שניאור זלמן בוטמן (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (הוספת קטגוריה) |
||
שורה 48: | שורה 48: | ||
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]] | [[קטגוריה:משפחת בוטמן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]] |
גרסה מ־20:01, 28 בפברואר 2022
הרב שניאור זלמן בוטמן (א' ניסן תרס"ג - כ"ד תמוז תשמ"ג) נמנה על דור המקימים של כפר חב"ד, ממייסדי בית הכנסת 'בית נחום יצחק' בכפר, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'.
תולדות חיים
נולד בברית המועצות בראש חודש ניסן תרס"ג לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן ולאמו מרת בתיה דבורה ושמר במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות הק.ג.ב.
בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון, נינו של ה'צמח צדק'. בזכות נישואין אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, זכה שהרבי יפנה אליו במכתב בתואר "מחותני"[1].
לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר.
בחודש אב תרצ"ה נעצר על ידי הק.ג.ב. ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות בעיירה מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו בשחיטה, ורק בחנוכה של שנת תרצ"ט הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את סיביר הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה.
עם סיום מלחמת העולם השנייה, ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה בבריחה הגדולה.
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התיישב בפריז, ונמנה על המשפחות שזכו לארח את הרבי בתקופת שהותו בפריז בשנת תש"ז כשבא לסייע לאימו הרבנית חנה להגר לניו יורק.
בי"ח אדר תש"כ נפטרה רעייתו בניו יורק, והרבי והרבנית הגיעו לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.
בשנים מאוחרות יותר התיישב בכפר חב"ד, ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי בית הכנסת "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק".
זכרונותיו
עם הקמת שבועון כפר חב"ד, נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה.
זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור בי"ד כסלו תשס"ז כתשורה מחתונת נינו תחת השם 'תפארת בנים אבותם', ובשנת תשפ"א יצאו לאור במהדורה מורחבת בשנת תשפ"א על ידי הוצאת חז"ק הוצאה לאור.
משפחתו
- בניו
- הרב שלום בער בוטמן, תל אביב.
- הרב שמואל בוטמן, מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית, ויו"ר מטה משיח העולמי.
- בנותיו
- לאה לובא, אשת ה'חוזר' הראשי של הרבי, הרב יואל כהן, קראון הייטס.
- מרים פייגא, אשת הרב יהודה לייב סברדלוב, קראון הייטס.
לקריאה נוספת
- זכרונות הרב שניאור זלמן בוטמן, חז"ק הוצאה לאור טבת תשפ"א
קישורים חיצוניים
- קטע ממכתב הרבי אליו
- מסר נפשו על חיזוק היהדות, סקירה על הספר אודות זכרונותיו
הערות שוליים
- ↑ מכתבי הרבי אליו מתש"ז-תש"ח נדפסו באגרות קודש ח"ב אגרות רעג, שז, שנב.