הבדלים בין גרסאות בדף "קונטרס אחרון - פרק א'"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
{{תניא}}
 
{{תניא}}
 +
'''להבין אין הקורא בסיפורי מעשיות שבתורה'''
 +
 
==מבוא==
 
==מבוא==
{{להשלים}}
+
הסימן הראשון ב[[קונטרס אחרון]] מתווך בין דברי [[האר"י]] ו[[זוהר (ספר)|הזהר]] הנראים כסותרים זה את זה.
בקונטרס זה מובא הוספת ביאור על הנאמר בליקוטי אמרים פרק מ' אשר שם נמשלו האהבה והיראה לכנפיים של עוף המיועדות לעזור לו לעוף ולפרוחאך לעומת-זאת [[עבודת ה']], כפי שתהיה שלמה ללא אהבה ויראה היא לא פורחת כלפי מעלה ברוחניות. אמנם הכנפיים לא עיקר העבודה{{הערה|כפי שהובא שם דוגמא מהלכה שנאמר ש"ניטלו אגפיה כשרה" - היינו, שללא הכנפיים עדיין העוף כשר}}, ולכן צריך להוסיף ביאור על-כך כפי שיובא בפרק זה.
 
  
==טקסט הפרק==
+
==גוף הסימן==
 
{{פרק תניא|פרק=א|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק א'}}}}
 
{{פרק תניא|פרק=א|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק א'}}}}
  
 
==סיכום==
 
==סיכום==
{{להשלים}}
+
[[תניא - פרק מ'|בפרק מ']] בתניא מובאים בשם האר"י דברים שנראים כסותרים את הזהר:
בקונטרס זה מוסבר איך  שהקורא בסיפורי מעשיות שבתורה הוא מקושר לחכמה עילאה, שמה שכתוב בכוונת כפי שהאדם עוסק בעולם-הזה, כך גם 'דיוקנו' בעולם העליון. ומשום כך, אפילו בהרהור של דברי תורה בעולם התחתון הם גורמים ל'דיוקן' בעולם העליון לעסוק בפנימיות העניינים המצויים בסיפורי התורה. אך בכדי לעלות למעלה את לימוד התורה וקיום המצוות היא על ידי מחשבה טובה שמגיעה מתוך יראה ואהבה,  והיא אף מצליחה להעלות למעלה ולפועל מהעולם העליון בעולם התחתון, ולעומת זאת במחשבה לא טובה של אהבה ויראה אין בה הצלחה להעלות למעלה כלום אלא ההיפך, היא פוגעת ח"ו בשורש הנשמה.
+
* האר"י אומר שעליית התורה והמצוות תלויה בכוונה,
 +
* ואילו והזהר אומר שהכוונה אינה פועלת כלום{{הערה|אלא רק דיבור ומעשה הם הפועלים.}}?
 +
 
 +
 
 +
מסביר אדמו"ר הזקן, שתלוי על מה מדברים:
 +
* הזהר הקדוש מדבר על '''המשכה'''. כשצריך להמשיך (מלמעלה למטה) הרהור וכוונה '''לא מועילים''' ולא פועלים כלום{{הערה|אלא רק '''מעשה:''' מצוות, או לפחות דיבור (הנקרא 'מעשה קטן').}}.
 +
* ואילו האר"י הקדוש מדבר על '''העלאה'''. כשמדובר על העלאה (מלמטה למעלה) ההיפך הוא הנכון: '''רק''' הכוונה היא המעלה את התורה ומצוות{{הערה|ובלי כוונה הן נשארות למטה.}}.
  
==מושגים יסודיים בפרק==
+
==מושגים יסודיים==
 +
* [[הרהור]]
 +
* [[העלאה והמשכה]]
  
 
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ל"ב|אגרת הקודש פרק ל"ב]]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ב'|פרק ב']]}}
 
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ל"ב|אגרת הקודש פרק ל"ב]]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ב'|פרק ב']]}}
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]]
 
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]]

גרסה מ־00:50, 21 בינואר 2021

ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

להבין אין הקורא בסיפורי מעשיות שבתורה

מבוא

הסימן הראשון בקונטרס אחרון מתווך בין דברי האר"י והזהר הנראים כסותרים זה את זה.

גוף הסימן

פרק א
קונטרס אחרון על כמה פרקים עיין בלקוטי אמרים חלק א' פרק מ':

להבין איך הקורא בסיפורי מעשיות שבתורה הוא מקושר בחכמה עילאה, על פי מה שנאמר בכוונות דף ט"ז ע"ב, כמו שהאדם עוסק למטה כך דיוקן האדם העליון למעלה כו'. וכן יש לומר בהרהור באותיות הכתובות. אבל הדבור יש לומר דבוקע וסליק לאצילות ממש או לבריאה בדחילו ורחימו שכליים או ליצירה בדחילו ורחימו טבעיים ובמקרא סליק מעולם הזה לעשר ספירות דעשיה משום דבקע אוירין וכו'. מה שאין כן בהרהור אלא הדיוקן שהוא שרש נשמתו וכו'. ומה שנאמר בזהר ח"ג דק"ה דהרהור לא עביד מידי כו' והיינו אפילו לטב, ע"ש ובדל"א ע"ב, יש לומר דהיינו לאתערא לעילא שיומשך משם לתתא רק מחשבתו נשארה שם ומוסיפה שם אור גדול בתוספת וריבוי האור באצילות על ידי מקרא ומצות מעשיות שבעשיה שעיקר היחוד הוא למעלה רק הפירות בעולם הזה על ידי המשכת אור מעט מזעיר למטה על ידי הדבור ומעשה מה שאין כן בהרהור לא נמשך כלום ולכן לא יצא ידי חובתו מה שירדה נשמתו לעולם הזה רק להמשיך אורות עליונים למטה כמו שכתב בעץ חיים שכ"ו להמשיך אור אבל להעלות ממטה למעלה הוא דוקא על ידי מחשבה טובה דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא וכמו שנאמר בשער הנבואה פ"ב, והמחשבה טובה כו' ומה שנאמר דבקע רקיעין וכו' והיינו אפילו בלא דחילו ורחימו במכל שכן מדברים בטלים [זאת אומרת דגם שם יש איזו תאוה. (בנ"א ליתא תיבות אלו)] דמדה טובה מרובה היינו רקיעין דוקא שהן ההיכלות והבתים ולא בגוף האדם העליון וכל שכן בנר"ן אפילו באדם דעשיה שהן עשר ספירות אורות וכלים וזהו שנאמר בתקונים דבלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' דוקא:

סיכום

בפרק מ' בתניא מובאים בשם האר"י דברים שנראים כסותרים את הזהר:

  • האר"י אומר שעליית התורה והמצוות תלויה בכוונה,
  • ואילו והזהר אומר שהכוונה אינה פועלת כלום[1]?


מסביר אדמו"ר הזקן, שתלוי על מה מדברים:

  • הזהר הקדוש מדבר על המשכה. כשצריך להמשיך (מלמעלה למטה) הרהור וכוונה לא מועילים ולא פועלים כלום[2].
  • ואילו האר"י הקדוש מדבר על העלאה. כשמדובר על העלאה (מלמטה למעלה) ההיפך הוא הנכון: רק הכוונה היא המעלה את התורה ומצוות[3].

מושגים יסודיים

הקודם:
אגרת הקודש פרק ל"ב
פרקי קונטרס אחרון הבא:
פרק ב'

הערות שוליים

  1. אלא רק דיבור ומעשה הם הפועלים.
  2. אלא רק מעשה: מצוות, או לפחות דיבור (הנקרא 'מעשה קטן').
  3. ובלי כוונה הן נשארות למטה.