קונטרס אחרון - פרק ה': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''להבין פרטי ההלכות דלא שכיחי''' | |||
==מבוא | ==מבוא== | ||
בסימן זה{{הערה|החמישי והאחרון מהסימנים המתווכים בין סתירות לכאורה שבין התניא (פרקים לט-מא) לזוהר, ומבארים עניינים עמוקים [[פרי עץ חיים|בפרע"ח]].}} מבאר רבינו שהתורה כולה נצחית, והן מצוות העשה והן הלא-תעשה שייכות גם היום וגם לעתיד-לבוא. | |||
==גוף הסימן== | |||
== | |||
{{פרק תניא|פרק=ה|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ה'}}}} | {{פרק תניא|פרק=ה|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ה'}}}} | ||
==סיכום | ==סיכום== | ||
בסימן הקודם התבאר שכדי לברר את הגשמיות צריך "להתעסק" איתה, וזה נעשה '''בקיום''' מצוות עשה (ולא בלא-תעשה, שאין בהן קיום). | |||
ובסימן זה מבהיר, שלמרות האמור לעיל גם בלא-תעשה יש עניין מסויים של בירור: לימוד הלכות האיסור גורם להפרדת הטוב מהרע{{הערה|מכיוון שלימוד זה ממשיך בעולם את החכמה העליונה.}} והוצאתו מהקליפות. כתוצאה מזה מתנתק מקור החיות של הקליפות, והן מתבטלות. | |||
ולעתיד לבוא (שלא יהיו קליפות ו'רע'{{הערה|(ולא יהיה עוד מה לברר, ויש להקשות: לשם מה יצטרכו '''אז''' את מצוות הלא-תעשה?}}) תהיה מטרת הלא-תעשה "להמתיק הגבורות בחסדים" (לגלות ב"גבורות" את שורשן בקדושה). | |||
'''ונמצא שהתורה כולה נצחית''' | |||
הן הלימוד והן הקיום, | |||
הן מצוות העשה והן הלא-תעשה. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[המתקת הגבורות בחסדים]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ד'|פרק ד']]|רשימה=פרקי | {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ד'|פרק ד']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ו'|פרק ו']]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:14, 22 בינואר 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
להבין פרטי ההלכות דלא שכיחי
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסימן זה[1] מבאר רבינו שהתורה כולה נצחית, והן מצוות העשה והן הלא-תעשה שייכות גם היום וגם לעתיד-לבוא.
גוף הסימן[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק ה |
|---|
| ולהבין פרטי ההלכות דלא שכיחי כלל ואפשר שלא היו מעולם במציאות מכל שכן שלא יהיו לעתיד לבא, כמו פרטי דיני פיגול וכה"ג. הנה מודעת זאת שכל איסור שבעולם יש לו שרש ומקור חיים בקליפות שאם לא כן לא היה יכול להיות במציאות בעולם בלתי השפעה עליונה. ואפילו המסלסל בשערו וכהאי גוונא מקבל חיותו ברגע זו מהיכלות הקליפות כמו שכתב בזהר. והלכך גם פרטי האיסורים שלא באו לידי מעשה מעולם בעולם הזה הגשמי מכל מקום שרשי חיותם הן במציאות בפועל ממש בהיכלות הקליפות. וגם הפרטים שיוכל להיות שלא היו ולא יהיו לעולם במציאות, כגון טעות ושגגות שטעה וקרא לתשיעי עשירי כו' וכהאי גוונא דלא שייך במזיד להיות קליפה שורה על זה. ויוכל להיות דכהאי גוונא אינו במציאות בהיכלות הקליפות [הגה"ה מאדמו"ר בעל צמח צדק ז"ל נ"ע. נ"ל מ"ש ויוכל להיות אלמא דלא ברירא לי' היינו משום שהשגגות באות מנוגה, אם כן יש לומר דיש להם שרש בהיכלות דנוגה]. מכל מקום על כל פנים ישנו במציאות להבדיל בחכמה עילאה, שנתפשטה בפרט זה למשה רבינו עליו השלום בסיני [כמאמר מה] שכל תלמיד ותיק עתיד לחדש כו' וכל פרטי האבעיות דרבי ירמיה וכרכתו כו' פ"ד דחולין. כי התפשטות חכמה עילאה היא בבחינת אין סוף המלובש בה בפועל ממש. וכל פרט הלכה הוא שער נמשך מחכמה עילאה דיסד ברתא ומלובש בה וממנה נמשך ומתלבש בבי"ע. ונודע כי יניקת הקליפות מאחוריים די' ספירות דקדושה ובפרט מלבושים די' ספירות דבי"ע ובפרט דיצירה עשיה המעורבים בקליפות כנודע שיניקתם מבחינת הלבושים. ועל ידי עסק ההלכות בדבור ומחשבה מתפרטים ומתפרדים מהקדושה. כמו שכתב בתיקונים ורעיא מהימנא לאפרשא [כו'] והיינו כנודע ממה שאמרו על שלא ברכו בתורה תחלה כו', שהוא על ידי המשכת אוא"ס בחכמה עילאה המלובשת בהן. ובחכמה אתברירו באור אין סוף שבה. והמשכה זו נעשה על ידי דיוקן העליון של האדם העוסק גם כן בהלכות אלו למעלה בשרשו בנוקבא דזעיר אנפין דבי"ע. ובזה יובן חיוב כל נר"ן להשלים כל התרי"ג במחשבה דבור ומעשה שהן פרטי ההלכות וצריכות לבא בגלגול להשלים התורה בפרד"ס, כדי לברר כל הבירורין הנוגעות להם מכל הרפ"ח שהיא קומת אדם שלמה. תרי"ג בחינות כלליות ופרטיות. אבל לעתיד לבא כשיושלם הבירור יהיה עסק התורה בבחינת עשה טוב לבד. להעלות הנר"ן מעלה מעלה עד אין סוף וגם בשס"ה ל"ת בשרשן למעלה שהן גבורות קדושות ולהמתיקן בחסדים ברמ"ח מצוות עשה ולכללן יחד. ועל כן התורה כולה נצחית בכללה ובפרטה. שגם פרטי ההלכות דשס"ה לא תעשה הן הן ענפים מהכללות ויש לכולם שרש למעלה בה"ג דקדושה כמו השס"ה ל"ת עצמן שהן למעלה בחינת הדם המחיה האברים דכלים דז"א: |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסימן הקודם התבאר שכדי לברר את הגשמיות צריך "להתעסק" איתה, וזה נעשה בקיום מצוות עשה (ולא בלא-תעשה, שאין בהן קיום).
ובסימן זה מבהיר, שלמרות האמור לעיל גם בלא-תעשה יש עניין מסויים של בירור: לימוד הלכות האיסור גורם להפרדת הטוב מהרע[2] והוצאתו מהקליפות. כתוצאה מזה מתנתק מקור החיות של הקליפות, והן מתבטלות.
ולעתיד לבוא (שלא יהיו קליפות ו'רע'[3]) תהיה מטרת הלא-תעשה "להמתיק הגבורות בחסדים" (לגלות ב"גבורות" את שורשן בקדושה).
ונמצא שהתורה כולה נצחית הן הלימוד והן הקיום, הן מצוות העשה והן הלא-תעשה.
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: פרק ד' |
פרקי קונטרס אחרון | הבא: פרק ו' |