אליהו חיים אלטהויז: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: כך כותבים) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
כאשר נאסר [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] היה זה שרץ להודיע על כך למזכיר הרב [[חיים ליברמן]], ל[[שמריהו גוראריה|רש"ג]] ול{{ה|רבי}}{{הערה|1=ראו גם בהרחבה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15766&st=&pgnum=24&hilite= אוצר סיפורי חב"ד חלק י"ב עמ' 17].}}. | כאשר נאסר [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] היה זה שרץ להודיע על כך למזכיר הרב [[חיים ליברמן]], ל[[שמריהו גוראריה|רש"ג]] ול{{ה|רבי}}{{הערה|1=ראו גם בהרחבה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15766&st=&pgnum=24&hilite= אוצר סיפורי חב"ד חלק י"ב עמ' 17].}}. | ||
כאשר נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[ | כאשר נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[קוסטרומה]], לקח איתו את ר' אלי' חיים, כמה זמן אחר יציאת אדמו"ר הריי"צ את רוסיה, הצליח ר' אלי' חיים לצאת גם כן, וקבע מושבו בסמיכות לאדמו"ר הריי"צ ב[[ריגא]], ושם נותר עד [[השואה]]. | ||
בריגא היה אחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' של [[אחות התמימים]] ב[[ריגא]]. | בריגא היה אחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' של [[אחות התמימים]] ב[[ריגא]]. | ||
גרסה מ־04:34, 14 במרץ 2022
| הרב אליהו חיים אלטהויז | |
|---|---|
[[קובץ:.jpg) |250px]]
| |
| לידה | תר"ל |
| ניקולייב | |
| פטירה | י' כסלו תש"ב |
| ריגא | |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| רבותיו | אדמו"ר הרש"ב אדמו"ר הריי"צ |
הרב החסיד ר' אליהו חיים אלטהויז (תר"ל – י' בכסלו תש"ב), היה מהחסידים המקורבים והמקושרים ביותר לאדמו"ר הריי"צ. מסור ונתון אליו ולמשפחתו בלב ונפש.
תולדות חיים
נולד בשנת תר"ל לאביו הרב פנחס אלטהויז בעיר ניקולייב, ובצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
בשנת תרע"ח נסע בשליחות אדמו"ר הרש"ב לעיירה פודוברנקה על מנת להפיץ יהדות. במהלך שהותו בעיירה, בשנת תר"פ, אירעה הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, וכאשר נודע לו על כך - התעלף.
בשנת תרפ"ג נסע אל אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד, ומאז עבד לצידו של הרבי הריי"צ וסייע בכל פעולותיו להפצת היהדות ולטובת יהודי רוסיה שנותרו מאחורי מסך הברזל.
הרב אלטהויז ניהל את רשת ה'חדרים' המחתרתית. בהתוועדות פורים תרפ"ז פנה הרבי הריי"צ אליו בזעקות ובבכיות, ונתן לו הוראות להמשך העבודה. ר' אלי' גולל את הדברים ביומן מיוחד, שלימים נחשף ופורסם.
קירובו למשפחת אדמו"ר הריי"צ הייתה נדירה וייחודית, והוא זכה להיות השדכן שהתעסק עם נישואי הרבי עם בתו של אדמו"ר הריי"צ הרבנית חיה מושקא.
כאשר נאסר אדמו"ר הריי"צ, בט"ו סיון תרפ"ז היה זה שרץ להודיע על כך למזכיר הרב חיים ליברמן, לרש"ג ולרבי[1].
כאשר נסע אדמו"ר הריי"צ לקוסטרומה, לקח איתו את ר' אלי' חיים, כמה זמן אחר יציאת אדמו"ר הריי"צ את רוסיה, הצליח ר' אלי' חיים לצאת גם כן, וקבע מושבו בסמיכות לאדמו"ר הריי"צ בריגא, ושם נותר עד השואה.
בריגא היה אחד מ'שלשת הרועים' של אחות התמימים בריגא.
נשרף על קידוש השם בשואה ביום י' כסלו תש"ב יחד עם ר' יצחק הורביץ, ר' יחזקאל פייגין, ר' רפאל כהן, ר' הלל הורביץ, ר' זלמן יצחק וושונוק, ור' ישעיהו חנוך ברכהן[2].
יומניו
את שהותו במחיצת רבינו הריי"צ גולל ביומנים אישיים הכוללים תיאורים ממעמדים היסטוריים בתולדות חסידות חב"ד כמו ההתוועדות שנערכה בפורים תרפ"ז, מאסר וגאולת הרבי הריי"צ, חתונת הרבי, שהות עדת החסידים בריגא ללא אדמו"ר הריי"צ בשנת תר"צ, כאשר שהה בארצות הברית, ועוד.
חלק מהיומנים פורסמו בספר התולדות אדמו"ר הריי"צ, חלקם על ידי הרב שלום יעקב חזן בשבועון בית משיח, וחלקם נותרו עלומים עד היום.
משפחתו
- בנו, ר' פנחס אלטהויז - ממנהלי "תפארת בחורים", נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- יומן החתונה - תיאור הנהגת הרבי בחתונתו מיומנו של ר' אליהו חיים אלטהויז - חב"ד אינפו
- ניגון געגועים המיוחס למשפחת אלטהויז בביצוע ועיבוד של נדב בכר
- י' כסלו: החסידים שנרצחו בריגא בידי הנאצים ימ"ש
הערות שוליים
- ↑ ראו גם בהרחבה אוצר סיפורי חב"ד חלק י"ב עמ' 17.
- ↑ חסידים עולים בלהבות
