מים רבים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (יוסי מ. העביר את הדף משתמש:יוסי מ./מים רבים לשם מים רבים בלי להשאיר הפניה) |
(←מטרתם) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
מקור הביטוי מגיע מהפסוק {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ|מקור=[[שיר השירים]] ח ז}} | מקור הביטוי מגיע מהפסוק: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ|מקור=[[שיר השירים]] ח ז}} | |||
הפסוק אומר שגם המים רבים - טרדות ה[[פרנסה]] ובלבולי העולם הזה, לא יוכלו לכבות את ה[[אהבה]] - ה[[אהבה המסותרת]] שאצל כל יהודי, שבאה אליו כירושה מלמעלה ונצחית בכל מצב{{הערה|שם=א|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm תורה אור פרשת נח]}}. | הפסוק אומר שגם המים רבים - טרדות ה[[פרנסה]] ובלבולי העולם הזה, לא יוכלו לכבות את ה[[אהבה]] - ה[[אהבה המסותרת]] שאצל כל יהודי, שבאה אליו כירושה מלמעלה ונצחית בכל מצב{{הערה|שם=א|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm תורה אור פרשת נח]}}. | ||
==מטרתם== | ==מטרתם== | ||
כמו מי המבול שהביאו [[טהרה]] לעולם{{הערה|שלכן היו ארבעים יום | כמו מי המבול שהביאו [[טהרה]] לעולם{{הערה|שלכן היו ארבעים יום כנגד ארבעים סאה של מי ה[[מקוה]].}}, כמו שה[[נביא]]{{הערה|[[ישעיהו]] נד ט}} מכנה אותם: {{ציטוטון|מי נח}} - על שם שהביאו מנוחה לעולם (נח מלשון מנוחה). | ||
כך גם, מטרת | כך גם, מטרת ה'מים רבים' הם בשביל להביא [[מנוחה]] אמיתית לאדם. כי ה[[נשמה]] כמו שהיא למעלה - לפני [[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה|ירידתה]], היא רק מקבלת הארה מהתפשטות אור ה'. | ||
אך על ידי [[עבודת האדם]] בעולם הזה, שלוקח את טרדות הפרנסה והופך אותם לאלוקות - על ידי שמתבונן שכל השפע העליון מגיע מה', אז הוא ממשיך את [[עצמות אין סוף ברוך הוא]], ואז נעשית אצלו מנוחה אמיתית{{הערה|שם=א}}. | אך על ידי [[עבודת האדם]] בעולם הזה, שלוקח את טרדות הפרנסה והופך אותם לאלוקות - על ידי שמתבונן שכל השפע העליון מגיע מה', אז הוא ממשיך את [[עצמות אין סוף ברוך הוא]], ואז נעשית אצלו מנוחה אמיתית{{הערה|שם=א}}. | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
#{{ציטוטון|ארובות השמים}} - טרדות מעבודה רוחנית נעלית, כעסק בצרכי ציבור. | #{{ציטוטון|ארובות השמים}} - טרדות מעבודה רוחנית נעלית, כעסק בצרכי ציבור. | ||
גם הסוג השני של "ארובות השמים", באמת הוא מי מבול מסוכנים. שלמרות שממבט ראשון נראה הוא עבודה נעלית (וזה באמת נכון), אך ברגע שזה מפריע ל[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] - זה מראה שהוא מגיע מה[[יצר הרע]] המנסה להטרידו ולהפריעו, לעסוק בעבודה הכי חשובה - קיום תורה ומצוות{{הערה|שם=ב|[https://drive.google.com/file/d/1f7XpyXUdPsdMUOGtOfnm5B1F7tTUGFyc/view ליקוטי שיחות חלק א פרשת נח (מתורגם)] | גם הסוג השני של "ארובות השמים", באמת הוא מי מבול מסוכנים. שלמרות שממבט ראשון נראה הוא עבודה נעלית (וזה באמת נכון), אך ברגע שזה מפריע ל[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] - זה מראה שהוא מגיע מה[[יצר הרע]] המנסה להטרידו ולהפריעו, לעסוק בעבודה הכי חשובה - קיום תורה ומצוות{{הערה|שם=ב|[https://drive.google.com/file/d/1f7XpyXUdPsdMUOGtOfnm5B1F7tTUGFyc/view ליקוטי שיחות חלק א פרשת נח (מתורגם)], באתר [[מפתח]]}}. | ||
==הפתרון== | ==הפתרון== | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm '''מים רבים - תורה אור'''] - מאמר של ה[[אדמו"ר הזקן]]. | *[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm '''מים רבים - תורה אור'''] - מאמר של ה[[אדמו"ר הזקן]] {{ספרייה}}. | ||
*[https://drive.google.com/file/d/1DZ8hPxk5-e7WxAwLxStgtunGI1aJYra7/view '''מאמר ד"ה 'מים רבים' תשל"ח'''] - מאמר של [[הרבי]]. | *[https://drive.google.com/file/d/1DZ8hPxk5-e7WxAwLxStgtunGI1aJYra7/view '''מאמר ד"ה 'מים רבים' תשל"ח'''] - מאמר של [[הרבי]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פרשת נח]] | [[קטגוריה:פרשת נח]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:58, 19 ביוני 2022
.jpg)
מים רבים הוא ביטוי חסידי למי המבול הרוחניים, שהם טרדות הפרנסה ובלבולי העולם הזה - המפריעים לאדם בעבודת ה'.
מקור הביטוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור הביטוי מגיע מהפסוק:
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ
— שיר השירים ח ז
הפסוק אומר שגם המים רבים - טרדות הפרנסה ובלבולי העולם הזה, לא יוכלו לכבות את האהבה - האהבה המסותרת שאצל כל יהודי, שבאה אליו כירושה מלמעלה ונצחית בכל מצב[1].
מטרתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמו מי המבול שהביאו טהרה לעולם[2], כמו שהנביא[3] מכנה אותם: "מי נח" - על שם שהביאו מנוחה לעולם (נח מלשון מנוחה).
כך גם, מטרת ה'מים רבים' הם בשביל להביא מנוחה אמיתית לאדם. כי הנשמה כמו שהיא למעלה - לפני ירידתה, היא רק מקבלת הארה מהתפשטות אור ה'.
אך על ידי עבודת האדם בעולם הזה, שלוקח את טרדות הפרנסה והופך אותם לאלוקות - על ידי שמתבונן שכל השפע העליון מגיע מה', אז הוא ממשיך את עצמות אין סוף ברוך הוא, ואז נעשית אצלו מנוחה אמיתית[1].
הסיבה לכך שדוקא המים רבים מביאים את המנוחה האמיתית היא: בתורת הקבלה והחסידות מבואר שישנם שני עולמות: עולם התוהו ועולם התיקון.
עולם התוהו מתאפיין באורות הנעלים שלו בכמות ואיכות. ולאידך, אין בו כלים מספיקים בשביל לקבל את הגילוי הנעלה הזה, ולכן הוא משתלשל למטה כמו דבר רע. לעומתו, עולם התיקון יש בו אורות מועטים, אך יש לו כלים רחבים בשביל לקבל את אותו האור, ולכן האור האלוקי יורד למטה כמו שהוא. מכך יוצא, שעולם התוהו נעלה יותר כי האורות שבו נעלים יותר.
העבודה הרגילה של הצדיקים היא בעיקר בעולם התיקון. ואילו עבודת הבעלי תשובה (ובעלי עסק) היא בעולם התוהו. שכאשר מתוך טרדות הפרנסה ובלבולי עולם הזה הם מתבוננים שכל ההשפעה היא מה' ושהוא זן ומפרנס את כל העולם, הם מגלים את האורות העליונים של עולם התוהו.
ולכן דוקא המים רבים מביאים מנוחה אמיתית. כי על ידי שמהפכים אותם לקדושה, ממשיכים את האורות של תוהו שלמעלה מהעבודה הרגילה של עולם התיקון[4].
סיווגם[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמו במימי המבול, גם כאן ישנם שני סוגים של 'מים רבים':
- "תהום רבה" - טרדות מדברים גשמיים כטרדות הפרנסה.
- "ארובות השמים" - טרדות מעבודה רוחנית נעלית, כעסק בצרכי ציבור.
גם הסוג השני של "ארובות השמים", באמת הוא מי מבול מסוכנים. שלמרות שממבט ראשון נראה הוא עבודה נעלית (וזה באמת נכון), אך ברגע שזה מפריע ללימוד התורה וקיום המצוות - זה מראה שהוא מגיע מהיצר הרע המנסה להטרידו ולהפריעו, לעסוק בעבודה הכי חשובה - קיום תורה ומצוות[5].
הפתרון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפתרון למים רבים הוא כמו במבול הגשמי: להכנס לתיבה. שברוחניות זה אומר: להכנס לתיבות התורה והתפילה ("תיבה" מלשון מילה). ולכן כל סדר היום של יהודי הוא, שמיד כשקם משנתו כבר 'נכנס' לתוך אותיות התפילה באומרו את תפילת "מודה אני", וכך בשאר הרגעים ופרטים ביומו.
כך בנוגע לבעל עסק השקוע בטרדות הפרנסה, שעליו להכנס לתוך תיבות התורה ולהתבונן בכך, שכל חיות העולם הוא רק מההארה של ההארה של אור ה', העוברת בצמצומים רבים עד שמאירה לעולמות, ואילו על ידי לימוד התורה וקיום המצוות ממשיכים את עצמות אין סוף, ואז יגלה בלבו את האהבת ה', וממילא לא ידאג מטרדות הפרנסה[1].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מים רבים - תורה אור - מאמר של האדמו"ר הזקן באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
. - מאמר ד"ה 'מים רבים' תשל"ח - מאמר של הרבי.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 תורה אור פרשת נח
- ↑ שלכן היו ארבעים יום כנגד ארבעים סאה של מי המקוה.
- ↑ ישעיהו נד ט
- ↑ ליקוטי תורה פרשת נח "ביאור על הנ"ל
- ↑ ליקוטי שיחות חלק א פרשת נח (מתורגם), באתר מפתח