יעקב אריה אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:28, 23 באוגוסט 2021

רבי יעקב אריה אלתר הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדות חיים

נולד בכ"ט באייר תרצ"ט לאביו רבי שמחה בונם אלתר מגור בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו לארץ ישראל, למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.

עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש בשנת תשמ"ה, נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו הפני מנחם.

לאחר הסתלקות אביו בשנת תשנ"ב, מונה דודו לאדמו"ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת תשנ"ו מונה הוא לאדמו"ר מגור.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

ביחידות אצל הרבי

היחידות הראשונה

האדמו"ר ביקר אצל הרבי פעמיים, לפני שנות הנהגתו. הביקור הראשון היה בכ"ד אייר תשל"ז, אז היה ביחידות עם הרבי בחדרו הקדוש במשך כחצי שעה. האדמו"ר הגיע בשעה 9:30 בלילה בערך בלווית קבוצה מחסידי גור בארצות הברית כשליחידות נכנסים עימו כמה מחשובי גור וכן מחברי מזכירות הרבי. הרבי נתן שלום עליכם לו ולמלוויו, האדמו"ר מסר דרישת שלום מאביו הלב שמחה כשהרבי משיב שמסתמא קיבל הלב שמחה את מכתבו והוא השיב שאכן הוא קיבל.

בין הדברים שנידונו ביחידות: הלכות תפילת הדרך, הקמת כוללים, הפצת היהדות חוצה והכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, מנהגי דודו האדמו"ר האמרי אמת החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ואודות הדפסת כתביו, לימוד באופן של הלכה למעשה בכלל ולימוד הלכות שבת בפרט, קדושת הכותל המערבי, ברכת כהנים, אהבת ישראל ואהבת ה', תפילין של הקב"ה, ועוד ^[1].

טרם צאת האדמו"ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח גן עדן התחתון. במשך כל אותה העת התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור ^[2]. כשיצא מהיחידות היה האדמו"ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו הוא ידוע כמיושב^[3].

כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב מנחם מענדל פוטרפאס,הרב יעקב כ"ץ והרב זאב סגל לקבל פריסת שלום מביקורו אצל רבי והוא הוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש מאד שנתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' אפרים וולף דיווח זאת לרבי^[4] ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של אנ"ש אצלו, הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה^[5]. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי^[6] שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר במזרחי וכו' וגם ענין חינוך הילדים. בעניני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.

היחידות השניה

בו' אדר ב' תשמ"ט ביקר האדמו"ר שוב אצל הרבי, ושוחח עם הרבי מספר דקות בהשתתפות קהל קטן בגן עדן התחתון ב770. בסיומה אמר לרבי: "הרבי משפיע רוחניות וגשמיות". לאחר מכן ביקש הרבי מכל הנוכחים לצאת מהחדר ושוחח ביחידות עם האדמו"ר. לאחר עשרים דקות יצא האדמו"ר מהחדר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין יישר כח שהבאתם לכאן את האורח החשוב"^[7].

לאחר מכן יצא האדמו"ר, והרבי המתין על מפתן הכניסה ל770 כדקה שלימה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק^[8].

קשריו עם חסידות חב"ד

ביחידות שקיים אביו עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין א שטיק'ל חב"דניק"^[9]. האדמו"ר מקיים בכמה וכמה מהנהגותיו בדרך חסידות חב"ד, כגון להתפלל בסידור נוסח "תהלת ה'", ועוד.

אישים חב"דיים אצל האדמו"ר

במהלך השנים התקיימו פגישות רבות בין רבנים, משפיעים ועסקנים חב"דיים עם האדמו"ר.

משלחת חב"ד ביקרה בשנת תשס"ח אצל האדמו"ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב"ד, לרגל הוצאה לאור של הספר חסידות מבוארת על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה.

בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב מנדל וכטר, הרב משה שילת והרב יעקב גלבשטיין.

במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא^[10].

בחודש כסלו תש"ע התקיימה פגישה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב יואל כהן, בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים בתורת החסידות על פי משנת חסידות חב"ד, כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי החסידות.

לקריאה נוספת

שיח שרפי קודש
שמן ששון מחבריך
ביקור מיוחד, ביקורו של האדמו"ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ"ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש"פ עמוד 42

קישורים חיצוניים

הקודם:
האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלתר מגור

אדמו"רי גור
מכ"ט אייר תרצ"ט

הבא:
-

הערות שוליים

↑ רשימת הדברים ביחידות (באידיש), רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה"ק).
↑ יומן חדשות מבית חיינו
↑ יומן אחד התמימים
↑ ימי תמימים חלק ז' ע' 164
↑ שם ע' 165
↑ שם ע' 167
↑ תיאור מפורט של (החלק הגלוי של) היחידות והאירועים שנלוו אליו
↑ וידאו מהביקור. גלריית תמונות מהביקור
↑ שמן ששון מחבריך ערך הלב שמחה.
↑ [1].

[1] רשימת הדברים ביחידות (באידיש), רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה"ק).

[2] יומן חדשות מבית חיינו

[3] יומן אחד התמימים

[4] ימי תמימים חלק ז' ע' 164

[5] שם ע' 165

[6] שם ע' 167

[7] תיאור מפורט של (החלק הגלוי של) היחידות והאירועים שנלוו אליו

[8] וידאו מהביקור. גלריית תמונות מהביקור

[9] שמן ששון מחבריך ערך הלב שמחה.

[10] [1].

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 טרם צאת האדמו"ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח [[גן עדן התחתון]]. במשך כל אותה העת התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור {{הערה| [https://drive.google.com/file/d/16kQrZxIs8GEafQwimWrvSL9CqN7R82tQ/view יומן חדשות מבית חיינו]}}. כשיצא מהיחידות היה האדמו"ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו הוא ידוע כמיושב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/10Fe2t2_AeeG6s6APB0CMUxsPwqpKQXdy/view יומן אחד התמימים]}}.
-כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב [[מנחם מענדל פוטערפאס]],הרב [[יעקב כ"ץ]] והרב [[זאב סגל]] לקבל פריסת שלום מביקורו אצל רבי והוא  הוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש מאד שנתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' [[אפרים וולף]] דיווח זאת לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 164}} ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של [[אנ"ש]] אצלו,  הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה{{ימי תמימים שם ע' 165}}. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|שם ע' 167}} שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר ב[[מזרחי]] וכו' וגם ענין חינוך הילדים. בעניני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.
+כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]],הרב [[יעקב כ"ץ]] והרב [[זאב סגל]] לקבל פריסת שלום מביקורו אצל רבי והוא  הוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש מאד שנתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' [[אפרים וולף]] דיווח זאת לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 164}} ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של [[אנ"ש]] אצלו,  הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה{{הערה|שם ע' 165}}. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|שם ע' 167}} שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר ב[[מזרחי]] וכו' וגם ענין חינוך הילדים. בעניני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.
 ===היחידות השניה===