יהושע זליג פלדמן: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זליג פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון "כפר חב"ד" לאחר פטירתו של הרב פלדמן]] | [[קובץ:זליג פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון "כפר חב"ד" לאחר פטירתו של הרב פלדמן]] | ||
הרב '''יהושע זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] | הרב '''יהושע זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] – [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]] ו[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי [[יושע בער סולובייצ'יק (מירושלים)|יושע בער מבריסק]] והחברותא שלו רבי [[אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב]], ממחברת שהייתה בביתו של האדמו"ר שנקראה בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]. | בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי [[יושע בער סולובייצ'יק (מירושלים)|יושע בער מבריסק]] והחברותא שלו רבי [[אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב]], ממחברת שהייתה בביתו של האדמו"ר שנקראה בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]. | ||
כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונתיו הברוכים היה חבר המשלחת{{הערה|מפי הרב [[יעקב כ"ץ]].}}. | כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונתיו הברוכים היה חבר המשלחת{{הערה|מפי הרב [[יעקב כ"ץ]].}}. | ||
לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר שנה ששאב מ[[תורת החסידות]] הוא חזר לארץ ישראל. | לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר שנה ששאב מ[[תורת החסידות]] הוא חזר לארץ ישראל. | ||
===שנותיו האחרונות=== | ===שנותיו האחרונות=== | ||
בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]]. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כ[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]]. | בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]]. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כ[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]]. | ||
נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]], ונטמן בו ביום ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]], ונטמן בו ביום ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] | [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]] | [[קטגוריה:משפחת פלדמן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]] | ||
גרסה מ־12:08, 22 באוקטובר 2021
הרב יהושע זליג פלדמן (תרח"צ – כ"ה בתמוז תשנ"ו), היה ראש ישיבת אחי תמימים בראשון לציון ומגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי.
תולדות חיים
ילדותו
נולד בשנת תרח"צ לאביו ר' שניאור זלמן פלדמן, שהיה מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש וכיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים לוד.
בשנות המלחמה עקרה המשפחה לסמרקנד שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי חסידי חב"ד. בשנת תשי"ח יצא עם קבוצת פליטים מרוסיה הסובייטית ולמד בצרפת בישיבת תומכי תמימים ברינואה. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים בצרפת עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד.
בתומכי תמימים לוד
עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם למד אצל הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון, שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב מידידו רבי ברוך שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפישה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל סדר קדשים, ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב למד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו, משך ארבע שנים, נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחר הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק לתפילת מנחה. הלימוד המשותף יצר ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש.
בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי יושע בער מבריסק והחברותא שלו רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב, ממחברת שהייתה בביתו של האדמו"ר שנקראה בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונתיו הברוכים היה חבר המשלחת[1].
לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל הרבי, ולאחר שנה ששאב מתורת החסידות הוא חזר לארץ ישראל.
שנותיו האחרונות
בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.
נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי כ"ה בתמוז תשנ"ו, ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
- בנו, הרב שלמה חיים פלדמן - ראש ישיבת תומכי תמימים חולון לשעבר וראש ישיבת תומכי תמימים קריית אתא.
- בנו, הרב יקותיאל ליפא פלדמן - משפיע בישיבות אהלי תורה קראון הייטס, ר"מ וחבר הנהלה בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770
- חתנו, הרב יצחק מאיר סגל - ר"מ בישיבת תורת אמת ורבה של קהילת חב"ד רחביה ובנו של הרב יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק בירושלים.
- חתנו, הרב מרדכי יונה קליין - לשעבר ראש תו"ת מוסקבה וכיום משפיע בתות"ל מגדל העמק
מתורתו
- קונטרס אור תורה תמימה (30 עמ'), באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
- הרב טוביה בלוי, איכה יועם זהב - שורות של כאב אחר מיטתו של ענק, שבועון כפר חב"ד, מובא באתר שטורעם
- הקלטה מנאום שנשא בפני ציבור של נשים
