שער היחוד והאמונה - פרק ד' – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(16 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ד'''' של [[שער היחוד והאמונה]] מסביר כי שם [[אלוקים]] שהיא [[מדת הגבורה]], מעלימה ומסתירה את אור השם המהווה את הברואים שלא יהיה נראה לעין כל, וכמו שאי אפשר להשיג מידת התהוות הברואים, כך אי אפשר להשיג מגה זו שהא מדת ה[[צמצום]] והסתר החיות.
'''פרק ד' - כח הצמצום'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
פרק זה עונה על השאלה שבסוף [[שער היחוד והאמונה - פרק ג'|הפרק הקודם]]: מאחר והנבראים בטלים למקורם כיצד יש להם מציאות, וכיצד יתכן שהם מרגישים את עצמם{{הערה|ואי אפשר לומר שמציאותם דמיון בעלמא, כי אז אין מקום לשכר ועונש, ולא לכל התורה והמצוות!}}?
==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=ד'|טקסט הפרק="כי הנה כתיב כי שמש ומגן ה' [[אלהים]], פי' מגן הוא נרתק לשמש להגן שיוכלו הבריות לסבלו כמארז"ל לעתיד לבא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה רשעים נידונין בה כו', וכמו שהנרתק מגין בעד השמש כך שם אלהים מגין לשם [[הוי"ה]] ב"ה דשם הוי"ה פירושו שמהוה את הכל מאין ליש, והיו"ד משמשת על הפעולה שהיא בלשון הוה ותמיד כדפ[[רש"י]] ע"פ ככה יעשה איוב כל הימים, והיינו החיות הנשפע בכל רגע ממש בכל הברואים ממוצא פי ה' ורוחו ומהוה אותם מאין ליש בכל רגע כי לא די להם במה שנבראו בששת ימי בראשית להיות קיימים בזה כמ"ש לעיל. והנה בסידור שבחיו של הקב"ה כתיב [[הגדול]] [[הגבור]] כו' ופירוש [[הגדול]], היא מדת [[חסד]] והתפשטות החיות בכל ה[[עולמות]] ו[[נברא|ברואים]] לאין קץ ותכלית, להיות ברואים מאין ליש וקיימים בחסד חנם ונקראת גדולה כי באה מגדולתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו כי גדול ה' ולגדולתו אין חקר ולכן משפיע ג"כ חיות והתהוות מאין ליש לעולמות וברואים אין קץ שטבע הטוב להטיב. והנה כמו שמדה זו היא שבחו של הקב"ה לבדו, שאין ביכולת שום נברא לברוא יש מאין ולהחיותו, וגם מדה זו היא למעלה מהשכלת כל הברואים והשגתם שאין כח בשכל שום נברא להשכיל ולהשיג מדה זו ויכלתה לברוא יש מאין ולהחיותו, כי הבריאה יש מאין הוא דבר שלמעלה משכל הנבראים כי היא ממדת גדולתו של [[הקב"ה]], והקב"ה ומדותיו אחדות פשוט כדאיתא בזה"ק דאיהו וגרמוהי חד, וכשם שאין ביכולת שום שכל נברא להשיג בוראו, כך אינו יכול להשיג מדותיו, וכמו שאין ביכולת שום שכל נברא להשיג מדת גדולתו שהיא היכולת לברוא יש מאין ולהחיותו כדכתיב עולם חסד יבנה, כך ממש אין ביכלתו להשיג מדת גבורתו של הקב"ה שהיא מדת ה[[צמצום]] ומניעת התפשטות החיות מגדולתו מלירד ולהתגלות על הנבראים להחיותם ולקיימם בגילוי כי אם בהסתר פנים, שהחיות מסתתר בגוף הנברא וכאילו גוף הנברא הוא דבר בפני עצמו ואינו התפשטות החיות והרוחניות כהתפשטות הזיו והאור מהשמש אלא הוא דבר בפני עצמו. ואף שבאמת אינו דבר בפני עצמו אלא כמו התפשטות האור מהשמש, מכל מקום הן הן גבורותיו של הקדוש ברוך הוא אשר כל יכול לצמצם החיות והרוחניות הנשפע מרוח פיו, ולהסתירו שלא יבטל גוף הנברא במציאות וזה אין בשכל שום נברא להשיג מהות הצמצום וההסתר ושיהיה אעפ"כ גוף הנברא נברא מאין ליש, כמו שאין יכולת בשכל שום נברא להשיג מהות הבריאה מאין ליש. [והנה בחי' הצמצום והסתר החיות נקרא בשם כלים והחיות עצמו נקרא בשם [[אור]], שכמו שהכלי מכסה על מה שבתוכו כך בחינת הצמצום מכסה ומסתיר האור והחיות השופע, והכלים הן הן האותיות ששרשן ה' אותיות מנצפ"ך שהן ה' גבורות המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב אותיות ושרש הה' גבורות הוא בוצינא דקרדוניתא שהיא גבורה עילאה דעתיק יומין, ושרש החסדים הוא ג"כ חסד דעתיק יומין כידוע לי"ח::"}}
{{פרק תניא|פרק=ד|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ד'}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
כשם שאין ביכולת נברא להבין כיצד שם [[הוי"ה (שם)|הוי"ה]]{{הערה|שהוא [[ספירת החסד|מדת הגדולה]].}} בורא יש מאין{{הערה|כפי שהתבאר בפרקים א-ג.}}, כך אין ביכולתו להבין כיצד שם [[אלוקים]]{{הערה|שהיא [[מדת הגבורה]].}} מסתיר את שם הוי"ה ומונע מה[[נברא]]ים [[ביטול#ביטול במציאות|להתבטל במציאות]] (אף על פי שהם כאור השמש '''טרם''' יצא מגוף השמש).
הטעם שאין ביכולת הנברא להבין את הבריאה הוא כי חסד ה' (גדולת ה') הוא '''מסוג אחר''' מאשר חסד הנבראים. נברא יכול לעשות חסד רק כשלוקח משהו קיים (כדוגמת כסף) ונותנו לזולת (שגם מציאותו קיימת גם מבלעדי הנותן). ואילו ה' לוקח "מציאות" של העדר (אין) ועושה '''ממנה''' מציאות יש (למרות שגם '''אחרי''' שנברא היש עדיין הוא בטל במציאות במקורו '''ואינו קיים''' - כמבואר בפרק הקודם).
כך ממש הוא גם לגבי מדת הגבורה. גבורת הנבראים היא צמצום והעלם בלבד - כשמסתירים חלק מהאור ע"י חלון או נקב נשאר פחות אור. ואילו ה' מסתיר ומעלים את הכח המהווה את הנבראים - ואחרי ההעלם נשאר הכח הפועל '''באותה כמות ובאותו התוקף'''{{הערה|מוסבר באריכות ב"המאור שבתורה" - ביאורי הרי"כ לתניא.}}
===הסוגריים שבסוף הפרק===
בסוף הפרק מתרץ [[אדמו"ר הזקן]] שתי שאלות שעולות דוקא '''בעקבות''' הסבר שיטת ה[[בעל שם טוב]]{{הערה|שהוסברה לעיל, בארבעת הפרקים הראשונים.}}:
# מאחר והצמצום לא משפיע על ההתהוות{{הערה|אלא רק מכסה עליה שלא תורגש.}}, נמצא שריבוי הנבראים הוא מצד האלוקות - ואיך יתכן ריבוי באלוקות?
# תכלית התורה והמצוות להמשיך אלוקות לעולם. אם ממילא הכל בטל ואלקות נמצא בכל מקום{{הערה|ורק ש'''מאתנו''' מוסתר הדבר.}} - מה צורך בתורה ומצוות?


==צילום דפוס התניא==
ומתרץ, שמאחר והצמצום הוא '''מציאות אמיתית'''{{הערה|שהרי הוא שם [[אלהי"ם|אלוקים]].}}, הרי:
# הריבוי אינו מצד האור אלא מצד פעולת הכלים (באור).
# פעולת הכלים באור היא אמיתית, דהיינו, האלוקות '''באמת''' נעלם מהנבראים, ולזה ניתנו התורה ומצות להאיר העלם זה.
 
ומסיים: שכח מדת הגבורה להעלים על מדת הגדולה הוא משום שבשרשן הן אחד ממש{{הערה|המשך עניין זה יוסבר בהרחבה ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ו'|פרק ו']], לאחר ש[[שער היחוד והאמונה - פרק ה'|בפרק הבא]] יתורצו כמה שאלות נוספות.}}.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[צמצום]]
*[[צמצום]]


 
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ג'|פרק ג']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ה'|פרק ה']]}}
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ג'|פרק ג']]|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ה'|פרק ה']]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]