מלאכת קוצר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2" |
מ החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}" |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
[[רבינו שמשון]] בפירושו על המשניות{{הערה|סוף מסכת עוקצין}} מחדש בשם ה[[ברייתא]] שאם הכוורת מחוברת בטיט לקרקע חייב חטאת. אך הפוסקים לא הזכירו דין זה בהלכות שבת. הצמח צדק{{הערה|על מסכת שבת פרק י}} מסביר שלא ייתכן לומר כן, כי ממה נפשך אם הכוורת חשיבה מקום גדולה של הכוורת, אם כן אף אם אינה מחוברת לקרקע היה חיב חטאת לדעת חכמים, וכמו שמצינו בגמרא{{הערה|שבת קח א}} שהתולש פטריות מדלי שהוא גדל עליהם חייב חטאת למרות שהדלי אינו מחובר לקרקע, וכלשון הגמרא "אמר [[אביי]] האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. והגמרא מקשה שם "מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור"? ומתרצת "התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה" כלומר שזה דרך גידולו של [[צומח]] זה וממילא התולשו חשיב תולש דבר מגידולו. | [[רבינו שמשון]] בפירושו על המשניות{{הערה|סוף מסכת עוקצין}} מחדש בשם ה[[ברייתא]] שאם הכוורת מחוברת בטיט לקרקע חייב חטאת. אך הפוסקים לא הזכירו דין זה בהלכות שבת. הצמח צדק{{הערה|על מסכת שבת פרק י}} מסביר שלא ייתכן לומר כן, כי ממה נפשך אם הכוורת חשיבה מקום גדולה של הכוורת, אם כן אף אם אינה מחוברת לקרקע היה חיב חטאת לדעת חכמים, וכמו שמצינו בגמרא{{הערה|שבת קח א}} שהתולש פטריות מדלי שהוא גדל עליהם חייב חטאת למרות שהדלי אינו מחובר לקרקע, וכלשון הגמרא "אמר [[אביי]] האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. והגמרא מקשה שם "מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור"? ומתרצת "התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה" כלומר שזה דרך גידולו של [[צומח]] זה וממילא התולשו חשיב תולש דבר מגידולו. | ||
ומכיון שכן, נמצא שאם הכוורת שאינה מחוברת לקרקע | ומכיון שכן, נמצא שאם הכוורת שאינה מחוברת לקרקע הייתה מקור גידולו של הדבש אין חילוק אם היא מחוברת לקרקע בטיט או לא, והסיבה שמותר לרדות ממנה דבש היא מפני שהדבש אינו גדל על ידי הכוורת אלא על ידי הדבורים. | ||
ומכל מקום אם הכוורת מחוברת בקרקע ממש (כלומר שהדבורים אספו דבש על גבי ירק המחובר לקרקע) אזי יש ברדיית הדבש משום תולש (דרבנן){{הערה|בית יוסף סימן קכא}} משום שנראה כעוקר דבר מגידולו{{הערה|רשב"א מובא בדברי הצ"צ}}. | ומכל מקום אם הכוורת מחוברת בקרקע ממש (כלומר שהדבורים אספו דבש על גבי ירק המחובר לקרקע) אזי יש ברדיית הדבש משום תולש (דרבנן){{הערה|בית יוסף סימן קכא}} משום שנראה כעוקר דבר מגידולו{{הערה|רשב"א מובא בדברי הצ"צ}}. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי [[בהמה]] ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}. | מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי [[בהמה]] ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{לט מלאכות|}} | {{לט מלאכות|}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||