יצחק אלחנן ספקטור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
*ר' אליעזר שטרן, '''לתולדות רבנו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור''' בראש הספר תשובות רבינו יצחק אלחנן. | *ר' אליעזר שטרן, '''לתולדות רבנו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור''' בראש הספר תשובות רבינו יצחק אלחנן. | ||
*ר' יעקב קוסובסקי שחור, '''אגרות ר' יצחק אלחנן''' הגותו, משנתו ומכתביו. | *ר' יעקב קוסובסקי שחור, '''אגרות ר' יצחק אלחנן''' הגותו, משנתו ומכתביו. | ||
*'''מליצי יושר - בשם אומרו''' (עמ' 306 ואילך), ירושלים [[מנחם אב]] תשס"ג. וכן ב[[לוח מליצי יושר לב החכמה (לשנת תשס"ה)]]. | *'''מליצי יושר - בשם אומרו''' (עמ' 306 ואילך), ירושלים [[מנחם אב]] תשס"ג קיים ב[[אוצר החכמה]]. וכן ב[[לוח מליצי יושר לב החכמה (לשנת תשס"ה)]] מאת ר' אברהם א. סופר מירושלים. | ||
*'''מעין יצחק''' המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה וכן '''עץ פרי''' המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה. | *'''מעין יצחק''' המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה וכן '''עץ פרי''' המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה. | ||
גרסה מ־14:35, 10 בדצמבר 2020
רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז - כ"א אדר תרנ"ו), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי אדמו"ר הריי"צ כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל"[1].
תולדות חיים
רבי יצחק אלחנן נולד בשנת תקע"ז לאביו הרב ישראל איסר בעיירה ראש, אביו היה הרב והדיין בעיירה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול.
בערך בזמן הבר מצוה שלו, התחתן עם מרת שרה רייזל מהעיר וולקוביסק[2], לאחר חתונתו למד אצל רב העיר וולקוביסק, רבי בנימין דיסקין, ואף קבל ממנו סמיכה, כן הוא קבל סמיכה מרבנים אחרים נוספים.
בשנת תקצ"ז, התמנה כרב העיירה זבלין. בשנת תקצ"ט עבר להיות רב העיר בעיר זרבה, בשנת תר"ו עבר לנישוויז ובשנת תרי"א לעיר נובוהורדוק. הוא נודע כגאון גדול, ושימש כתובת לשאלות הלכתיות מכל רחבי רוסיה.
בשנת תרכ"ד מונה לרב העיר קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה.
רבי יצחק אלחנן נפטר בקובנה בכ"א אדר תרנ"ו.
קשריו עם חסידות חב"ד
בשנת תר"נ, כאשר החל אדמו"ר הרש"ב בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק[3].
הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, והרבי אף מצטט את פסקיו פעמים מספר[4].
מבני משפחתו היו חסידי חב"ד - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור.
מזכירו ויד ימינו היה רבי יעקב ליפשיץ, אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.
רבי יצחק אלחנן נתן סמיכה לרבנות לרבים מחסידי חב"ד, ביניהם היה רבי ברוך שניאור שניאורסון, סבו של הרבי, רב העיירה פודוברנקה.
ספריו
- שו"ת באר יצחק.
- שו"ת נחל יצחק.
- שו"ת עין יצחק.
- עץ פרי - מאמר לחיזוק לומדי תורה.
- מעין יצחק.
לקריאה נוספת
- ר' מנחם מנדל פלאטו, רבי יצחק אלחנן ספקטור.
- הרב יעקב ליפשיץ, תולדות יצחק.
- הרב יעקב ליפשיץ, גאון יצחק.
- ר' אליעזר שטרן, לתולדות רבנו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור בראש הספר תשובות רבינו יצחק אלחנן.
- ר' יעקב קוסובסקי שחור, אגרות ר' יצחק אלחנן הגותו, משנתו ומכתביו.
- מליצי יושר - בשם אומרו (עמ' 306 ואילך), ירושלים מנחם אב תשס"ג קיים באוצר החכמה. וכן בלוח מליצי יושר לב החכמה (לשנת תשס"ה) מאת ר' אברהם א. סופר מירושלים.
- מעין יצחק המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה וכן עץ פרי המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' רב.
- ↑ המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר, סגולה לאריכות ימים.
- ↑ קונטרס חנוך לנער.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א', nw עמ' 389.