מלאכת מעבד: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''מלאכת מעבד''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת שמהותה היא להכין את העור מהמצב הראשוני שלו, לשימו...") |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־22:11, 14 בנובמבר 2020
מלאכת מעבד היא אחת מל"ט מלאכות שבת שמהותה היא להכין את העור מהמצב הראשוני שלו, לשימוש האדם כגון בקלף, או לחילופין לביגוד והנעלה.
בתורת החסידות
על הגדרתה של המלאכה ניתן ללמוד מתורת החסידות. אדמו"ר הזקן כותב[1] "שזהו עבודת האדם דוקא לברר נפשו הבהמית ונק' עובד אלקים כמו עורות עבודין שמעבד אותן ומתקנן". ומכאן שהגדרתה של מלאכה זאת היא הכנת העור ממצב 'בהמי' שבו הוא מכסה את הבהמה, למצב 'אנושי' שבו משתמשים בו לתועלת האדם.
בהלכה
הכנת אוכל לאכילה
למרות שמהתורה אין 'מעבד' מוגדר כמלאכה אלא אם כן נעשה במטרה להכין כלי לשימוש, הרי שמדרבנן כל פעולה של הכנת דבר לשימוש על ידי שינוי טבעו, כגון על ידי מליחה, מוגדרת כ'מעבד'. וכלשון אדה"ז: [2]: "המעבד את העור הוא מאבות מלאכות, שכן במשכן היו מעבדין עורות תחשים ואילים, והמולח את העור חייב משום מעבד שהמליחה היא מצרכי העיבוד, אבל המולח בשר חי אפילו מולחו הרבה כדי שיתקיים זמן מרובה ולא יסריח פטור שאין עיבוד באוכלין מן התורה, אבל מדברי סופרים יש עיבוד באוכלין ולכן אסור למלוח בשר חי אפילו כדי לאכלו חי בשבת (אם עדיין לא נמלח להכשירו מדמו), לפי שהמלח מועיל לבשר חי (שלא נמלח עדיין) לרככו ולתקנו ולהכשירו לאכילה, ודומה לעיבוד".
מליחה לשימור
לא רק הכנת דבר על ידי פעולת מליחה, שדומה ל'מעבד', אסורה מדרבנן, אלא גם אם המטרה היא לשמר אותו. שכן, בסופו של דבר, שימור בשר או כל דבר אחר על ידי מליחה, נעשה על ידי שינוי טבעו, כשהמלח חודר בו ומשנה את טעמו וכוחו הפנימי, למצב שבו הוא יכול להשמר במשך זמן רב. "ואין צריך לומר שאסור למלחו כדי שיתקיים ולא יסריח, אפילו במקום הפסד מרובה, ואפילו נמלח והוכשר כבר מדמו, וכן שאר דברים אסור למלוח בשבת כדי שיתקיימו אפילו במקום הפסד מרובה".
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ליקוטי תורה, ויקרא, ב ד
- ↑ שו"ע הרב או"ח סימן שכא סעיף ב