רחיצת פניו ידיו ורגליו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "כמ"ש" ב־"כמו שכתב")
(בלי קישורים בכותרות)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רחיצת פניו ידיו ורגליו''' היא רחיצה המוזכרת בגמרא, ועל פי הקבלה יש לנהוג בה גם כיום וכמו שנפסק ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]].
{{לשכתב}}'''רחיצת פניו ידיו ורגליו''' היא רחיצה המוזכרת ב[[גמרא]], ועל פי ה[[קבלה]] יש לנהוג בה גם כיום וכמו שנפסק ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]].


==בערב שבת==
==בערב שבת==
רחיצה זו של פניו ידיו ורגליו בערב שבת מקורה במסכת שבת: מאי מצוה, דאמר רב יהודה כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעי ע"ש מביאין לו עריבה מלאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו.
רחיצה זו של פניו ידיו ורגליו ב[[ערב שבת]] מקורה ב[[מסכת שבת]]: מאי מצוה, דאמר רב יהודה כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעי ערב שבת מביאין לו עריבה מלאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו.


מובא בכתבי האר"י ז"ל שזמנה בזמן של כניסת השבת ממש, בזמן שיש עליית העולמות התחתונים לשרשם, ומובא במצת שמורים שער הברכות, כי אע"פ שאין נוהגין אנו ברחיצת הרגלים בימות החול, שזה רק לאנשים רמי מעלה שיש בזה כוונה עמוקה, כמו שמוסבר שם, ואין אנו נוהגים אלא ברחיצת פנים וידים לבד, מכל מקום ברחיצה זו שבערב שבת חייב כל אדם{{הערה|וזה לשונו: אבל בשבת שעולים נה"י דזעיר למעלה כנודע בקבלת שבת בסוד 'רחצתי את רגלי' בשבת, 'איככה אטנפם' אחר כך בחול, ואז מצוה לאדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בע"ש כמו שכתב רז"ל בפ' במה מדליקין. עכלה"ק.}}.
מובא ב[[כתבי האריז]] שזמנה בזמן של כניסת השבת ממש, בזמן שיש עליית העולמות התחתונים לשרשם, ומובא במצת שמורים שער הברכות, כי אף על פי שאין נוהגין אנו ברחיצת הרגלים בימות החול, שזה רק לאנשים רמי מעלה שיש בזה כוונה עמוקה, כמו שמוסבר שם, ואין אנו נוהגים אלא ברחיצת פנים וידים לבד, מכל מקום ברחיצה זו שבערב שבת חייב כל אדם{{הערה|וזה לשונו: אבל בשבת שעולים [[נה"י]] ד[[זעיר]] למעלה כנודע בקבלת שבת בסוד 'רחצתי את רגלי' בשבת, 'איככה אטנפם' אחר כך בחול, ואז מצוה לאדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בערב שבת כמו שכתב רז"ל בפ' במה מדליקין. עכלה"ק.}}.


טעם העלאה זו כדי מחלק הרע שב[[קליפת נוגה]] לעלות יחד עם עליית העולמות בשבת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/28/112d&search=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F תורה אור כי תשא קיב, ד]}}.
טעם העלאה זו כדי מחלק הרע שב[[קליפת נוגה]] לעלות יחד עם עליית העולמות בשבת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/28/112d&search=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F [[תורה אור]] כי תשא קיב, ד]}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]

גרסה אחרונה מ־11:15, 27 באפריל 2021

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רחיצת פניו ידיו ורגליו היא רחיצה המוזכרת בגמרא, ועל פי הקבלה יש לנהוג בה גם כיום וכמו שנפסק בשולחן ערוך (אדמו"ר הזקן).

בערב שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

רחיצה זו של פניו ידיו ורגליו בערב שבת מקורה במסכת שבת: מאי מצוה, דאמר רב יהודה כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעי ערב שבת מביאין לו עריבה מלאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו.

מובא בכתבי האריז"ל שזמנה בזמן של כניסת השבת ממש, בזמן שיש עליית העולמות התחתונים לשרשם, ומובא במצת שמורים שער הברכות, כי אף על פי שאין נוהגין אנו ברחיצת הרגלים בימות החול, שזה רק לאנשים רמי מעלה שיש בזה כוונה עמוקה, כמו שמוסבר שם, ואין אנו נוהגים אלא ברחיצת פנים וידים לבד, מכל מקום ברחיצה זו שבערב שבת חייב כל אדם[1].

טעם העלאה זו כדי מחלק הרע שבקליפת נוגה לעלות יחד עם עליית העולמות בשבת[2].

הערות שוליים

  1. וזה לשונו: אבל בשבת שעולים נה"י דזעיר למעלה כנודע בקבלת שבת בסוד 'רחצתי את רגלי' בשבת, 'איככה אטנפם' אחר כך בחול, ואז מצוה לאדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בערב שבת כמו שכתב רז"ל בפ' במה מדליקין. עכלה"ק.
  2. תורה אור כי תשא קיב, ד