מניין אומות העולם: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:47, 21 באוקטובר 2021

מניין אומות העולם (הספירה הנוצרית או הלוח הלועזי) הוא שיטת מניית השנים הנפוצה כיום אצל אומות העולם. ישנם צורות רבות של חישוב השנים, כשכולם מבוססות על מסלולי השמש הירח והכוכבים. הלוח הנפוץ ביותר אצל אומות העולם הוא הלוח הגרגוריאני. לוח שנקבע בשנת ה'שמ"ב על מנת לענות על צרכי הנצרות.

השימוש במניין[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך קרוב לאלף שנים אחר מתן תורה, לא היו לחודשי השנה שמות המקובלים אצל בני ישראל, והיו מונים את כל החודשים במספרים, לפי חודש ניסן^[1], וזאת במטרה לזכור את גאולת מצרים שהיתה בחודש ניסן, על יסוד הפסוק: "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה"^[2], ולאחר גאולת בבל הוסיפו וציינו את שמות החודשים שעלו עמם מבבל והיו נוהגים למנות "בחודש הראשון הוא חודש ניסן", "בחודש השני הוא חודש אייר", וכן הלאה^[3].

עוד קודם לכן היו כינויים שונים לחודשי השנה על שם מאורעות שהתרחשו בהם, אך לא היו אלו שמות החודשים עצמם, ובכל אופן היו מצרפים אותם למניין החודשים על פי סדר החודשים מניסן על פי המובן מהפסוקים^[4].

יהודים רבים, משתדלים שלא להשתמש במניין האומות, אלא אך ורק בלוח העברי המקובל אצל עם ישראל. במקרה הצורך, יש שמקפידים להוסיף לתאריך הלועזי את הציון "למניינם".

במענה לשאלה בנושא כותב הרבי:

במש"כ ע"ד החשבון למספרם - איני יודע המנהג בירושלים ת"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו - שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מהרמ"א בשו"ת סנ"א. רעק"א וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על אבילות להרב גרינוולד ע' שפא).

— לקוטי שיחות חלק ט"ז ע' 574, אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תתב.

החתם סופר, כותב בחריפות שהכותב כך ומציין את מנין השנים לפי ספירת הנוצרים כביכול כותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלוקי ישראל ומוסר בתורת השם וגומל לנפשו רעה^[5], וכן כתבו פוסקים אחרים^[6] שהכותב או אומר מנין השנים של הנוצרים עובר באיסור דאורייתא של 'ושם אלקים אחרים לא תזכירו'^[7] ועל איסור של 'ובחקתיהם לא תלכו'^[8].

על אף האמור לעיל, מצינו כמה וכמה קדמונים^[9] שהשתמשו בתאריך הלועזי למנין השנים, אך בכל המקומות שהביא דייקו להוסיף 'למספרם' או 'למנינם', ויש הטוענים^[10] שהסיבה להקל בזה הוא כיון שלחלק מהדעות מנין השנים שלהם אינו כלל ללידת אותו האיש והשתמשו בו עוד טרם לידתו^[11].

ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ספרות רומיות דווקא^[12], או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל^[13].

יש הנוהגים שכאשר צריכים למנות למניין האומות מוסיפים 'ללידת רבי עקיבא', שנולד שנה קודם לאותו האיש ומניין האומות מתאים לשנותיו.

כשאין צורך[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב הרבי:

ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה.

— אגרות קודש כרך יז אגרת ו'שד.

ציון תחילת השנה הלועזית[עריכה | עריכת קוד מקור]

במספר הזדמנויות קרה שהרבי ציין את תחילת השנה הלועזית. כאשר מר זלמן שז"ר קיבל את מכתב הברכה מהרבי לשנה החדשה באיחור של כמה חודשים, סיפר ר' פיניע אלטהויז לרבי ששז"ר שואל אם הרבי מברכו לרגל תחילת השנה האזרחית... הרבי השיב על כך בפסוק "ה' יספור בכתוב עמים"^[14]. מעין זה קרה לר' ניסן מינדל, שבשעה 12:00 בלילה בה מתחילה השנה האזרחית היה אצל הרבי והרבי בירכו ב"שנה חדשה טובה", ולפליאתו השיב הרבי בפסוק זה^[15].

הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ביחידות למר פיטר קלמס^[16]: "רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו הייתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים"^[17].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שניאור אשכנזי, מה רע בלוח הלועזי? למה לעם ישראל יש לוח שנה אחר?

הערות שוליים

↑ כמו שאת ימי השבוע היו מונים "היום יום ראשון בשבת" וכו', היו מונים "החודש הראשון" "החודש השני", "החודש השלישי" וכו'.
↑ שמות יב, ב.
↑ והרמב"ן, דרשה לראש השנה ד"ה ותשובת.
↑ הרמב"ן שם.
↑ דרשות חתם סופר חלק ב' אב תק"ע דיבור המתחיל 'במדרש'.
↑ שו"ת תלמידו של החתם הסופר המהר"ם שיק יורה דעה סימן קעא.
↑ וכן בשו"ת יין הטוב אורח חיים סימן ח.
↑ יפה ללב ח"ה יו"ד סי' קעח אות ג.
↑ הובא בספר כל בו על אבלות חלק א' עמוד 380.
↑ שו"ת ברכת חיים ח"א סי' ח שהתיר להשתמש בתאריך שלהם בשביל צרכי מסחר.
↑ ולפי הסבר זה, ההיתר הוא רק לגבי מנין השנים ולא לגבי מנין החודשים שהוא בוודאי קשור עם לידתו של אותו האיש.
↑ ראה אגרות קודש כרך א אגרות טז - יט.
↑ ראה: אגרות קודש כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח.
↑ "הרב אשכנזי", ע' 30.
↑ תשורה מהתוועדות ה' טבת תשנ"ו, מנצ'סטר, ע' 10.
↑ "עצת הרבי תנחני", ע' 79.
↑ כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר .

[1] כמו שאת ימי השבוע היו מונים "היום יום ראשון בשבת" וכו', היו מונים "החודש הראשון" "החודש השני", "החודש השלישי" וכו'.

[2] שמות יב, ב.

[3] והרמב"ן, דרשה לראש השנה ד"ה ותשובת.

[4] הרמב"ן שם.

[5] דרשות חתם סופר חלק ב' אב תק"ע דיבור המתחיל 'במדרש'.

[6] שו"ת תלמידו של החתם הסופר המהר"ם שיק יורה דעה סימן קעא.

[7] וכן בשו"ת יין הטוב אורח חיים סימן ח.

[8] יפה ללב ח"ה יו"ד סי' קעח אות ג.

[9] הובא בספר כל בו על אבלות חלק א' עמוד 380.

[10] שו"ת ברכת חיים ח"א סי' ח שהתיר להשתמש בתאריך שלהם בשביל צרכי מסחר.

[11] ולפי הסבר זה, ההיתר הוא רק לגבי מנין השנים ולא לגבי מנין החודשים שהוא בוודאי קשור עם לידתו של אותו האיש.

[12] ראה אגרות קודש כרך א אגרות טז - יט.

[13] ראה: אגרות קודש כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח.

[14] "הרב אשכנזי", ע' 30.

[15] תשורה מהתוועדות ה' טבת תשנ"ו, מנצ'סטר, ע' 10.

[16] "עצת הרבי תנחני", ע' 79.

[17] כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר .

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==השימוש במניין==
+במשך קרוב לאלף שנים אחר מתן תורה, לא היו לחודשי השנה שמות המקובלים אצל בני ישראל, והיו מונים את כל החודשים במספרים, לפי חודש ניסן{{הערה|כמו שאת ימי השבוע היו מונים "היום יום ראשון בשבת" וכו', היו מונים "החודש הראשון" "החודש השני", "החודש השלישי" וכו'.}}, וזאת במטרה לזכור את גאולת מצרים שהיתה בחודש ניסן, על יסוד הפסוק: "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה"{{הערה|שמות יב, ב.}}, ולאחר גאולת בבל הוסיפו וציינו את שמות החודשים שעלו עמם מבבל והיו נוהגים למנות "בחודש הראשון הוא חודש ניסן", "בחודש השני הוא חודש אייר", וכן הלאה{{הערה|והרמב"ן, דרשה לראש השנה ד"ה ותשובת.}}.
-יהודים רבים, משתדלים שלא להשתמש במניין האומות, אלא אך ורק ב[[הלוח העברי]] המקובל אצל [[עם ישראל]]. במקרה הצורך, יש שמקפידים להוסיף לתאריך הלועזי את הציון "למניינם".
+עוד קודם לכן היו כינויים שונים לחודשי השנה על שם מאורעות שהתרחשו בהם, אך לא היו אלו שמות החודשים עצמם, ובכל אופן היו מצרפים אותם למניין החודשים על פי סדר החודשים מניסן על פי המובן מהפסוקים{{הערה|הרמב"ן שם.}}.
-במענה לשאלה בנושא כותב [[הרבי מלך המשיח]]:
+יהודים רבים, משתדלים שלא להשתמש במניין האומות, אלא אך ורק ב{{ה|לוח העברי}} המקובל אצל [[עם ישראל]]. במקרה הצורך, יש שמקפידים להוסיף לתאריך הלועזי את הציון "למניינם".
+במענה לשאלה בנושא כותב [[הרבי]]:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במש"כ ע"ד החשבון למספרם - איני יודע המנהג ב[[ירושלים]] ת"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו - שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מה[[רמ"א]] בשו"ת סנ"א. רעק"א וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על [[אבילות]] להרב גרינוולד ע' שפא).|מקור=[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז ע' 574, [[אגרות קודש]] כרך יא אגרת ג'תתב.}}
-ה[[חתם סופר]], אמנם מתיר כתיבת שנים לועזיות, אך כותב שציון מספר החודש נוגד למה שכתוב ב[[תורה]] "החודש הזה", ראש חודש [[ניסן]], "לכם ראש חודשים, ראשון הוא", ולכן מקפידים לרשום את שם החודש דווקא ולא את מספרו{{מקור}}.
+ה[[חתם סופר]], כותב בחריפות שהכותב כך ומציין את מנין השנים לפי ספירת הנוצרים כביכול כותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלוקי ישראל ומוסר בתורת השם וגומל לנפשו רעה{{הערה|דרשות חתם סופר חלק ב' אב תק"ע דיבור המתחיל 'במדרש'.}}, וכן כתבו פוסקים אחרים{{הערה|שו"ת תלמידו של החתם הסופר המהר"ם שיק יורה דעה סימן קעא.}} שהכותב או אומר מנין השנים של הנוצרים עובר באיסור דאורייתא של 'ושם אלקים אחרים לא תזכירו'{{הערה|וכן בשו"ת יין הטוב אורח חיים סימן ח.}} ועל איסור של 'ובחקתיהם לא תלכו'{{הערה|יפה ללב ח"ה יו"ד סי' קעח אות ג.}}.
+על אף האמור לעיל, מצינו כמה וכמה קדמונים{{הערה|הובא בספר כל בו על אבלות חלק א' עמוד 380.}} שהשתמשו בתאריך הלועזי למנין השנים, אך בכל המקומות שהביא דייקו להוסיף 'למספרם' או 'למנינם', ויש הטוענים{{הערה|שו"ת ברכת חיים ח"א סי' ח שהתיר להשתמש בתאריך שלהם בשביל צרכי מסחר.}} שהסיבה להקל בזה הוא כיון שלחלק מהדעות מנין השנים שלהם אינו כלל ללידת אותו האיש והשתמשו בו עוד טרם לידתו{{הערה|ולפי הסבר זה, ההיתר הוא רק לגבי מנין השנים ולא לגבי מנין החודשים שהוא בוודאי קשור עם לידתו של אותו האיש.}}.
 ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי ב{{מונחון|ספרות רומיות|שיטת ספירה שמוצאה ברומא, המסמנת את הספרות כך: VI, XIX ועוד. נפוצה כיום בשעונים.}} דווקא{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] כרך א אגרות טז - יט.}}, או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל{{הערה|ראה: [[אגרות קודש]] כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח.}}.
+יש הנוהגים שכאשר צריכים למנות למניין האומות מוסיפים 'ללידת רבי עקיבא', שנולד שנה קודם לאותו האיש ומניין האומות מתאים לשנותיו.
 ===כשאין צורך===
 לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב [[הרבי]]:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה.|מקור=[[אגרות קודש]] כרך יז אגרת ו'שד.}}
@@ שורה 20: / שורה 26: @@
 במספר הזדמנויות קרה שהרבי ציין את תחילת השנה הלועזית. כאשר מר [[זלמן שז"ר]] קיבל את מכתב הברכה מהרבי לשנה החדשה באיחור של כמה חודשים, סיפר ר' [[פיניע אלטהויז]] לרבי ששז"ר שואל אם הרבי מברכו לרגל תחילת השנה האזרחית... הרבי השיב על כך בפסוק "ה' יספור בכתוב עמים"{{הערה|"הרב אשכנזי", ע' 30.}}. מעין זה קרה לר' [[ניסן מינדל]], שבשעה 12:00 בלילה בה מתחילה השנה האזרחית היה אצל הרבי והרבי בירכו ב"שנה חדשה טובה", ולפליאתו השיב הרבי בפסוק זה{{הערה|תשורה מהתוועדות ה' טבת תשנ"ו, מנצ'סטר, ע' 10.}}.
-הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ב[[יחידות]] למר [[פיטר קלמס]]{{הערה|"עצת הרבי תנחני", ע' 79.}}: {{ציטוטון|רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו היתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים}}.
+הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ב[[יחידות]] למר [[פיטר קלמס]]{{הערה|"עצת הרבי תנחני", ע' 79.}}: {{ציטוטון|רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו הייתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים}}{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68647 כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר] {{שטורעם}}.}}.
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב [[שניאור אשכנזי]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3728052 מה רע בלוח הלועזי? למה לעם ישראל יש לוח שנה אחר?] {{בית חב"ד}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:זמן]]