כי האדם עץ השדה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "כח הצומח " ב־"כח הצומח ") |
||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
בזהר הקדוש {{הערה|ח"ג (דר"ב ב')}} מפרש שבחינת שורש נשמת האדם הוא בחינת עץ "דההוא שדה אשר ברכו ה'", וענין זה נתבאר בספרי החסידות ובמפרשים שם. | בזהר הקדוש{{הערה|ח"ג (דר"ב ב')}} מפרש שבחינת שורש [[נשמה|נשמת האדם]] הוא בחינת עץ "דההוא שדה אשר ברכו ה'", וענין זה נתבאר בספרי החסידות ובמפרשים שם. | ||
===כל הגבוה יותר נופל למטה יותר=== | ===כל הגבוה יותר נופל למטה יותר=== | ||
אדמו"ר הזקן ממשיל את הדבר לעץ עושה פרי, שיש בו פירות שלמטה סמוך לארץ ויש בו פירות שלמעלה גבוה מעל גבוה, והנה הפירות שלמעלה, למרות שהם עליונים יותר, אך כשהם נופלים למטה על ידי ה[[רוח]] שעוקרתם, אזי הם נופלים למטה במרחק מהאילן יותר מן אותן הגדילים למטה, שאף כשנופלים לארץ אינן נופלין במרחק גדול כל כך, וכמארז"ל "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", או "לפי גדולתו היה מפלתו". | אדמו"ר הזקן ממשיל את הדבר לעץ עושה פרי, שיש בו פירות שלמטה סמוך לארץ ויש בו פירות שלמעלה גבוה מעל גבוה, והנה הפירות שלמעלה, למרות שהם עליונים יותר, אך כשהם נופלים למטה על ידי ה[[רוח]] שעוקרתם, אזי הם נופלים למטה במרחק מהאילן יותר מן אותן הגדילים למטה, שאף כשנופלים לארץ אינן נופלין במרחק גדול כל כך, וכמארז"ל "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", או "לפי גדולתו היה מפלתו". | ||
כך הוא בענין פירות האילן [[עץ החיים]], שהם ה[[נשמות]]. כי [[ישראל עלו במחשבה]], וככל שהדבר נעלה יותר בשרשו, כך לאחר ירידתם על ידי חטאים וכדומה, נעשית הנפילה הוא למטה יותר. כמו כן גם בענין [[שבירת הכלים]] שב[[עולם התוהו]], שככל שהשורש גבוה יותר כך הנפילה גדולה יותר, שלכן כח הצומח נותן כח ומזין בעל חי, ושניהם יחדיו את ה[[מדבר (מין)|מדבר]]. | כך הוא בענין פירות האילן [[עץ החיים]], שהם ה[[נשמות]]. כי [[ישראל עלו במחשבה]], וככל שהדבר נעלה יותר בשרשו, כך לאחר ירידתם על ידי חטאים וכדומה, נעשית הנפילה הוא למטה יותר. כמו כן גם בענין [[שבירת הכלים]] שב[[עולם התוהו]], שככל שהשורש גבוה יותר כך הנפילה גדולה יותר, שלכן [[כח הצומח]] נותן כח ומזין בעל חי, ושניהם יחדיו את ה[[מדבר (מין)|מדבר]]. | ||
מסיבה זו מי שהוא [[תלמיד חכם]], כאשר הוא פוגם באי קיום מצות, גדול עוונו יותר מעבירה מעשית של הסור מרע. וממילא גם ה[[תשובה]] בעשה טוב צריכה להיות באופן גדול יותר{{הערה|ליקוטי תורה פרשת בלק ע' עג}}. | מסיבה זו מי שהוא [[תלמיד חכם]], כאשר הוא פוגם באי קיום מצות, גדול עוונו יותר מעבירה מעשית של הסור מרע. וממילא גם ה[[תשובה]] בעשה טוב צריכה להיות באופן גדול יותר{{הערה|ליקוטי תורה פרשת בלק ע' עג}}. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==כח הצמיחה שבאדם== | ==כח הצמיחה שבאדם== | ||
האדם עץ השדה, שנמשלו המלאכים והאדם לעצי השדה, והיינו שכמו עצי השדה הם | האדם עץ השדה, שנמשלו המלאכים והאדם לעצי השדה, והיינו שכמו עצי השדה הם בחינת צומח שצומח מקטנות לגדלות, שתחלה הוא קטן עד שמתגדל ונעשה אילן גדול, כך במלאכי מעלה שהגם ש[[המלאך מיכאל]] למשל הוא מבחינת [[החסד]] וה[[אהבה]], מכל מקום קודם שאומר שירה או קודם השליחות ששולחין אותו המדה אצלו ב[[קטנות]], וכששולחין אותו או בשעה שאומר [[שירה]] מתגדל האהבה בתוקף עוז, ולכן המלאך בעת השליחות יכול לקרות עצמו בשם שולחו כמו שכתב בי נשבעתי נאום [[הויה]], והיינו שבשעת השליחות הוא בטל כל כך לגבי המשלח עד שנקרא כל מהותו ע"ש המשלח הרי נגדל בחינת המדות שלו מכמו שהיו, כמשל הצומח. | ||
כך גם משל האדם לעץ השדה, היינו שבחינת המדות שבאדם נמשלו לצומח, שכמו עץ הצומח הנה הוא צומח מקטנות גדלות, כמו כן המדות שבאדם קודם התבוננותו בגדולת הבורא הם קטנים, וכשמתבונן ומעמיק דעת בגדולת הבורא מתגדלת המדה בתוקף עוז האהבה ביתר שאת ויתר עז מכמו | כך גם משל האדם לעץ השדה, היינו שבחינת המדות שבאדם נמשלו לצומח, שכמו עץ הצומח הנה הוא צומח מקטנות גדלות, כמו כן המדות שבאדם קודם התבוננותו בגדולת הבורא הם קטנים, וכשמתבונן ומעמיק דעת בגדולת הבורא מתגדלת המדה בתוקף עוז האהבה ביתר שאת ויתר עז מכמו שהייתה כו'. אמנם העץ הגשמי שנמשל למדות שבאדם ומדות שבמלאכים, הנה הוא רק משל לבחינת האהבה שבמלאכים ונשמות, אבל אינו בערך כלל, כ"א כמו ערך המשל לגבי השכל כו'.{{הערה|תורת שמואל מאמרים ח"א ד"ה זאת חקת}}. | ||
כמו כן כמו שהעץ גדל תמיד מיום הוולדו עד בואו לתכלית גדילתו, כך האדם גדל מיום הוולדו עד שנת כ', דהיינו שה[[צלם]] שבאדם דהיינו ה[[מוחין]] הפנימיים שבו שהם צ' דצלם גדילים מהווצרו בבטן אמו ואחר כך מיום הוולדו, והגידול הגשמי תלוי בגידול הרוחני ולכן הגידול הגשמי נעצר בגיל כ' כאשר מגיע זמן שלימות הגידול הרוחני (ואילו המוחין של ל' ומ' דצלם שהם מוחין מקיפים אינם משפיעים על עצם המציאות הרוחנית של האדם לכן אין ניכר הדבר בגשמיות) וכמו שבגשמיות הגידול הוא דווקא על ידי מים כך הגידול הרוחני של האדם הוא דווקא על ידי [[ה' חסדים]] ד[[אבא]] שהם בחינת מים המגדלים את הוולד דהיינו כח החכמה שבו.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/3/79c&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%A2%D7%A5+%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94 אמרי בינה שער ק"ש עט ד]}} | כמו כן כמו שהעץ גדל תמיד מיום הוולדו עד בואו לתכלית גדילתו, כך האדם גדל מיום הוולדו עד שנת כ', דהיינו שה[[צלם]] שבאדם דהיינו ה[[מוחין]] הפנימיים שבו שהם צ' דצלם גדילים מהווצרו בבטן אמו ואחר כך מיום הוולדו, והגידול הגשמי תלוי בגידול הרוחני ולכן הגידול הגשמי נעצר בגיל כ' כאשר מגיע זמן שלימות הגידול הרוחני (ואילו המוחין של ל' ומ' דצלם שהם מוחין מקיפים אינם משפיעים על עצם המציאות הרוחנית של האדם לכן אין ניכר הדבר בגשמיות) וכמו שבגשמיות הגידול הוא דווקא על ידי [[מים]] כך הגידול הרוחני של האדם הוא דווקא על ידי [[ה' חסדים]] ד[[אבא]] שהם בחינת [[מים]] המגדלים את הוולד דהיינו כח החכמה שבו.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/3/79c&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%A2%D7%A5+%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94 אמרי בינה שער ק"ש עט ד]}} | ||
== | == | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==לעתיד לבא== | ==לעתיד לבא== | ||
לעתיד לבא יהיה האדם בבחינת "עצו ופריו" שוים, כי העץ הוא משל לגוף והפרי לנשמה, ולעתיד לבא גם הגוף ירגיש אלקות כמו הגוף ממש{{הערה|תורת שמואל תרכ"ט ויגש}} (ראה ערכים [[אבני חפץ]] ו[[אבני אקדח]] | לעתיד לבא יהיה האדם בבחינת "עצו ופריו" שוים, כי העץ הוא משל לגוף והפרי לנשמה, ולעתיד לבא גם הגוף ירגיש אלקות כמו הגוף ממש{{הערה|תורת שמואל תרכ"ט ויגש.}} (ראה ערכים [[אבני חפץ]] ו[[אבני אקדח]]). | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*ניצוצי רבי, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13070&CategoryID=2138 מאחורי משל העץ והאדם]''' - לקט התבטאויות של הרבי, בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב ט"ו בשבט תשע"ז | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:29, 9 במאי 2023
האדם עץ השדה הוא פסוק הממשיל אדם לעץ השדה, דמיון שמוזכר פעמים רבות בקבלה וחסידות.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזהר הקדוש[1] מפרש שבחינת שורש נשמת האדם הוא בחינת עץ "דההוא שדה אשר ברכו ה'", וענין זה נתבאר בספרי החסידות ובמפרשים שם.
כל הגבוה יותר נופל למטה יותר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן ממשיל את הדבר לעץ עושה פרי, שיש בו פירות שלמטה סמוך לארץ ויש בו פירות שלמעלה גבוה מעל גבוה, והנה הפירות שלמעלה, למרות שהם עליונים יותר, אך כשהם נופלים למטה על ידי הרוח שעוקרתם, אזי הם נופלים למטה במרחק מהאילן יותר מן אותן הגדילים למטה, שאף כשנופלים לארץ אינן נופלין במרחק גדול כל כך, וכמארז"ל "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", או "לפי גדולתו היה מפלתו".
כך הוא בענין פירות האילן עץ החיים, שהם הנשמות. כי ישראל עלו במחשבה, וככל שהדבר נעלה יותר בשרשו, כך לאחר ירידתם על ידי חטאים וכדומה, נעשית הנפילה הוא למטה יותר. כמו כן גם בענין שבירת הכלים שבעולם התוהו, שככל שהשורש גבוה יותר כך הנפילה גדולה יותר, שלכן כח הצומח נותן כח ומזין בעל חי, ושניהם יחדיו את המדבר.
מסיבה זו מי שהוא תלמיד חכם, כאשר הוא פוגם באי קיום מצות, גדול עוונו יותר מעבירה מעשית של הסור מרע. וממילא גם התשובה בעשה טוב צריכה להיות באופן גדול יותר[2].
על דרך זה אמר הבעל שם טוב: כאשר אני אסיח דעת לרגע אחד מבורא העולם, יהיה הדבר חמור יותר מאיסור גילוי עריות שיעבור אדם פשוט.
כמו כן נמשל האדם לעץ השדה לענין הביטוש, שאם אין נכנס בו אור היהדות יש לאדם לבטש את יצרו הרע ולהכניעו ולהשפילו[3].
כח הצמיחה שבאדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדם עץ השדה, שנמשלו המלאכים והאדם לעצי השדה, והיינו שכמו עצי השדה הם בחינת צומח שצומח מקטנות לגדלות, שתחלה הוא קטן עד שמתגדל ונעשה אילן גדול, כך במלאכי מעלה שהגם שהמלאך מיכאל למשל הוא מבחינת החסד והאהבה, מכל מקום קודם שאומר שירה או קודם השליחות ששולחין אותו המדה אצלו בקטנות, וכששולחין אותו או בשעה שאומר שירה מתגדל האהבה בתוקף עוז, ולכן המלאך בעת השליחות יכול לקרות עצמו בשם שולחו כמו שכתב בי נשבעתי נאום הויה, והיינו שבשעת השליחות הוא בטל כל כך לגבי המשלח עד שנקרא כל מהותו ע"ש המשלח הרי נגדל בחינת המדות שלו מכמו שהיו, כמשל הצומח.
כך גם משל האדם לעץ השדה, היינו שבחינת המדות שבאדם נמשלו לצומח, שכמו עץ הצומח הנה הוא צומח מקטנות גדלות, כמו כן המדות שבאדם קודם התבוננותו בגדולת הבורא הם קטנים, וכשמתבונן ומעמיק דעת בגדולת הבורא מתגדלת המדה בתוקף עוז האהבה ביתר שאת ויתר עז מכמו שהייתה כו'. אמנם העץ הגשמי שנמשל למדות שבאדם ומדות שבמלאכים, הנה הוא רק משל לבחינת האהבה שבמלאכים ונשמות, אבל אינו בערך כלל, כ"א כמו ערך המשל לגבי השכל כו'.[4].
כמו כן כמו שהעץ גדל תמיד מיום הוולדו עד בואו לתכלית גדילתו, כך האדם גדל מיום הוולדו עד שנת כ', דהיינו שהצלם שבאדם דהיינו המוחין הפנימיים שבו שהם צ' דצלם גדילים מהווצרו בבטן אמו ואחר כך מיום הוולדו, והגידול הגשמי תלוי בגידול הרוחני ולכן הגידול הגשמי נעצר בגיל כ' כאשר מגיע זמן שלימות הגידול הרוחני (ואילו המוחין של ל' ומ' דצלם שהם מוחין מקיפים אינם משפיעים על עצם המציאות הרוחנית של האדם לכן אין ניכר הדבר בגשמיות) וכמו שבגשמיות הגידול הוא דווקא על ידי מים כך הגידול הרוחני של האדם הוא דווקא על ידי ה' חסדים דאבא שהם בחינת מים המגדלים את הוולד דהיינו כח החכמה שבו.[5]
== כמו שכח הצמיחה אינו מתגלה אלא על ידי העץ, כך התורה והמצוות אינם מתגלים ויוצאים מהכח אל הפועל אלא על ידי האדם שמקיימם[6].
לעתיד לבא[עריכה | עריכת קוד מקור]
לעתיד לבא יהיה האדם בבחינת "עצו ופריו" שוים, כי העץ הוא משל לגוף והפרי לנשמה, ולעתיד לבא גם הגוף ירגיש אלקות כמו הגוף ממש[7] (ראה ערכים אבני חפץ ואבני אקדח).
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ניצוצי רבי, מאחורי משל העץ והאדם - לקט התבטאויות של הרבי, בתוך שבועון התקשרות ערב ט"ו בשבט תשע"ז