הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת משרטט"
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לשון [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|סימן ש"מ סעיף יא}} הוא {{ציטוטון|דרך הרצענים כשהוא בא לחתוך העור משרטטו תחלה כפי מה שהוא רוצה להאריך להרחיב ולקצר החיתוך, ואחר כך מעביר הסכין דרך השרטוט, וכן עשו בעורות המשכן כשחתכום, ולכן שרטוט זה הוא מאבות מלאכות}}. | לשון [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|סימן ש"מ סעיף יא}} הוא {{ציטוטון|דרך הרצענים כשהוא בא לחתוך העור משרטטו תחלה כפי מה שהוא רוצה להאריך להרחיב ולקצר החיתוך, ואחר כך מעביר הסכין דרך השרטוט, וכן עשו בעורות המשכן כשחתכום, ולכן שרטוט זה הוא מאבות מלאכות}}. | ||
| − | בהדגש לשון אדמו"ר הזקן ניתן לראות שההדגשה היא על כך שהמלאכה במקורה מקלה בפועל על החיתוך, כשהסימון אינו רק להראות לבעל המלאכה היכן לחתוך, אלא יתכן שהיא גם מסייעת לו בפועל על מלאכת החיתוך, להעביר את הסכין בקו ישר מבלי להזדקק לסרגל או כלי אחר. מסיבה זאת מדגיש | + | בהדגש לשון אדמו"ר הזקן ניתן לראות שההדגשה היא על כך שהמלאכה במקורה מקלה בפועל על החיתוך, כשהסימון אינו רק להראות לבעל המלאכה היכן לחתוך, אלא יתכן שהיא גם מסייעת לו בפועל על מלאכת החיתוך, להעביר את הסכין בקו ישר מבלי להזדקק לסרגל או כלי אחר. מסיבה זאת מדגיש אדמו"ר הזקן בהמשך דבריו, כי גם {{ציטוטון|כן המשרטט '''אפילו''' הקלף או הנייר כדי לכתוב ביושר חייב}}, למרות שבמקרה זה מדובר בכתיבה '''מעל''' הסימון ולא '''בתוך''' הסימון. |
| − | + | ||
{{לט מלאכות|}} | {{לט מלאכות|}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:15, 3 במרץ 2021
מלאכת משרטט היא אחת מל"ט מלאכות שבת שהגדרתה ההלכתית היא ביצוע חריץ בחפץ או נייר כל שהוא, על מנת לסמן את המקום שבו תתבצע המלאכה.
למרות שניתן היה לומר שמלאכה זו אינה מלאכה אלא כעין הכנה למלאכה אחרת, קובעת התורה כי פעולה זו נחשבת למלאכה גמורה בעצמה, כלומר שיש לה חשיבות נפרדת כפעולה גמורה.
בהלכה[עריכה]
לשון אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך[1] הוא "דרך הרצענים כשהוא בא לחתוך העור משרטטו תחלה כפי מה שהוא רוצה להאריך להרחיב ולקצר החיתוך, ואחר כך מעביר הסכין דרך השרטוט, וכן עשו בעורות המשכן כשחתכום, ולכן שרטוט זה הוא מאבות מלאכות".
בהדגש לשון אדמו"ר הזקן ניתן לראות שההדגשה היא על כך שהמלאכה במקורה מקלה בפועל על החיתוך, כשהסימון אינו רק להראות לבעל המלאכה היכן לחתוך, אלא יתכן שהיא גם מסייעת לו בפועל על מלאכת החיתוך, להעביר את הסכין בקו ישר מבלי להזדקק לסרגל או כלי אחר. מסיבה זאת מדגיש אדמו"ר הזקן בהמשך דבריו, כי גם "כן המשרטט אפילו הקלף או הנייר כדי לכתוב ביושר חייב", למרות שבמקרה זה מדובר בכתיבה מעל הסימון ולא בתוך הסימון.
הערות שוליים
- ↑ סימן ש"מ סעיף יא
