פרשת נצבים-וילך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | {{קשר חב"די}} | ||
'''פרשות ניצבים-וילך''' הן ה[[פרשה|פרשות]] השמינית והתשיעית ב[[ספר דברים]] (מפרק כ"ט פסוק ט' עד פרק ל"א בפסוק ל'). | |||
את פרשת ניצבים יש לקרוא תמיד ב[[שבת]] שלפני [[ראש השנה]] ולכן בשנים שבהן אין | את פרשת ניצבים יש לקרוא תמיד ב[[שבת]] שלפני [[ראש השנה]] ולכן בשנים שבהן אין שבת בין [[יום הכיפורים]] ובין [[חג הסוכות]], קוראים את הפרשות [[ניצבים]] ו[[וילך]] ביחד. | ||
==הפרשות בקצרה== | ==הפרשות בקצרה== | ||
*'''ראשון''' - בהמשך ל[[פרשת כי תבוא]]; [[משה רבינו]] אומר ש[[בני ישראל]] נכנסים לברית עם [[הקב"ה]], אך לא רק אלו עימם משה מדבר, אלא כל [[יהודי]] בכל הדורות. משה מזהיר את העם שלא לעבוד אלילים, ולא לשוב על המעשים אותם עשו בהיותם ב[[מצרים]], כיון | *'''ראשון''' - בהמשך ל[[פרשת כי תבוא]]; [[משה רבינו]] אומר ש[[בני ישראל]] נכנסים לברית עם [[הקב"ה]], אך לא רק אלו עימם משה מדבר, אלא כל [[יהודי]] בכל הדורות. משה מזהיר את העם שלא לעבוד אלילים, ולא לשוב על המעשים אותם עשו בהיותם ב[[מצרים]], כיון שהקב"ה יעניש אותם על כך. משה גם מתנבא על כך שבני ישראל יגלו מארץ ישראל בעקבות החטאים. | ||
*'''שני''' - התורה מבטיחה כי לאחר שחווינו את הברכות ואת הקללות ומצאנו את עצמנו ב[[גלות]] בין העמים, אנו נשוב לה' ב[[תשובה]] שלמה והוא מצידו יאסוף אותנו ב[[קיבוץ גלויות]] ויחזיר אותנו ל[[ארץ ישראל]]. בסיום נכתב כי הקב"ה הסיר את ערלת לבבנו, כדי שנוכל לעבדו בלב שלם. | |||
*'''שני''' - התורה מבטיחה כי לאחר שחווינו את הברכות ואת הקללות ומצאנו את עצמנו ב[[גלות]] בין העמים, אנו נשוב לה' והוא מצידו יאסוף אותנו ויחזיר אותנו ל[[ארץ ישראל]]. בסיום נכתב כי | |||
*'''שלישי''' - המשך תיאור ה[[גאולה]] כאשר [[הקב"ה]] ישיב אותנו אליו. התורה מבטיחה כי ברכה במעשי ידינו, ברכה בפירות הארץ ועוד. זהו תיאור של [[ימות המשיח]] שיגיעו במהרה. משה ממשיך בכך שהתורה הינה קלה להשגה, ו"לא מעבר לים" ו"לא בשמים היא", אלא "קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". פסוק זה הינו הבסיס ל[[ספר התניא]] שכתב [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. | *'''שלישי''' - המשך תיאור ה[[גאולה]] כאשר [[הקב"ה]] ישיב אותנו אליו. התורה מבטיחה כי ברכה במעשי ידינו, ברכה בפירות הארץ ועוד. זהו תיאור של [[ימות המשיח]] שיגיעו במהרה. משה ממשיך בכך שהתורה הינה קלה להשגה, ו"לא מעבר לים" ו"לא בשמים היא", אלא "קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". פסוק זה הינו הבסיס ל[[ספר התניא]] שכתב [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. | ||
*'''רביעי''' - משה אומר לעם ישראל כי הם קיבלו [[בחירה חופשית]] בין ה[[טוב]] וה[[רע]], שהם גם ה[[חיים]] וה[[מוות]], והוא מעודד אותם לבחור בחיים, על ידי שישמרו את מצוות ה'. לאחר מכן משה פונה אל בני ישראל ואומר כי הוא כבר בן מאה ועשרים שנה, ואינו יכול להעביר אותם את הירדן, ולכן [[יהושע]] יוביל אותם, והקב"ה יילך עימם להלחם באויביהם, כפי שנלחם בסיחון מלך עוג, והוריש את ארצם. | |||
*'''רביעי''' - משה אומר לעם ישראל כי הם קיבלו [[בחירה חופשית]] בין ה[[טוב]] וה[[רע]], שהם גם ה[[חיים]] וה[[מוות]], והוא מעודד אותם לבחור בחיים, על ידי שישמרו את מצוות ה'. לאחר מכן משה פונה אל בני ישראל ואומר כי הוא כבר בן מאה ועשרים שנה, ואינו יכול להעביר אותם את הירדן, ולכן [[יהושע]] יוביל אותם, | |||
*'''חמישי''' - משה קורא ליהושע ומחזק אותו לקראת המשימה של הכניסה לארץ ישראל. משה נותן את המצווה של [[הקהל]], כאשר מידי שבע שנים מתאספים כל בני ישראל, אנשים נשים וטף לשמוע קריאת התורה מפי מלך ישראל, המקריא קטע המחזק את העם ליראה את ה'. | *'''חמישי''' - משה קורא ליהושע ומחזק אותו לקראת המשימה של הכניסה לארץ ישראל. משה נותן את המצווה של [[הקהל]], כאשר מידי שבע שנים מתאספים כל בני ישראל, אנשים נשים וטף לשמוע קריאת התורה מפי מלך ישראל, המקריא קטע המחזק את העם ליראה את ה'. | ||
*'''שישי''' - אנו חוזרים קצת לסיפור של בני ישראל במדבר, בשונה מכל מה שקראנו מתחילת ספר דברים שאלו היו דבריו של משה רבינו אל העם. כעת, [[הקב"ה]] אומר למשה שמגיע יומו להסתלק מן העולם, ועליו להגיע עם יהושע למשכן. כשהם נכנסים [[נגלה]] כבוד ה' והוא אומר למשה שלאחר שיסתלק, בני ישראל יעזבו את ה' ויעבדו את האלילים, ולכן ה' מצווה את משה לכתוב את השירה (שנקרא בפרשה הבאה) כעדות לסיבה בגללה יגיעו הצרות{{הערה|מכאן נלמדת המצווה האחרונה במניין תרי"ג המצוות, מצוות [[כתיבת ספר תורה]].}}. | |||
*'''שישי''' - אנו חוזרים קצת לסיפור של בני ישראל במדבר, בשונה מכל מה שקראנו מתחילת ספר דברים שאלו היו דבריו של משה רבינו אל העם. כעת, [[הקב"ה]] אומר למשה שמגיע יומו להסתלק מן העולם, ועליו להגיע עם יהושע למשכן. כשהם נכנסים [[נגלה]] כבוד ה' והוא אומר למשה שלאחר שיסתלק, בני ישראל יעזבו את ה' ויעבדו את האלילים, ולכן ה' מצווה את משה לכתוב את השירה (שנקרא בפרשה הבאה) כעדות לסיבה בגללה יגיעו הצרות. | |||
*'''שביעי''' - משה כותב את השירה ואז מחזק את יהושע להיות גיבור. התורה כותבת כי משה סיים לכתוב את התורה עד סופה, ואז נתן הוראות שהתורה אותה כתב תונח בארון הברית לצד הלוחות. | *'''שביעי''' - משה כותב את השירה ואז מחזק את יהושע להיות גיבור. התורה כותבת כי משה סיים לכתוב את התורה עד סופה, ואז נתן הוראות שהתורה אותה כתב תונח בארון הברית לצד הלוחות. | ||
== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/nitzavim לקוטי שיחות פרשיות - פרשת נצבים] {{*}} [https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/vayelech פרשת וילך] {{מפתח}} | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=177 רעיונות לפרשת ניצבים-וילך] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=177 רעיונות לפרשת ניצבים-וילך] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=177&article=1227 טקסט פרשת ניצבים-וילך עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=177&article=1227 טקסט פרשת ניצבים-וילך עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:22, 25 בינואר 2023
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פרשות ניצבים-וילך הן הפרשות השמינית והתשיעית בספר דברים (מפרק כ"ט פסוק ט' עד פרק ל"א בפסוק ל').
את פרשת ניצבים יש לקרוא תמיד בשבת שלפני ראש השנה ולכן בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים ובין חג הסוכות, קוראים את הפרשות ניצבים ווילך ביחד.
הפרשות בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראשון - בהמשך לפרשת כי תבוא; משה רבינו אומר שבני ישראל נכנסים לברית עם הקב"ה, אך לא רק אלו עימם משה מדבר, אלא כל יהודי בכל הדורות. משה מזהיר את העם שלא לעבוד אלילים, ולא לשוב על המעשים אותם עשו בהיותם במצרים, כיון שהקב"ה יעניש אותם על כך. משה גם מתנבא על כך שבני ישראל יגלו מארץ ישראל בעקבות החטאים.
- שני - התורה מבטיחה כי לאחר שחווינו את הברכות ואת הקללות ומצאנו את עצמנו בגלות בין העמים, אנו נשוב לה' בתשובה שלמה והוא מצידו יאסוף אותנו בקיבוץ גלויות ויחזיר אותנו לארץ ישראל. בסיום נכתב כי הקב"ה הסיר את ערלת לבבנו, כדי שנוכל לעבדו בלב שלם.
- שלישי - המשך תיאור הגאולה כאשר הקב"ה ישיב אותנו אליו. התורה מבטיחה כי ברכה במעשי ידינו, ברכה בפירות הארץ ועוד. זהו תיאור של ימות המשיח שיגיעו במהרה. משה ממשיך בכך שהתורה הינה קלה להשגה, ו"לא מעבר לים" ו"לא בשמים היא", אלא "קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". פסוק זה הינו הבסיס לספר התניא שכתב אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.
- רביעי - משה אומר לעם ישראל כי הם קיבלו בחירה חופשית בין הטוב והרע, שהם גם החיים והמוות, והוא מעודד אותם לבחור בחיים, על ידי שישמרו את מצוות ה'. לאחר מכן משה פונה אל בני ישראל ואומר כי הוא כבר בן מאה ועשרים שנה, ואינו יכול להעביר אותם את הירדן, ולכן יהושע יוביל אותם, והקב"ה יילך עימם להלחם באויביהם, כפי שנלחם בסיחון מלך עוג, והוריש את ארצם.
- חמישי - משה קורא ליהושע ומחזק אותו לקראת המשימה של הכניסה לארץ ישראל. משה נותן את המצווה של הקהל, כאשר מידי שבע שנים מתאספים כל בני ישראל, אנשים נשים וטף לשמוע קריאת התורה מפי מלך ישראל, המקריא קטע המחזק את העם ליראה את ה'.
- שישי - אנו חוזרים קצת לסיפור של בני ישראל במדבר, בשונה מכל מה שקראנו מתחילת ספר דברים שאלו היו דבריו של משה רבינו אל העם. כעת, הקב"ה אומר למשה שמגיע יומו להסתלק מן העולם, ועליו להגיע עם יהושע למשכן. כשהם נכנסים נגלה כבוד ה' והוא אומר למשה שלאחר שיסתלק, בני ישראל יעזבו את ה' ויעבדו את האלילים, ולכן ה' מצווה את משה לכתוב את השירה (שנקרא בפרשה הבאה) כעדות לסיבה בגללה יגיעו הצרות[1].
- שביעי - משה כותב את השירה ואז מחזק את יהושע להיות גיבור. התורה כותבת כי משה סיים לכתוב את התורה עד סופה, ואז נתן הוראות שהתורה אותה כתב תונח בארון הברית לצד הלוחות.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות פרשיות - פרשת נצבים • פרשת וילך
- רעיונות לפרשת ניצבים-וילך -
- טקסט פרשת ניצבים-וילך עם פירוש רש"י -
- קריאת התורה של פרשת ניצבים עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין
- 
- קריאת התורה של פרשת וילך עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין -
הערות שוליים
- ↑ מכאן נלמדת המצווה האחרונה במניין תרי"ג המצוות, מצוות כתיבת ספר תורה.
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |