משתמש:שלום/מלאכת בונה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף מלאכת בונה לשם משתמש:שלום/מלאכת בונה בלי להשאיר הפניה: לא בשל) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מלאכת בונה''' היא אדם העושה כל שהוא מבנין המחובר לקרקע (אין בנין וסתירה בכלים, אבל בבנין גמור יש אופנים שיש גם בנין בכלים). | '''מלאכת בונה''' היא אדם העושה כל שהוא מבנין המחובר לקרקע (אין בנין וסתירה בכלים, אבל בבנין גמור יש אופנים שיש גם בנין בכלים). | ||
== | ==שיעורה== | ||
גם כאשר אדם בונה כל שהוא, למשל שיש לו חור זעיר בקיר וסותם אותו, חייב, משום שגם במשכן כאשר נפלה [[תולעת]] לתוך קרש היו נוהגים לסותמה על ידי שהתיכו לתוכה מתכת בשם "אבר"{{הערה|שבת קב, ב.}}. | |||
==להלכה== | ==להלכה== | ||
וכך נפסק ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן שיד סעיף ב' - ג}}: התוקע יתד בכותל לתלות בו כלים וכיוצא בזה חייב משום בונה, ואפילו לא תקע היתד אלא שקדח חור בכותל לתקוע בו יתד חייב משום בונה על נקב זה, הואיל ונקב זה הוא מועיל לבנין דהיינו לתקיעת היתד, וכן העושה נקב בקרקע הבית כדי שיצאו המים חייב משום בונה, אבל העושה נקב בדבר תלוש אינו חייב אלא אם כן הנקב עשוי להכניס ולהוציא בו, כגון נקב שבלול של תרנגולים שאינו מחובר לקרקע שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל, שנקב זה הוא פתח גמור וחייבים על עשייתו משום תיקון כלי שהיא תולדת מכה בפטיש, כמו שכתב בסי' ש"ב, ובין שעשה הנקב בעץ בין במתכת בין בכלים חייב עליו משום מכה בפטיש אם הוא עשוי להכניס ולהוציא: וגזרו חכמים על כל נקב אפילו עשוי להוציא בלבד או להכניס בלבד שמא יבא לעשות נקב שחייבים עליו". | וכך נפסק ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן שיד סעיף ב' - ג}}: התוקע יתד בכותל לתלות בו כלים וכיוצא בזה חייב משום בונה, ואפילו לא תקע היתד אלא שקדח חור בכותל לתקוע בו יתד חייב משום בונה על נקב זה, הואיל ונקב זה הוא מועיל לבנין דהיינו לתקיעת היתד, וכן העושה נקב בקרקע הבית כדי שיצאו המים חייב משום בונה, אבל העושה נקב בדבר תלוש אינו חייב אלא אם כן הנקב עשוי להכניס ולהוציא בו, כגון נקב שבלול של תרנגולים שאינו מחובר לקרקע שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל, שנקב זה הוא פתח גמור וחייבים על עשייתו משום תיקון כלי שהיא תולדת מכה בפטיש, כמו שכתב בסי' ש"ב, ובין שעשה הנקב בעץ בין במתכת בין בכלים חייב עליו משום מכה בפטיש אם הוא עשוי להכניס ולהוציא: וגזרו חכמים על כל נקב אפילו עשוי להוציא בלבד או להכניס בלבד שמא יבא לעשות נקב שחייבים עליו". | ||
{{ | |||
{{ | {{לט מלאכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:14, 25 ביולי 2021
מלאכת בונה היא אדם העושה כל שהוא מבנין המחובר לקרקע (אין בנין וסתירה בכלים, אבל בבנין גמור יש אופנים שיש גם בנין בכלים).
שיעורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם כאשר אדם בונה כל שהוא, למשל שיש לו חור זעיר בקיר וסותם אותו, חייב, משום שגם במשכן כאשר נפלה תולעת לתוך קרש היו נוהגים לסותמה על ידי שהתיכו לתוכה מתכת בשם "אבר"[1].
להלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
וכך נפסק בשו"ע אדמו"ר הזקן[2]: התוקע יתד בכותל לתלות בו כלים וכיוצא בזה חייב משום בונה, ואפילו לא תקע היתד אלא שקדח חור בכותל לתקוע בו יתד חייב משום בונה על נקב זה, הואיל ונקב זה הוא מועיל לבנין דהיינו לתקיעת היתד, וכן העושה נקב בקרקע הבית כדי שיצאו המים חייב משום בונה, אבל העושה נקב בדבר תלוש אינו חייב אלא אם כן הנקב עשוי להכניס ולהוציא בו, כגון נקב שבלול של תרנגולים שאינו מחובר לקרקע שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל, שנקב זה הוא פתח גמור וחייבים על עשייתו משום תיקון כלי שהיא תולדת מכה בפטיש, כמו שכתב בסי' ש"ב, ובין שעשה הנקב בעץ בין במתכת בין בכלים חייב עליו משום מכה בפטיש אם הוא עשוי להכניס ולהוציא: וגזרו חכמים על כל נקב אפילו עשוי להוציא בלבד או להכניס בלבד שמא יבא לעשות נקב שחייבים עליו".