מסכת סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:48, 10 באוקטובר 2021

מסכת סוכה עוסקת בדיני חג הסוכות והן: הסוכה, ארבעת המינים, וניסוך המים.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיקר מהות הסוכה - לצל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו

.

הרבי מקשה מה היא הוספת אדמו"ר הזקן על לשון הטור "ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש". לכאורה זה שהיו "לצל" נכלל במה שכתב "לבל יכה בהם שרב ושמש", ומאי מוסיף במ"ש "לצל". על דרך זה בהמשך לשונו, מוסיף אדמו"ר הזקן על לשון הטור - "ודוגמא לזה צוונו לעשות סוכות העשויות לצל", ותיבות אלו "העשויות לצל" לא מופיעים בטור.

הרבי מסביר כי אדמו"ר הזקן משמיענו בכך, דמכך שהכתוב תולה מצוות סוכהוו ב"ענני כבודו שהקיפם בהם לצל", אנו לומדים שגדרה של מצות סוכה הוא שצריכה להיות "עשויה לצל". והיינו שנוסף לזה שמתנאי הסוכה הוא שצריכה להיות צלתה מרובה מחמתה", הרי גדרה ומהותה של סוכה^[2] הוא - סוכה העשויה לצל, וסוכה שחסר בה תנאי זה אין עליה שם סוכה כלל.

הרבי הוסיף^[3], כי יש לומר, שענין זה הוא מהחילוקים להלכה בין שתי הדיעות, אם "בסוכות הושבתי" היינו "סוכות ממש" או "ענני כבוד": להדיעה שהיו "סוכות ממש", עיקר גדר סוכה הוא דירת עראי, על דרך הסוכות שעשו ישראל במדבר, שהיו "דירת עראי"; מה שאין כן להדיעה שהם "ענני כבוד", הסוכות שאנו עושין הם זכר רק לפרט זה שבענני הכבוד, "שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש" ולכן גדרה של סוכה הוא מה שהיא עשויה לצל".

יסוד זה מפורש בלשון אדמו"ר הזקן^[4] שכתב "אין אדם יוצא ידי חובה, אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד דוגמת ענני כבוד אבל אם היא עשויה גם לדירה... ולא להסתופף בצלה בלבד, או שעשויה גם להשתמש בה תשמיש של צניעות.. או שהיא עשויה גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כל שאינה עשוי' לצל בלבד אין זו סוכה אלא בית בו"'.

למרות שבגמרא עצמה^[5] נזכר תנאי זה רק לענין כשרות סוכת גנב"ך, ולומר דאף שסוכות אלה לא געשו לשם מצוה, מכל מקום כשירות באם נעשו לשם צל, אבל אדמו"ר הזקן כותב שזהו תנאי בכל סוכה, ועד שכוונת עשייתה צריכה להיות אך ורק לשם "צל בלבד", בלי תערובת של כוונה אחרת" - "להשתמש בה (גם) תשמיש של צניעות", או אפילו שתהיה "גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר"^[6] - כי לדעת אדמו"ר הזקן, זהו גדרה של מצות סוכה, שתהיה עשוי' לצל בלבד כמו ענני הכבוד "שהקיפם בהם לצל".

צל הסוכה - דין בגברא או בחפצא[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך:"ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'." לכאורה אינו מובן הוספת אדמו"ר הזקן תיבת לצל^[7], למרות שזהו בהתאם להמשך לשונו "צונו לעשות סוכות העשויות לצל" כנ"ל, הרי זה כפל לשון, וגם אם היה כותב רק "לבל יכה בהם שרב ושמש" היה מובן ההמשך לזה ש"צונו לעשות סוכות העשויות לצל".

הרבי מבאר בטוב טעם, כי בכך שאדמו"ר הזקן מוסיף שענני כבוד היו "לצל לבל יכה בהם שרב ושמש" מרמז, שבצל סוכה יש שני דינים: (א) מצד הסכך - על דבר ענני הכבוד שהיו "לצל", (ב) מצד האדם, כמו שענני הכבוד פעלו ל"בל יכה בהם^[8] שרב ושמש".

בזאת הרבי מבאר את דברי אדמו"ר הזקן בדין צלתה מרובה מחמתה, וז"ל:

אם אין הסכך מרובה מן האויר אלא הן שוין פסולה לפי שהחמה הנכנסת באויר הסיכוך כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה מתפשטת יותר ממה שהיא למעלה באויר הסיכוך ונמצא שהסוכה למטה בקרקעיתה היא חמתה מרובה מצלתה. אבל אם למטה בקרקעיתה היא חמתה וצלתה שוין כשרה לפי שידוע שלמעלה בסכך האויר הוא מועט מן הסיכוך וצלתה למעלה היא מרובה מחמתה והרי זה סכך גמור

.

בדבריו, ישנה לכאורה סתירה. מדבריו בדין הראשון יוצא שמצד זה שהצל והחמה שוין היה צריך להיות סוכה כשרה, והטעם שאנו פוסלים את הסוכה, הוא רק משום "שהסוכה למטה בקרקעיתה היא חמתה מרובה מצלתה", ואילו מדבריו בדין השני יוצא להיפך שאם הצל והחמה שוין אין זה מספיק להכשיר הסוכה, וזה שה סוכה כשירה כשהם שווין למטה הוא רק משום "שצלתה למעלה היא מרובה מחמתה".

בנוסף, לשונו של אדמו"ר הזקן שם ד"אם למטה.. חמתה וצלתה שוין כשרה לפי.. שצלתה למעלה היא מרובה מחמתה, וה"ז סכך גמור" הוא לכאורה אריכות מיותר, ולמה לא מספיק הטעם ש"צלתה למעלה היא מרובה מחמתה"?

על פי הנ"ל הרבי מבאר, ששיעור סכך "למעלה" ושיעור סכך "למטה" הם שני דינים שונים:

1. הדין דצל סוכה כלפי האדם "למטה", הוא בעיקר דין שלילי, היינו פסול אם אצלו חמתה מרובה מצלתה, כיון שאז אינו דומה לענני הכבוד שפעלו "לבל יכה בהם שרב ושמש", אבל אם הם שווין אין כאן פסול;

2. לעומת זאת, הדין בסכך הסוכה הוא ענין חיובי, שסכך הסוכה יהיה "לצל", וזהו דוקא כאשר "צלתו מרובה מחמתו", שאז הוא "סכך גמור", אבל גם כשהם רק שווים אין כאן פסול, אלא שאינו "סכך גמור" - כדיוק ל' אדמו"ר הזקן.^[9]

דין הסוכה אם מצד הסכך צלתו מרובה מחמתו, ומצד הצל - ההיפך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכך שבהגדרת מצות סוכה מדגיש אדמו"ר הזקן שהסוכה היא "לצל" כנ"ל, כוונתו לרמז, שעיקר גדר הסוכה אינו זה שאצל האדם אסור להיות מצב של "חמתה מרובה מצלתה"^[10] אלא החיוב זה שהסכך יהיה עשוי "לצל", "צלתה מרובה מחמתה".

בחידוש זה, קיים חילוק הלכתי למעשה: אם הסכך למעלה צלתו מרובה מחמתו, אבל הסוכה למטה חמתה מרובה מצלתה" על ידי זה "שהחמה הנכנסת באויר הסיכוך כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה מתפשטת יותר ממה שהיא למעלה באויר הסיכוך", ונמצא שלמעלה יש "סכך גמור", אבל למטה יש פסול דחמתה מרובה מצלתה.

באופן זה, לכאורה היה מסתבר לומר, שמכיון שיש פסול בהסוכה, אם כן מה מועיל זה שיש למעלה "סכך גמור". אבל על פי הנ"ל - שעיקר גדר הסוכה הוא מה שהסכך יהיה עשוי "לצל", יש לומר, שאם למעלה יש "סכך גמור", אין מתחשבים בהנעשה למטה בקרקעית הסוכה: דרק כשלמעלה הם שווין ואין כאן "סכך גמור" אזי הסוכה פסולה כשלמטה חמתה מרובה מצלתה, אבל אם למעלה יש "סכר גמור", אין משנה לנו מה שלמטה אין צלתה מרובה מחמתה, כיון שעיקר גדר הסוכה הוא זה שהסוכה^[11] "עשויה לצל".

ביאורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ח ב. והיא שתהא עשויה לצל. לקוטי שיחות חל"ב עמ' 142 (עמ' 155)

יא ב. ענני כבוד היו דברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר סוכות ממש. לקוטי שיחות חל"ב עמ' 142 (עמ' 155)

יד ב. הפכם על צידיהן. שיחות קודש תש"מ חלק א' עמ' יח (עמ' 62)

כח א. הויות אביי ורבא. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)

כח ב. אוכל ושותה ומטייל בסוכה. שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמב עמ' (237)

כט א. בשביל ארבעה דברים חמה לוקה. לקוטי שיחות חט"ו עמ' 7 (עמ' 20)

לב ב. שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243)

נב ב. רש"י ד"ה וכהן צדק. ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 51)

נג ב. אמר רבי יהושע בן חנניא, כשהיינו שמחין כו'. לקוטי שיחות חי"ז עמ' 272 (עמ' 285)

נג ב. מנמנמי אכתפי דאהדדי. שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמד (עמ' 239)

נד ב. רש"י ד"ה ערב הפסח. וכל כת וכת כו'. שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רסב (עמ' 250)לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 256 (עמ' 268)

נו ב. אוי לרשע ואוי לשכנו. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 11 (עמ' 23)

נב ב. ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם... גלות. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 167 (עמ' 183)

ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הצמח צדק, "מסכת סוכה", צמח צדק על הש"ס, ברוקלין, תשנ"ה, עמודים ע-146, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

↑ בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן
↑ דמצוה. - הרבי
↑ קטע זה הוא בסוגריים מרובעים בספרי הליקוטי שיחות.
↑ תיכף בריש הסימן שלאחריו שבו מתחיל לבאר דיני עשיית הסוכה בפועל.
↑ מסכת סוכה ח, ב.
↑ אף שמפורש בכתוב" שזהו ענינה של סוכה, "וסוכה תהי' לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר".
↑ "לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'.
↑ בהאדם.
↑ וזהו החילוק בין שני הדינים: הדין הראשון בא ללמדנו דין שיעור סכך "למטה", שהוא פסול כנ"ל, ולכן הטעם שפוסלים הסוכה כאשר למעלה צלתה וחמתה שווין, הוא לפי "שהסוכה למטה... חמתה מרובה מצלתה" ומשום זה חל על הסוכה שם "פסול"" ; והדין השני בא לחדש לנו את שיעור סכך "למעלה", שזהו דין חיובי, ש"סכך גמור" הוא רק כשצלתו מרובה מחמתו, ולכן, הטעם שסוכה זו(שלמטה הן שווים) היא כשרה הוא רק מפני ש"צלתה למעלה היא מרובה מתמתה וה"ז סכך גמור", מה שאין כן אם גם למעלה היו רק שווין, אינה סוכה כשירה על כל פנים לכתחילה. כיון שאין בה "סכך גמור".
↑ ע"ד "בל יכה בהם שרב ושמש", - הרבי.
↑ היינו הסכך. - הרבי.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

[1] בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן

[2] דמצוה. - הרבי

[3] קטע זה הוא בסוגריים מרובעים בספרי הליקוטי שיחות.

[4] תיכף בריש הסימן שלאחריו שבו מתחיל לבאר דיני עשיית הסוכה בפועל.

[5] מסכת סוכה ח, ב.

[6] אף שמפורש בכתוב" שזהו ענינה של סוכה, "וסוכה תהי' לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר".

[7] "לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'.

[8] בהאדם.

[9] וזהו החילוק בין שני הדינים: הדין הראשון בא ללמדנו דין שיעור סכך "למטה", שהוא פסול כנ"ל, ולכן הטעם שפוסלים הסוכה כאשר למעלה צלתה וחמתה שווין, הוא לפי "שהסוכה למטה... חמתה מרובה מצלתה" ומשום זה חל על הסוכה שם "פסול"" ; והדין השני בא לחדש לנו את שיעור סכך "למעלה", שזהו דין חיובי, ש"סכך גמור" הוא רק כשצלתו מרובה מחמתו, ולכן, הטעם שסוכה זו(שלמטה הן שווים) היא כשרה הוא רק מפני ש"צלתה למעלה היא מרובה מתמתה וה"ז סכך גמור", מה שאין כן אם גם למעלה היו רק שווין, אינה סוכה כשירה על כל פנים לכתחילה. כיון שאין בה "סכך גמור".

[10] ע"ד "בל יכה בהם שרב ושמש", - הרבי.

[11] היינו הסכך. - הרבי.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:סוכה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סוכות בירושלים]]
-[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=2&format=pdf המסכת] עוסקת בדיני [[חג הסוכות]] והן: [[מצות סוכה|הסוכה]], [[ארבעת המינים]], ו[[ניסוך המים]].
+[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=2&format=pdf '''מסכת סוכה'''] עוסקת בדיני [[חג הסוכות]] והן: [[מצות סוכה|הסוכה]], [[ארבעת המינים]], ו[[ניסוך המים]].
+==ביאורי הרבי==
+=== עיקר מהות הסוכה - לצל ===
-== עיקר מהות הסוכה - לצל ==
+[[אדמו"ר הזקן]] כותב{{הערה|1=ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}}:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ [[מצרים]]. הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו}}.
-[[אדמו"ר הזקן]] כותב{{הערת שוליים|1=ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}}:
+[[הרבי]] מקשה מה היא הוספת אדמו"ר הזקן על לשון הטור "ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש". לכאורה זה שהיו "לצל" נכלל במה שכתב "לבל יכה בהם שרב ושמש", ומאי מוסיף במ"ש "לצל". על דרך זה בהמשך לשונו, מוסיף אדמו"ר הזקן על לשון הטור - "ודוגמא לזה צוונו לעשות סוכות העשויות לצל", ותיבות אלו "העשויות לצל" לא מופיעים בטור.
-::''"בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ [[מצרים]]. הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו".
+הרבי מסביר כי אדמו"ר הזקן משמיענו בכך, דמכך שהכתוב תולה מצוות סוכהוו ב"ענני כבודו שהקיפם בהם לצל", אנו לומדים שגדרה של מצות סוכה הוא שצריכה להיות "עשויה לצל". והיינו שנוסף לזה שמתנאי הסוכה הוא שצריכה להיות צלתה מרובה מחמתה", הרי גדרה ומהותה של סוכה{{הערה|דמצוה. - הרבי}} הוא - סוכה העשויה לצל, וסוכה שחסר בה תנאי זה אין עליה שם סוכה כלל.
-[[הרבי]] מקשה מה היא הוספת אדה”ז על לשון הטור “ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש”. לכאורה זה שהיו “לצל” נכלל במה שכתב “לבל יכה בהם שרב ושמש”, ומאי מוסיף במ”ש “לצל”. על דרך זה בהמשך לשונו, מוסיף אדה”ז על לשון הטור - "ודוגמא לזה צוונו לעשות סוכות העשויות לצל", ותיבות אלו “העשויות לצל” לא מופיעים בטור.
+הרבי הוסיף{{הערה|קטע זה הוא בסוגריים מרובעים בספרי הליקוטי שיחות.}}, כי יש לומר, שענין זה הוא מהחילוקים להלכה בין שתי הדיעות, אם "בסוכות הושבתי" היינו "סוכות ממש" או "ענני כבוד": להדיעה שהיו "סוכות ממש", עיקר גדר סוכה הוא דירת עראי, על דרך הסוכות שעשו ישראל במדבר, שהיו "דירת עראי"; מה שאין כן להדיעה שהם "ענני כבוד", הסוכות שאנו עושין הם זכר רק לפרט זה שבענני הכבוד, "שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש" ולכן גדרה של
+סוכה הוא מה שהיא עשויה לצל".
-הרבי מסביר כי אדמו"ר הזקן משמיענו בכך, דמכך שהכתוב תולה [[מצוות סוכה]] ב”ענני כבודו שהקיפם בהם לצל”, אנו לומדים שגדרה של מצות סוכה הוא שצריכה להיות "עשויה לצל". והיינו שנוסף לזה שמתנאי הסוכה הוא שצריכה להיות צלתה מרובה מחמתה”, הרי גדרה ומהותה של סוכה{{הערת שוליים|דמצוה. - הרבי}} הוא - סוכה העשויה לצל, וסוכה שחסר בה תנאי זה אין עליה שם סוכה כלל.
+יסוד זה מפורש בלשון אדמו"ר הזקן{{הערה|תיכף בריש הסימן שלאחריו שבו מתחיל לבאר דיני עשיית הסוכה בפועל.}} שכתב "אין אדם יוצא ידי חובה, אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד דוגמת ענני כבוד אבל אם היא עשויה גם לדירה... ולא להסתופף בצלה בלבד, או שעשויה גם להשתמש בה תשמיש של צניעות.. או שהיא עשויה גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כל שאינה עשוי' לצל בלבד אין זו סוכה אלא בית בו"'.
-הרבי הוסיף{{הערת שוליים|קטע זה הוא בסוגריים מרובעים בספרי הליקוטי שיחות.}}, כי יש לומר, שענין זה הוא מהחילוקים להלכה בין שתי הדיעות, אם "בסוכות הושבתי" היינו “סוכות ממש” או “ענני כבוד”: להדיעה שהיו “סוכות ממש”, עיקר גדר סוכה הוא דירת עראי, על דרך הסוכות שעשו ישראל במדבר, שהיו "דירת עראי"; משא”כ להדיעה שהם “ענני כבוד”, הסוכות שאנו עושין הם זכר רק לפרט זה שבענני הכבוד, “שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש” ולכן גדרה של
+למרות שבגמרא עצמה{{הערה|1=מסכת סוכה ח, ב.}} נזכר תנאי זה רק לענין כשרות סוכת גנב"ך, ולומר דאף שסוכות אלה לא געשו לשם מצוה, מכל מקום כשירות באם נעשו לשם צל, אבל אדמו"ר הזקן כותב שזהו תנאי בכל סוכה, ועד שכוונת עשייתה צריכה להיות אך ורק לשם "צל בלבד", בלי תערובת של כוונה אחרת" - "להשתמש בה (גם) תשמיש של צניעות", או אפילו שתהיה "גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר"{{הערה|אף שמפורש בכתוב" שזהו ענינה של סוכה, "וסוכה תהי' לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר".}} - כי לדעת אדמו"ר הזקן, זהו גדרה של מצות סוכה, שתהיה עשוי' לצל בלבד כמו ענני הכבוד "שהקיפם בהם לצל".
-סוכה הוא מה שהיא עשויה לצל”.
-יסוד זה מפורש בלשון אדה"ז{{הערת שוליים|תיכף בריש הסימן שלאחריו שבו מתחיל לבאר דיני עשיית הסוכה בפועל.}} שכתב "אין אדם יוצא ידי חובה, אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד דוגמת ענני כבוד אבל אם היא עשויה גם לדירה... ולא להסתופף בצלה בלבד, או שעשויה גם להשתמש בה תשמיש של צניעות .. או שהיא עשויה גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כל שאינה עשוי׳ לצל בלבד אין זו סוכה אלא בית בו”׳.
+=== צל הסוכה - דין בגברא או בחפצא ===
-למרות שבגמרא עצמה {{הערת שוליים|1=[[מסכת סוכה]] ח, ב.}} נזכר תנאי זה רק לענין כשרות סוכת גנב"ך, ולומר דאף שסוכות אלה לא געשו לשם מצוה, מכל מקום כשירות באם נעשו לשם צל, אבל אדה”ז כותב שזהו תנאי בכל סוכה, ועד שכוונת עשייתה צריכה להיות אך ורק לשם "צל בלבד", בלי תערובת של כוונה אחרת” - “להשתמש בה (גם) תשמיש של צניעות”, או אפילו שתהיה “גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר”{{הערת שוליים|אף שמפורש בכתוב” שזהו ענינה של סוכה, “וסוכה תהי׳ לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר”.}} - כי לדעת אדה”ז, זהו גדרה של מצות סוכה, שתהיה עשוי׳ לצל בלבד כמו ענני הכבוד “שהקיפם בהם לצל”.
+אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך:{{ציטוטון|ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'.}} לכאורה אינו מובן הוספת אדמו"ר הזקן תיבת '''לצל'''{{הערה|"לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'.}}, למרות שזהו בהתאם להמשך לשונו "צונו לעשות סוכות העשויות לצל" כנ"ל, הרי זה כפל לשון, וגם אם היה כותב רק "לבל יכה בהם שרב ושמש" היה מובן ההמשך לזה ש"צונו לעשות סוכות העשויות לצל".
-== צל הסוכה - דין בגברא או בחפצא ==
+הרבי מבאר בטוב טעם, כי בכך שאדמו"ר הזקן מוסיף שענני כבוד היו "לצל לבל יכה בהם שרב ושמש" מרמז, שבצל סוכה יש שני דינים: (א) מצד הסכך - על דבר ענני הכבוד שהיו "לצל", (ב) מצד האדם, כמו שענני הכבוד פעלו ל"בל יכה בהם{{הערה|בהאדם.}} שרב ושמש".
-אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך, “ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו.” לכאורה אינו מובן הוספת אדה”ז תיבת '''לצל'''{{הערת שוליים|"לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו׳.}}, למרות שזהו בהתאם להמשך לשונו “צונו לעשות סוכות העשויות לצל” כנ”ל, הרי זה כפל לשון, וגם אם היה כותב רק “לבל יכה בהם שרב ושמש” היה מובן ההמשך לזה ש”צונו לעשות סוכות העשויות לצל”.
+בזאת הרבי מבאר את דברי אדמו"ר הזקן בדין צלתה מרובה מחמתה, וז"ל:
-הרבי מבאר בטוב טעם, כי בכך שאדה”ז מוסיף שענני כבוד היו “לצל לבל יכה בהם שרב ושמש” מרמז, שבצל סוכה יש שני דינים: (א) מצד הסכך - ע”ד ענני הכבוד שהיו “לצל”, (ב) מצד האדם, כמו שענני הכבוד פעלו ל"בל יכה בהם{{הערת שוליים|בהאדם.}} שרב ושמש".
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אם אין הסכך מרובה מן האויר אלא הן שוין פסולה לפי ש[[החמה]] הנכנסת באויר הסיכוך כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה מתפשטת יותר ממה שהיא למעלה באויר הסיכוך ונמצא שהסוכה למטה בקרקעיתה היא חמתה מרובה מצלתה. אבל אם למטה בקרקעיתה היא חמתה וצלתה שוין כשרה לפי שידוע שלמעלה בסכך האויר הוא מועט מן הסיכוך וצלתה למעלה היא מרובה מחמתה והרי זה סכך גמור}}.
-בזאת הרבי מבאר את דברי אדה”ז בדין צלתה מרובה מחמתה, וז”ל:
+בדבריו, ישנה לכאורה סתירה. מדבריו בדין הראשון יוצא שמצד זה שהצל והחמה שוין היה צריך להיות סוכה כשרה, והטעם שאנו פוסלים את הסוכה, הוא רק משום "שהסוכה למטה בקרקעיתה היא חמתה מרובה מצלתה", ואילו מדבריו בדין השני יוצא להיפך שאם הצל והחמה שוין אין זה מספיק להכשיר הסוכה, וזה שה סוכה כשירה כשהם שווין למטה הוא רק משום "שצלתה למעלה היא מרובה מחמתה".
-::''"אם אין הסכך מרובה מן האויר אלא הן שוין פסולה לפי ש[[החמה]] הנכנסת באויר הסיכוך כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה מתפשטת יותר ממה שהיא למעלה באויר הסיכוך ונמצא שהסוכה למטה בקרקעיתה היא חמתה מרובה מצלתה. אבל אם למטה בקרקעיתה היא חמתה וצלתה שוין כשרה לפי שידוע שלמעלה בסכך האויר הוא מועט מן הסיכוך וצלתה למעלה היא מרובה מחמתה והרי זה סכך גמור.
+בנוסף, לשונו של אדמו"ר הזקן שם ד"אם למטה.. חמתה וצלתה שוין כשרה לפי.. שצלתה למעלה היא מרובה מחמתה, וה"ז סכך גמור" הוא לכאורה אריכות מיותר, ולמה לא מספיק הטעם ש"צלתה למעלה היא מרובה מחמתה"?
-בדבריו, ישנה לכאורה סתירה. מדבריו בדין הראשון יוצא שמצד זה שהצל והחמה שוין היה צריך להיות סוכה כשרה, והטעם שאנו פוסלים את הסוכה, הוא רק משום “שהסוכה למטה בקרקעיתה היא חמתה מרובה מצלתה”, ואילו מדבריו בדין השני יוצא להיפך שאם הצל והחמה שוין אין זה מספיק להכשיר הסוכה, וזה שה סוכה כשירה כשהם שווין למטה הוא רק משום “שצלתה למעלה היא מרובה מחמתה”.
+על פי הנ"ל הרבי מבאר, ששיעור סכך "למעלה" ושיעור סכך "למטה" הם שני דינים שונים:
-בנוסף, לשונו של אדמו"ר הזקן שם ד"אם למטה .. חמתה וצלתה שוין כשרה לפי .. שצלתה למעלה היא מרובה מחמתה, וה"ז סכך גמור" הוא לכאורה אריכות מיותר,  ולמה לא מספיק הטעם ש”צלתה למעלה היא מרובה מחמתה”?
+. הדין דצל סוכה כלפי האדם "למטה", הוא בעיקר דין שלילי, היינו פסול אם אצלו חמתה מרובה מצלתה, כיון שאז אינו דומה לענני הכבוד שפעלו "לבל יכה בהם שרב ושמש", אבל אם הם שווין אין כאן פסול;
-על פי הנ"ל הרבי מבאר, ששיעור סכך “למעלה” ושיעור סכך “למטה” הם שני דינים שונים:
+. לעומת זאת, הדין בסכך הסוכה הוא ענין חיובי, שסכך הסוכה יהיה "לצל", וזהו דוקא כאשר "צלתו מרובה מחמתו", שאז הוא "סכך גמור", אבל גם כשהם רק שווים אין כאן פסול, אלא שאינו "סכך גמור" - כדיוק ל' אדמו"ר הזקן.{{הערה|וזהו החילוק בין שני הדינים: הדין הראשון בא ללמדנו דין שיעור סכך "למטה", שהוא פסול כנ"ל, ולכן הטעם שפוסלים הסוכה כאשר למעלה צלתה וחמתה שווין, הוא לפי "שהסוכה למטה... חמתה מרובה מצלתה" ומשום זה חל על הסוכה שם "פסול"" ; והדין השני בא לחדש לנו את שיעור סכך "למעלה", שזהו דין חיובי, ש"סכך גמור" הוא רק כשצלתו מרובה מחמתו, ולכן, הטעם שסוכה זו(שלמטה הן שווים) היא כשרה הוא רק מפני ש"צלתה למעלה היא מרובה מתמתה וה"ז סכך גמור", מה שאין כן אם גם למעלה היו רק שווין, אינה סוכה כשירה על כל פנים לכתחילה. כיון שאין בה "סכך גמור".}}
-. הדין דצל סוכה כלפי האדם "למטה", הוא בעיקר דין שלילי, היינו פסול אם אצלו חמתה מרובה מצלתה, כיון שאז אינו דומה לענני הכבוד שפעלו “לבל יכה בהם שרב ושמש”, אבל אם הם שווין אין כאן פסול;
-. לעומת זאת, הדין בסכך הסוכה הוא ענין חיובי, שסכך הסוכה יהיה “לצל”, וזהו דוקא כאשר “צלתו מרובה מחמתו”, שאז הוא “סכך גמור”, אבל גם כשהם רק שווים אין כאן פסול, אלא שאינו “סכך גמור” - כדיוק ל׳ אדה”ז.{{הערת שוליים|וזהו החילוק בין שני הדינים: הדין הראשון בא ללמדנו דין שיעור סכך “למטה”, שהוא פסול כנ”ל, ולכן הטעם שפוסלים הסוכה כאשר למעלה צלתה וחמתה שווין, הוא לפי “שהסוכה למטה... חמתה מרובה מצלתה” ומשום זה חל על הסוכה שם “פסול”“ ; והדין השני בא לחדש לנו את שיעור סכך “למעלה”, שזהו דין חיובי, ש”סכך גמור” הוא רק כשצלתו מרובה מחמתו, ולכן, הטעם שסוכה זו(שלמטה הן שווים) היא כשרה הוא רק מפני ש”צלתה למעלה היא מרובה מתמתה וה”ז סכך גמור”, משא”כ אם גם למעלה היו רק שווין, אינה סוכה כשירה עכ”פ לכתחילה. כיון שאין בה “סכך גמור”.}}
 === דין הסוכה אם מצד הסכך צלתו מרובה מחמתו, ומצד הצל - ההיפך ===
-בכך שבהגדרת מצות סוכה מדגיש אדה”ז שהסוכה היא “לצל” כנ”ל, כוונתו לרמז, שעיקר גדר הסוכה אינו זה שאצל האדם אסור להיות מצב של “חמתה מרובה מצלתה”{{הערת שוליים|ע”ד “בל יכה בהם שרב ושמש”, - הרבי.}} אלא החיוב זה שהסכך יהיה עשוי “לצל”, “צלתה מרובה מחמתה”.
+בכך שבהגדרת מצות סוכה מדגיש אדמו"ר הזקן שהסוכה היא "לצל" כנ"ל, כוונתו לרמז, שעיקר גדר הסוכה אינו זה שאצל האדם אסור להיות מצב של "חמתה מרובה מצלתה"{{הערה|ע"ד "בל יכה בהם שרב ושמש", - הרבי.}} אלא החיוב זה שהסכך יהיה עשוי "לצל", "צלתה מרובה מחמתה".
-בחידוש זה, קיים חילוק הלכתי למעשה: אם הסכך למעלה צלתו מרובה מחמתו, אבל הסוכה למטה חמתה מרובה מצלתה” עי"ז “שהחמה הנכנסת באויר הסיכוך כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה מתפשטת יותר ממה שהיא למעלה באויר הסיכוך”, ונמצא שלמעלה יש “סכך גמור”, אבל למטה יש פסול דחמתה מרובה מצלתה.
+בחידוש זה, קיים חילוק הלכתי למעשה: אם הסכך למעלה צלתו מרובה מחמתו, אבל הסוכה למטה חמתה מרובה מצלתה" על ידי זה "שהחמה הנכנסת באויר הסיכוך כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה מתפשטת יותר ממה שהיא למעלה באויר הסיכוך", ונמצא שלמעלה יש "סכך גמור", אבל למטה יש פסול דחמתה מרובה מצלתה.
-באופן זה, לכאורה היה מסתבר לומר, שמכיון שיש פסול בהסוכה, א”כ מה מועיל זה שיש למעלה “סכך גמור”. אבל ע”פ הנ”ל - שעיקר גדר הסוכה הוא מה שהסכך יהיה עשוי “לצל”, יש לומר, שאם למעלה יש “סכך גמור”, אין מתחשבים בהנעשה למטה בקרקעית הסוכה: דרק כשלמעלה הם שווין ואין כאן “סכך גמור” אזי הסוכה פסולה כשלמטה חמתה מרובה מצלתה, אבל אם למעלה יש “סכר גמור”, אין משנה לנו מה שלמטה אין צלתה מרובה מחמתה, כיון שעיקר גדר הסוכה הוא זה שהסוכה{{הערת שוליים|היינו הסכך. - הרבי.}} “עשויה לצל”.
+באופן זה, לכאורה היה מסתבר לומר, שמכיון שיש פסול בהסוכה, אם כן מה מועיל זה שיש למעלה "סכך גמור". אבל על פי הנ"ל - שעיקר גדר הסוכה הוא מה שהסכך יהיה עשוי "לצל", יש לומר, שאם למעלה יש "סכך גמור", אין מתחשבים בהנעשה למטה בקרקעית הסוכה: דרק כשלמעלה הם שווין ואין כאן "סכך גמור" אזי הסוכה פסולה כשלמטה חמתה מרובה מצלתה, אבל אם למעלה יש "סכר גמור", אין משנה לנו מה שלמטה אין צלתה מרובה מחמתה, כיון שעיקר גדר הסוכה הוא זה שהסוכה{{הערה|היינו הסכך. - הרבי.}} "עשויה לצל".
-=== ביאורי הרבי ===
+=== ביאורים נוספים ===
-*'''ח ב.''' והיא שתהא  עשויה לצל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=155 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 142 (עמ' 155)]
+*'''ח ב.''' והיא שתהא עשויה לצל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=155 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 142 (עמ' 155)]
 *'''יא ב.''' ענני כבוד היו דברי [[רבי אליעזר]], [[רבי עקיבא]] אומר סוכות ממש. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=155 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 142 (עמ' 155)]
-*'''יד ב.''' הפכם על צידיהן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&pgnum=62 שיחות קודש תש"מ ח"א עמ' יח (עמ' 62)]
+*'''יד ב.''' הפכם על צידיהן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&pgnum=62 שיחות קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' יח (עמ' 62)]
-*'''כח א.''' הויות [[אביי]] ו[[רבא]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כב (עמ' 276)]
+*'''כח א.''' הויות [[אביי]] ו[[רבא]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)]
-*'''כח ב.''' אוכל ושותה ומטייל ב[[סוכה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=237&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587 שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב עמ' רמב עמ' (237)]
+*'''כח ב.''' אוכל ושותה ומטייל ב[[סוכה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=237&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמב עמ' (237)]
 *'''כט א.''' בשביל ארבעה דברים חמה לוקה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=20&hilite= לקוטי שיחות חט"ו עמ' 7 (עמ' 20)]
-*'''לב ב.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=243 שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב עמ' רמח (עמ' 243)]
+*'''לב ב.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=243 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243)]
-*'''נב ב.''' רש"י ד"ה וכהן צדק. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 51)]
+*'''נב ב.''' [[רש"י]] ד"ה וכהן צדק. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 51)]
 *'''נג ב.''' אמר [[רבי יהושע בן חנניא]], כשהיינו שמחין כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16025&hilite=64baf3b4-a87a-473e-b6ca-93af4c653b2e&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=285 לקוטי שיחות חי"ז עמ' 272 (עמ' 285)]
-*'''נג ב.''' מנמנמי אכתפי דאהדדי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=239&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587 שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב עמ' רמד (עמ' 239)]
+*'''נג ב.''' מנמנמי אכתפי דאהדדי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=239&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמד (עמ' 239)]
-*'''נד ב.''' רש"י ד"ה ערב הפסח. וכל כת וכת כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסב (עמ' 250)][http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=268&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)]
+*'''נד ב.''' רש"י ד"ה ערב הפסח. וכל כת וכת כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רסב (עמ' 250)][http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=268&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 256 (עמ' 268)]
 *'''נו ב.''' אוי לרשע ואוי לשכנו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=23&hilite=d462fb56-57a6-4be0-9401-0af3d4c39a83 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 11 (עמ' 23)]
 *'''נב ב.''' ארבעה מתחרט עליהן [[הקב"ה]] שבראם... [[גלות]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=6d115d29-6a92-4bd1-99a4-31de663be904&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=183 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 167 (עמ' 183)]
+==ביאורי נשיאי חב"ד==
+{{צצ|144|עמודים=ע-146}}
 {{הערות שוליים}}
+{{פסקה חסרה}}
 {{שס}}
 [[קטגוריה:ש"ס]]
+[[קטגוריה:סוכות]]

מסכתות הש"ס
סדר זרעים	ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים
סדר מועד	שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה
סדר נשים	יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין
סדר נזיקין	בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות
סדר קדשים	זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים
סדר טהרות	כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין