סוראז: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בין רבני העיירה נמנים הרב [[יוסף תומרקין]] שרבנותו הראשונה הייתה בסוראז. לאחר פטירתו של הרב [[אהרן זסלבסקי]] שהיה אב"ד בעיר [[קרמנצ'וג]], נתקבל במקומו בעצתו ובהסכמתו של ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], כרב ואב"ד בקרמנצ'וג. | בין רבני העיירה נמנים הרב [[יוסף תומרקין]] שרבנותו הראשונה הייתה בסוראז. לאחר פטירתו של הרב [[אהרן זסלבסקי]] שהיה אב"ד בעיר [[קרמנצ'וג]], נתקבל במקומו בעצתו ובהסכמתו של ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], כרב ואב"ד בקרמנצ'וג. | ||
בהמשך | בהמשך כיהן כרב העיירה הרב שניאור דובער שניאורסון, בנו של הרב הקדוש [[המהרי"ן מניעז'ין]]. | ||
לאחר מכן התמנה הרב [[משה אקסלרוד]] לרב העיירה. | בתקופה מאוחרת יותר, כיהן הרב [[מאיר חיים חייקין]] כרב בעיירה, ובעקבות רדיפות הממשלה הוכרח לברוח מהעיירה באישון לילה והתמנה על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כרב בעיירה טיפליס שב[[גרוזיה]]. | ||
למרות רדיפות הממשלה, כשהגיע לשמש כרב, הרחיב את | |||
לאחר מכן התמנה הרב [[משה אקסלרוד]] לרב העיירה. כאשר התמנה לרב העיר כתב אליו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אג"ק ח"א ע' תקסא אגרת טו.}} "הנני לברכו בברכת מז"ט בעד קבלתו הרבנות הכבודה בעי"ת סוראז יע"א, אשר מאז ומעולם ישבו שם אנשי שם". | |||
למרות רדיפות הממשלה, כשהגיע הרב אקסלרוד לשמש כרב, הרחיב את החיידר המקומי והוסיף בו כיתות{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] עמ' לח.}}. כמו כן אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]], ופתח ישיבת [[תומכי תמימים]] מחתרתית. המגיד שיעור היה הרב התמים [[ישעיה אלעווסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל בדרך נס הוא ישב במאסר רק תקופה קצרה. לאחר מאסרו עזב את הרבנות בסוראז ועבר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[לנינגרד]] על מנת להשתדל משם לקבלת האישורים עבור יציאה מברית המועצות{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] עמ' שסט.}}. | |||
==חסידים ילידי העיירה== | ==חסידים ילידי העיירה== | ||
גרסה מ־02:55, 29 באפריל 2022
סוראז (או סוראז', ברוסית: Сураж) היא עיירה והמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז סוראז'סקי, השוכן במחוז בריאנסק, רוסיה, הממוקמת על נהר האיפוט 177 קילומטרים דרומית מערבית לבריאנסק. אוכלוסיית המקום מונה כ-10,000 נפש.
בעיירה הייתה קהילה חסידית פעילה, ופעלה בה ישיבת תומכי תמימים מחתרתית בתקופת השלטון הקומוניסטי.
היסטוריה
יהודים התיישבו כנראה לראשונה בסוראז' בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק. בשנת תרנ"ח מנתה הקהילה היהודית בסוראז' כ-2,398 איש, שהיוו 60 אחוזים מכלל האוכלוסייה.
יהודי סוראז' סבלו מפוגרומים בתשרי תרס"ו ובסוף החורף ובאביב תרע"ח. בשנת תרע"ט בוצע פוגרום בסוראז' על ידי חיילי הצבא האדום. עד תרצ"ט הידלדלה האוכלסיה היהודית וחיו בה רק כאלפיים יהודים, כחמישית מכלל האוכלוסייה.
בזמן מלחמת העולם השנייה, נכבשה העיירה על ידי הנאצים בכ"ד באב תש"א. היהודים נאלצו להיכנס לגטו, ולאחר מכן נהרסו הבתים שעזבו ולאחר מכן נשרפו. בחודש ניסן תש"ב נורו כל אסירי הגטו ליד הכפר קיסלובקה. סוראז' שוחררה על ידי הצבא האדום בכ"ה באלול תש"ג.
רבני העיירה
בין רבני העיירה נמנים הרב יוסף תומרקין שרבנותו הראשונה הייתה בסוראז. לאחר פטירתו של הרב אהרן זסלבסקי שהיה אב"ד בעיר קרמנצ'וג, נתקבל במקומו בעצתו ובהסכמתו של האדמו"ר הצמח צדק, כרב ואב"ד בקרמנצ'וג.
בהמשך כיהן כרב העיירה הרב שניאור דובער שניאורסון, בנו של הרב הקדוש המהרי"ן מניעז'ין.
בתקופה מאוחרת יותר, כיהן הרב מאיר חיים חייקין כרב בעיירה, ובעקבות רדיפות הממשלה הוכרח לברוח מהעיירה באישון לילה והתמנה על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ כרב בעיירה טיפליס שבגרוזיה.
לאחר מכן התמנה הרב משה אקסלרוד לרב העיירה. כאשר התמנה לרב העיר כתב אליו אדמו"ר הריי"צ[1] "הנני לברכו בברכת מז"ט בעד קבלתו הרבנות הכבודה בעי"ת סוראז יע"א, אשר מאז ומעולם ישבו שם אנשי שם".
למרות רדיפות הממשלה, כשהגיע הרב אקסלרוד לשמש כרב, הרחיב את החיידר המקומי והוסיף בו כיתות[2]. כמו כן אסף 12 בחורים, בקיץ שנת תרפ"ז, ופתח ישיבת תומכי תמימים מחתרתית. המגיד שיעור היה הרב התמים ישעיה אלעווסקי. הסיכון היה יום יומי, ובחורף תרצ"ב ר' משה נאסר, אך לפועל בדרך נס הוא ישב במאסר רק תקופה קצרה. לאחר מאסרו עזב את הרבנות בסוראז ועבר בהוראת אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד על מנת להשתדל משם לקבלת האישורים עבור יציאה מברית המועצות[3].
חסידים ילידי העיירה
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ אג"ק ח"א ע' תקסא אגרת טו.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' לח.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' שסט.