מסכת אהלות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מויקיפדיה, 90% אני עצמי ערכתי שם)
מ (שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של בנציון)
תגית: שחזור
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]
[[קובץ:אוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסכת אהלות עוסקת בדיני [[טומאה]] הנגרמת על ידי שהיה עם [[מת]] באוהל משותף]]
[[תמונה:Lowlands_tents.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסכת אהלות עוסקת בדיני [[טומאה]] הנגרמת על ידי שהיה עם [[מת]] ב[[אוהל]] משותף]]
'''מסכת אהלות''' היא ה[[מסכת]] השנייה ב[[סדר טהרות]] שהוא הסדר השישי והאחרון ב[[משנה]]. אין עליה [[גמרא]]{{הערה|מלבד ליקוטים של גמרות אחרות ב[[תלמוד הבבלי]] הדנות בנושא, ולוקטו לספר על ידי האדמו"ר מ[[ראדזין]].}}. נקראת גם '''אהילות''' ויש בה שמונה-עשר פרקים אשר דנים בעיקר בדיני [[טומאה|טומאת]] המת בכלל ובדיני טומאת אוהל המת בפרט.
'''מסכת אהלות''' היא ה[[מסכת]] השנייה ב[[סדר טהרות]] שהוא הסדר השישי והאחרון ב[[משנה]]. אין לה [[גמרא]]{{הערה|מלבד ליקוטים של גמרות אחרות בתלמוד הבבלי הדנות בנושא, ולוקטו לספר על ידי האדמו"ר מראדזין.}}. נקראת גם '''אהילות''' ויש בה שמונה-עשר פרקים אשר דנים בעיקר בדיני [[טומאה|טומאת]] המת בכלל ובדיני טומאת אוהל המת בפרט.


מסכת זו נחשבת מהחשובות שבש"ס על פי דברי [[דוד המלך]] ב[[מדרש]], שביקש שקריאת [[תהלים]] תחשב כלימוד נגעים ואהלות.
מסכת זו נחשבת מהחשובות שבש"ס על פי דברי [[דוד המלך]] ב[[מדרש]], שביקש שקריאת [[תהלים]] תחשב כלימוד נגעים ואהלות{{מקור}}.
==טומאת מת==
כאשר אדם או [[כלי|כלים]] נוגע במת, הוא מקבל [[טומאה]], ואף מעביר את הטומאה הלאה בנוגע בו עצמו, אם כי שונים דיניהם זה מזה. בעוד שהאדם הנוגע במת טמא טומאה חמורה של שבעה ימים, האדם שנגע בו טמא טומאה קלה הנקראת "וולד הטומאה", והיא תקפה רק עד לערבו של אותו יום, אך הנוגע באדם זה השני אינו טמא כלל. אך הכלים שנוגעים במת או בטמא מת, מקבלים את דינם של המת עצמו, ולכן בכוחם להעביר את הטומאה בשלושה דרגות שונות שלכן הם נקראים בשם "אבי אבות הטומאה", ודינם הוא שהכלים שנגעו באותם כלים טמאים בדרגה של "אב הטומאה", והכלים שנגעו באותם כלים שהם אב הטומאה, נעשים ראשון לטומאה.


למרות שחומרתם של הכלים היא באופן כללי יותר מהאדם, שכן ביכולתם להעביר את הטומאה בשלושה דרגות שונות, הרי שישנה קולא לכלים שאין לאדם, והיא שכלי הנוגע בכלי לעולם לא יטמא באותה חומרה שהכלי הראשון טמא, והוא יהיה טמא בדרגה פחותה יותר, אך האדם לעומת זאת, שנגע בדבר טמא, טומאתו היא באותה דרגה של הדבר הטמא עצמו, ואינה טומאתו יורדת בדרגה{{הערה|פרק א' משנה א' ור"ש שם.}}.
==ביאורי הרבי==
==טומאת אוהל==
על מסכת זו ישנם מספר שיחות של הרבי.  
כאשר מת מונח באוהל, כל שנמצא באוהל הוא טמא. הדבר אמור לא דווקא כאשר המת עצמו נמצא באוהל, אלא גם כאשר כזית בשר מהמת, או אבר שיש עליו בשר באופן רגיל, נמצא באוהל, או מטמא את כל שנמצא באוהל. דין זה תקף גם אם איברי המת הם ללא בשר, אך הם בכמות חשובה של [[רובע]], או שהם בכמות של רוב העצמות במספריהם, או לחילופין רוב גוף האדם{{הערה|פרק ב' משנה א'.}}.


טומאת אוהל מוסברת על ידי ה[[ראשונים]] בכך שהאוהל מצרף את כל אשר נמצא בו ומשייך אותם זה לזה מכיון שהוא מעניק לשניהם כוח משותף השייך לשניהם - ששניהם מוגנים על ידי אותו אוהל, ולכן הנמצא באוהל כנוגע במת עצמו{{הערה|ר"ש פרק א' משנה ג'.}}.
אחת מהם, עוסקת בדין [[צמיד פתיל]], שהיא, שכאשר יש כלי באוהל המת, אם הוא סגור היטב בדבר המתמרח על פיו הסותם אותו לחלוטין, מציל הכלי על כמה שבתוכו. הרבי, בשיחה, עוסק בדברי [[הרמב"ם]] בדינים אלו, ומבאר אותם על פי תורת החסידות{{הערה|1='''פ"ה מ"ב.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&st=&pgnum=83&hilite= לקוטי שיחות עמ' 72 (עמ' 83)]}}.
 
===ביאורים נוספים ===
===ביאורי הרבי===
 
*'''פ"ה מ"ב.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&st=&pgnum=83&hilite= לקוטי שיחות עמ' 72 (עמ' 83)]


*'''תוספתא פט"ו ה"ח.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&st=&pgnum=83&hilite= לקוטי שיחות עמ' 72 (עמ' 83)]
*'''תוספתא פט"ו ה"ח.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&st=&pgnum=83&hilite= לקוטי שיחות עמ' 72 (עמ' 83)]
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־23:11, 22 באוקטובר 2022

מסכת אהלות עוסקת בדיני טומאה הנגרמת על ידי שהיה עם מת באוהל משותף

מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה. אין עליה גמרא[1]. נקראת גם אהילות ויש בה שמונה-עשר פרקים אשר דנים בעיקר בדיני טומאת המת בכלל ובדיני טומאת אוהל המת בפרט.

מסכת זו נחשבת מהחשובות שבש"ס על פי דברי דוד המלך במדרש, שביקש שקריאת תהלים תחשב כלימוד נגעים ואהלות[דרוש מקור].

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

על מסכת זו ישנם מספר שיחות של הרבי.

אחת מהם, עוסקת בדין צמיד פתיל, שהיא, שכאשר יש כלי באוהל המת, אם הוא סגור היטב בדבר המתמרח על פיו הסותם אותו לחלוטין, מציל הכלי על כמה שבתוכו. הרבי, בשיחה, עוסק בדברי הרמב"ם בדינים אלו, ומבאר אותם על פי תורת החסידות[2].

ביאורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מלבד ליקוטים של גמרות אחרות בתלמוד הבבלי הדנות בנושא, ולוקטו לספר על ידי האדמו"ר מראדזין.
  2. פ"ה מ"ב. לקוטי שיחות עמ' 72 (עמ' 83)