משתמש:שלום/מלאכת מוחק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף מלאכת מוחק לשם משתמש:שלום/מלאכת מוחק בלי להשאיר הפניה: העתקה ללא עריכה) |
||
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שבירת עוגה שיש עליה אותיות כרוכה באיסור מוחק מדרבנן]] | [[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שבירת עוגה שיש עליה אותיות כרוכה באיסור מוחק מדרבנן]] | ||
[[קובץ:עוגה עם מספרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגה עם מספרים]] | [[קובץ:עוגה עם מספרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגה עם מספרים]] | ||
[[קובץ:מוחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתיכת עטיפה שיש עליה אותיות נחשבת למלאכה]] | |||
'''מלאכת מוחק''' היא אחת ממלאכות שבת וגדרה מחיקת אותיות כתובות על מנת לכתוב במקומם אותיות אחרות. | '''מלאכת מוחק''' היא אחת ממלאכות שבת וגדרה מחיקת אותיות כתובות על מנת לכתוב במקומם אותיות אחרות. | ||
שורה 15: | שורה 16: | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] בחידושיו על המשניות מביא ראיה ניצחת לכך שמותר לסגור ספר שכתובים עליו אותיות. מכיון שההלכה היא שהכותב שני אותיות בשני ערים על שני דפים חייב הוא, מכיון שהאותיות ראויות להצטרף יחד ואינן מחוסרות אלא כתיבה. ואם כן רואים אנו שקריבה בעלמא אינה נחשבת מעשה לענין שבת. ואם כן הוא הדין להקל, שמותר לסגור ספר שכתובים עליו אותיות. | [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחידושיו על המשניות מביא ראיה ניצחת לכך שמותר לסגור ספר שכתובים עליו אותיות. מכיון שההלכה היא שהכותב שני אותיות בשני ערים על שני דפים חייב הוא, מכיון שהאותיות ראויות להצטרף יחד ואינן מחוסרות אלא כתיבה. ואם כן רואים אנו שקריבה בעלמא אינה נחשבת מעשה לענין שבת. ואם כן הוא הדין להקל, שמותר לסגור ספר שכתובים עליו אותיות. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
כתיבת אותיות אסורה על תורת החסידות מכיון שבשבת לא קיים [[צמצום]] מחודש על מנת להוריד את האור העליון ל[[בי"ע|בריאה]], צמצום הנעשה על ידי הורדת האור באותיות התורה. ומכיון שכך, מחיקת האותיות נמשלת ל[[עבודת התשובה]] שאסורה בשבת, וכמו שמובא ב[[מאור עינים]] שהציווי שיהיו כל חפצים עשויים בעיניך הרי זה אפילו במלאכת שמים לענין עבודת התשובה. | כתיבת אותיות אסורה. הטעם על פי תורת החסידות הוא מכיון שבשבת לא קיים [[צמצום]] מחודש על מנת להוריד את האור העליון ל[[בי"ע|בריאה]], צמצום הנעשה על ידי הורדת האור באותיות התורה. ומכיון שכך, מחיקת האותיות נמשלת ל[[עבודת התשובה]] שאסורה בשבת, וכמו שמובא ב[[מאור עינים]] שהציווי שיהיו כל חפצים עשויים בעיניך הרי זה אפילו במלאכת שמים לענין עבודת התשובה. | ||
{{לט מלאכות|}} | {{לט מלאכות|}} | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] |
גרסה אחרונה מ־23:20, 25 ביולי 2021
מלאכת מוחק היא אחת ממלאכות שבת וגדרה מחיקת אותיות כתובות על מנת לכתוב במקומם אותיות אחרות.
פסק אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכותב והמוחק על מנת לכתוב במקום שמחק, מאבות מלאכות הן שכן היו כותבין על קרשי המשכן לסימן לידע איזה בן זוגו ופעמים שטעה והיה מוחק מה שכתב וחוזר וכותב במקומו אבל למחוק שלא על מנת לכתוב לא היה במשכן, ואין זו מעין מלאכה כלל.
והואיל וחיוב המוחק הוא משום שעושה כן על מנת לכתוב דהיינו שמתקן מקום לכתיבה, לפיכך אפילו לא מחק אותיות אלא טשטוש דיו בלבד או שעוה שנפלה על הפנקסמח דהיינו לוחות חקוקין וטוחין בשעוה, וחוקקים עליהם בעט ברזל, ונפלה עליה שעוה אחרת ומחקה והסירה משם כדי לחקוק במקומה על השעוה שתחתיה הטוחה בלוח חייב, והוא שיהא במקומו כדי לכתוב או לחקוק ב' אותיות וכן הכותב או המוחק אותיות אינו חייב אלא על ב' אותיות אבל על אות אחת פטור אבל אסור מן התורה כשאר חצי שיעור, וכן הדין במוחק ומסיר שעוה מן הקלף כדי לכתוב במקומה.
מדרבנן[עריכה | עריכת קוד מקור]
מדברי סופרים אסור אפילו למחוק שלא על מנת לכתוב, ולכן אסור לשבור עוגה שעשו עליה כמין אותיות אף על פי שאינו מכוין רק לאכילה מפני שהוא מוחק, אבל מותר ליתנה לתינוק לפי שקטן העושה להנאתו א"צ להפרישו.
ספרים שכתוב בצידי הדפים אותיות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספרים שכתוב עליהם אותיות בראשי חודי הדפים יש אוסרין לפתחן בשבת משום מוחק וכן לנעלן משום כותב ואף שאינו מתכוין לכך פסיק רישיה ולא ימות הוא, ויש מתירין לנעלן לפי שכיון שהאותיות הן כתובות כבר אלא שמחוסרין קריבה בעלמא אין בזה משום כותב כיון שאפשר להקריבן בקל בלי עשיית מעשה חדש הרי הן כמקורבים ועומדים ואינו עושה כלום בקריבה זו וכן מותר לפתחן מטעם זה ואינו כמוחקן כיון שכתיבתן קיימת ואפשר להקריבן בקל והרי הן כמקורבין וכן נוהגין.[1].
אדמו"ר הצמח צדק בחידושיו על המשניות מביא ראיה ניצחת לכך שמותר לסגור ספר שכתובים עליו אותיות. מכיון שההלכה היא שהכותב שני אותיות בשני ערים על שני דפים חייב הוא, מכיון שהאותיות ראויות להצטרף יחד ואינן מחוסרות אלא כתיבה. ואם כן רואים אנו שקריבה בעלמא אינה נחשבת מעשה לענין שבת. ואם כן הוא הדין להקל, שמותר לסגור ספר שכתובים עליו אותיות.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתיבת אותיות אסורה. הטעם על פי תורת החסידות הוא מכיון שבשבת לא קיים צמצום מחודש על מנת להוריד את האור העליון לבריאה, צמצום הנעשה על ידי הורדת האור באותיות התורה. ומכיון שכך, מחיקת האותיות נמשלת לעבודת התשובה שאסורה בשבת, וכמו שמובא במאור עינים שהציווי שיהיו כל חפצים עשויים בעיניך הרי זה אפילו במלאכת שמים לענין עבודת התשובה.
הערות שוליים
- ↑ שוע אדמו"ר הזקן סי' שמ סעיף ג'