כ"ה באלול: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ימי חב"ד" ב־"ימי חב"ד") |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אלול}} | {{חודש אלול}} | ||
'''כ"ה באלול''' הוא היום העשרים וחמישה ב[[חודש אלול]]. | '''כ"ה באלול''' הוא היום העשרים וחמישה ב[[חודש אלול]]. ביום זה ישנו כח מיוחד לתקן את חודש [[אייר]] בשנה שחלפה. | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
* | *[[בריאת העולם]] - התחלת הספירה לבריאת העולם{{הערה|לדעת [[רבי אליעזר בן הורקנוס]]}} ובריאת ה[[אור]] וה[[חושך]]. | ||
*ג'תכ"ח | *ג'תכ"ח – הושלמה בניית חומת [[ירושלים]] החדשה, בימי [[נחמיה]]. | ||
*ג'תתס"ב | *ג'תתס"ב – ה[[תנא]] [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] בן רבי [[שמעון בר יוחאי]], נפטר ומנוחתו כבוד ב[[מירון]]. | ||
*[[תקמ"א]] | *[[תקמ"א]] – רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], נפטר. | ||
*[[תרנ"ד]] | *[[תרנ"ד]] – רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב, נפטר. | ||
*[[תרס"א]] | *[[תרס"א]] – רבי אהרן אבוחצירא, אגויים – [[מרוקו]], נפטר. | ||
==מנהגים== | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שחסידים הראשונים היו לומדים בכ"ה ב[[אלול]] בפרשת בראשית את הפסוקים העוסקים במעשי [[הקב"ה]] ביום הראשון של בריאת העולם, בכ"ו באלול את הפסוקים העוסקים ביום השני, וכן הלאה. כוונת הדברים הייתה לגרום לעצמם להפנים שגם ענינים הבאים מלמעלה באופן של [[אתערותא דלעילא]] כמו בריאת העולם, צריך להיות קשור עם [[עבודת השם]]{{הערה|לקוטי שיחות, טז, עמ' 488}}. | |||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===אירועים=== | |||
*יום זה נקבע מספק ל[[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנפטר ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]]. | *יום זה נקבע מספק ל[[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנפטר ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]]. | ||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*[[תשע"ח]] – הרב [[יוסף ישראל בלוי]], מעסקני חב"ד ממקימי [[אור אבנר]] ויו"ר המועצה הדתית [[קריית מלאכי]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/news/133522 כ"ה אלול בבית חיינו | טעימה מפרוייקט JEM המיוחד]''' {{COL}} | |||
{{להיום יום|כ"ה|אלול}} | {{להיום יום|כ"ה|אלול}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|ב כה]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|ב כה]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:17, 12 בספטמבר 2021
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
כ"ה באלול הוא היום העשרים וחמישה בחודש אלול. ביום זה ישנו כח מיוחד לתקן את חודש אייר בשנה שחלפה.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בריאת העולם - התחלת הספירה לבריאת העולם[1] ובריאת האור והחושך.
- ג'תכ"ח – הושלמה בניית חומת ירושלים החדשה, בימי נחמיה.
- ג'תתס"ב – התנא רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי, נפטר ומנוחתו כבוד במירון.
- תקמ"א – רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, נפטר.
- תרנ"ד – רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב, נפטר.
- תרס"א – רבי אהרן אבוחצירא, אגויים – מרוקו, נפטר.
מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ סיפר, שחסידים הראשונים היו לומדים בכ"ה באלול בפרשת בראשית את הפסוקים העוסקים במעשי הקב"ה ביום הראשון של בריאת העולם, בכ"ו באלול את הפסוקים העוסקים ביום השני, וכן הלאה. כוונת הדברים הייתה לגרום לעצמם להפנים שגם ענינים הבאים מלמעלה באופן של אתערותא דלעילא כמו בריאת העולם, צריך להיות קשור עם עבודת השם[2].
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יום זה נקבע מספק ליום השנה של דובער שניאורסון, אחיו של הרבי, שנפטר בשואה ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר קדיש.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשע"ח – הרב יוסף ישראל בלוי, מעסקני חב"ד ממקימי אור אבנר ויו"ר המועצה הדתית קריית מלאכי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הפתגם היומי - כ"ה באלול - מלוח היום יום |
|---|
| אמירת כל התהלים בהשכמה.
יום התוועדות. סליחות - אחר חצות לילה ובסמוך לה. אבל בשאר הימים - באשמורת הבוקר. כאשר נצבים וילך נפרדות מתחילין למפטיר וכן לשביעי - שבת פרשת נצבים - "ראה נתתי לפניך" גו'. אדמו"ר הזקן סיפר: בהיותי במעזריטש שמעתי ממורי ורבי הרב המגיד ממזריטש בשם מורו רבו הבעל שם טוב נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון דחודש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על ראש השנה שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש אלול קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה. |
הערות שוליים
- ↑ לדעת רבי אליעזר בן הורקנוס
- ↑ לקוטי שיחות, טז, עמ' 488