מניין אומות העולם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==השימוש במניין== | ==השימוש במניין== | ||
יהודים רבים, משתדלים שלא להשתמש במניין האומות, אלא אך ורק ב[[הלוח העברי]] המקובל אצל [[עם ישראל]]. במקרה הצורך, יש שמקפידים להוסיף לתאריך הלועזי את הציון "למניינם". | יהודים רבים, משתדלים שלא להשתמש במניין האומות, אלא אך ורק ב[[הלוח העברי]] המקובל אצל [[עם ישראל]]. במקרה הצורך, יש שמקפידים להוסיף לתאריך הלועזי את הציון "למניינם". | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
===כשאין צורך=== | ===כשאין צורך=== | ||
לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב [[הרבי]]: | לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב [[הרבי]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה.|מקור=[[אגרות קודש]] כרך יז אגרת ו'שד.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה.|מקור=[[אגרות קודש]] כרך יז אגרת ו'שד.}} | ||
| שורה 21: | שורה 19: | ||
הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ב[[יחידות]] למר [[פיטר קלמס]]{{הערה|"עצת הרבי תנחני", ע' 79.}}: {{ציטוטון|רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו הייתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים}}{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68647 כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר] {{שטורעם}}.}}. | הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ב[[יחידות]] למר [[פיטר קלמס]]{{הערה|"עצת הרבי תנחני", ע' 79.}}: {{ציטוטון|רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו הייתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים}}{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68647 כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר] {{שטורעם}}.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב [[שניאור אשכנזי]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3728052 מה רע בלוח הלועזי? למה לעם ישראל יש לוח שנה אחר?] {{בית חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:זמן]] | [[קטגוריה:זמן]] | ||
גרסה מ־02:43, 1 בינואר 2021
מניין אומות העולם (הספירה הנוצרית או הלוח הלועזי) הוא שיטת מניית השנים הנפוצה כיום אצל אומות העולם. ישנם צורות רבות של חישוב השנים, כשכולם מבוססות על מסלולי השמש הירח והכוכבים. הלוח הנפוץ ביותר אצל אומות העולם הוא הלוח הגרגוריאני. לוח שנקבע בשנת ה'שמ"ב על מנת לענות על צרכי הנצרות.
השימוש במניין
יהודים רבים, משתדלים שלא להשתמש במניין האומות, אלא אך ורק בהלוח העברי המקובל אצל עם ישראל. במקרה הצורך, יש שמקפידים להוסיף לתאריך הלועזי את הציון "למניינם".
במענה לשאלה בנושא כותב הרבי מלך המשיח:
במש"כ ע"ד החשבון למספרם - איני יודע המנהג בירושלים ת"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו - שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מהרמ"א בשו"ת סנ"א. רעק"א וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על אבילות להרב גרינוולד ע' שפא).
— לקוטי שיחות חלק ט"ז ע' 574, אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תתב.
החתם סופר, אמנם מתיר כתיבת שנים לועזיות, אך כותב שציון מספר החודש נוגד למה שכתוב בתורה "החודש הזה", ראש חודש ניסן, "לכם ראש חודשים, ראשון הוא", ולכן מקפידים לרשום את שם החודש דווקא ולא את מספרו[דרוש מקור].
ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ספרות רומיות דווקא[1], או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל[2].
כשאין צורך
לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב הרבי:
ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה.
— אגרות קודש כרך יז אגרת ו'שד.
ציון תחילת השנה הלועזית
במספר הזדמנויות קרה שהרבי ציין את תחילת השנה הלועזית. כאשר מר זלמן שז"ר קיבל את מכתב הברכה מהרבי לשנה החדשה באיחור של כמה חודשים, סיפר ר' פיניע אלטהויז לרבי ששז"ר שואל אם הרבי מברכו לרגל תחילת השנה האזרחית... הרבי השיב על כך בפסוק "ה' יספור בכתוב עמים"[3]. מעין זה קרה לר' ניסן מינדל, שבשעה 12:00 בלילה בה מתחילה השנה האזרחית היה אצל הרבי והרבי בירכו ב"שנה חדשה טובה", ולפליאתו השיב הרבי בפסוק זה[4].
הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ביחידות למר פיטר קלמס[5]: "רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו הייתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים"[6].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראה אגרות קודש כרך א אגרות טז - יט.
- ↑ ראה: אגרות קודש כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח.
- ↑ "הרב אשכנזי", ע' 30.
- ↑ תשורה מהתוועדות ה' טבת תשנ"ו, מנצ'סטר, ע' 10.
- ↑ "עצת הרבי תנחני", ע' 79.
- ↑ כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר
.