כיום זה מתנהל על ידי בנו הרב [[אוריאל דבוש]] תושב [[צפת]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/news/137209 מנהג חדש: מתי החלו בבתי כנסת חב"ד לשיר ב"לכה דודי"?]''' {{COL}} | |||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99.mp3 לשמיעת הפיוט]''' מלובש על ניגון התוועדות חסידי - מאת הבעל-מנגן ר' זלמן ברונשטיין {{שמע}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
[[קטגוריה:פיוטים]] | |||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:06, 25 ביולי 2023
לכה דודי הינו פזמון שחובר על ידי הרב שלמה אלקב"ץ ונאמר בכל קהילות ישראל בליל שבת, בסדר קבלת שבת.
מקור הפזמון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אלקב"ץ כתב את הפיוט בשנת ה'שד"מ לערך, ונחשב לפיוט שחובר הכי אחרון, והתקבל בנוסחאות הסידורים אצל כל תפוצות ישראל.
הפזמון נתיסד על פי הגמרא[1] שבו מובא כי יש לקבל את פני השבת באמירת בואי כלה. כמובא שם[2] אודות האמורא ר' ינאי שלקראת כניסת שבת היה מתלבש בבגדי שבת מיוחדים ואומר בחביבות מיוחדת "בואי כלה בואי כלה".
בגמרא ובזוהר[3] נזכר רק שני פעמים בואי כלה. אבל בפע"ח[4] כתוב לומר בלחש פעם ג' בואי כלה שבת מלכתא.
האריז"ל אמר, שפזמון זה של רבי שלמה אלקבץ, אף על פי שנתחבר על פי קבלת הרמ"ק, מכל מקום, הוא מכוון לאמת. ולכן הוא התקבל בסידורים שעל פי נוסח האריז"ל.
מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר יום טוב חל בשבת[5] וכן בשבת חול המועד, במקום "גם ברינה ובצהלה", אומרים "גם בשמחה ובצהלה".
בשנת תשי"ב י"ב תמוז חל בשבת, והרבי הורה לומר "גם בשמחה".
מנהג ישראל הוא להסתובב בעת אמירת קטע זה עם הפנים לכיוון אחורי בית הכנסת. טעם הדבר הוא, מפני שבעבר מושבם של החשובים היה בחלקו הקדמי, ושל העניים וכו' בחלקו האחורי, אזי בליל שבת נהגו להפוך את היוצרות - שחלקו האחורי נהפך לכמה רגעים למקום אליו נשואות עיני כל המתפללים.
מנהג חב"ד (על פי קבלה) הוא, להסתובב לצד מערב של בית הכנסת (גם אם אינו החלק האחורי). הסיבוב נעשה לכיוון שמאל. באמירת 'בואי כלה' בפעם הראשונה מטים את הראש לכיוון ימין, ובפעם השניה לכיוון שמאל, לאחר מכן מסתובבים חזרה לכיוון מזרח (באופן שיעשה סיבוב מלא), וכאשר כבר עומד בחזרה עם פניו למזרח, אומר בפעם השלישית, אך הפעם בלחש, 'בואי כלה שבת מלכתא'.
מנהג הרבי היה, שכשהיה מתפלל בזאל הקטן (בשנים הראשונות), היה עומד כשפניו לצפון, ובהגיע ל"ימין ושמאל" היה מסתובב לכיוון מזרח, ואחר כך ב"בואי בשלום" היה מסתובב לכיוון מערב.
מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד
הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה
כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה
סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה
קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא
וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי
כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי
כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה
לֹא תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי
מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי
וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ
יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ
כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי
וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי
וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה
בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ
גַּם בְּשִׂמְחָה (בְּרִנָּה) וּבְצָהֳלָה
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה
(תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא)
ניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנו ניגון שחובר על ידי אדמו"ר הזקן ומושר על אחד הבתים ב"לכה דודי".
במשך שנים לא היו אומרים בליובאוויטש פיוט זה בנגינה, עד שאחד התמימים הביא לליובאוויטש את הניגון לכה דודי מלמז'. אולם גם אז לא תמיד היו מנגנים אותו בבתי כנסיות חב"דיים. כאשר שמעו את הרבי אומר פיוט זה, היה זה מלווה בתנועה מיוחדת.
אולם בשנים היותר מאוחרות החלו לנגן, והרבי אף עודד את הנגינה.
החל משנת תשנ"ג נהוג בבתי כנסיות חב"דיים רבים להחליף את המנגינה לניגון שמושר על המילים יחי אדוננו, כשלאחריו ממשיכים בשירת יחי. ברוב המקומות (גם אלו שאינם שרים יחי), ממשיכים בשירה מתוך ריקוד.
על שמו ולזכרו בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
על שם בעל הפיוט לכה דודי רבי שלמה הלוי אלקבץ הוקם על שמו בערי ישראל צפת, בני ברק, ראשון לציון, "רחוב אלקבץ", וכן בירושלים יש "רחוב שלמה אלקבץ" על שמו. כמו כן הוקם על שמו מוסדות אלקבץ רשת תלמודי תורה וכוללים וישיבות בעיר צפת ברחוב צה"ל על ידי הרב אליהו (יוסף) דבוש תושב צפת[6] כיום זה מתנהל על ידי בנו הרב אוריאל דבוש תושב צפת.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנהג חדש: מתי החלו בבתי כנסת חב"ד לשיר ב"לכה דודי"?
- לשמיעת הפיוט מלובש על ניגון התוועדות חסידי - מאת הבעל-מנגן ר' זלמן ברונשטיין
הערות שוליים
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |