תקנות רבותינו נשיאינו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 71: שורה 71:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב [[אלישיב קפלון]], '''תקנות הרבי''' - הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]' תשע"ב
*הרב [[אלישיב קפלון]], '''תקנות הרבי''' - הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]' תשע"ב
*[[שבועון כפר חב"ד]] גליון ערב ראש השנה תשפ"א - דברי הרבי קודש קודשים {{*}} הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון, גליון 1881 עמוד 18


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:התקשרות]]
[[קטגוריה:התקשרות]]

גרסה מ־20:36, 14 בנובמבר 2020

תקנות רבותינו נשיאינו הינם מכלול של הוראות כלליות שהורו לחסידים על מנת לאפשר להם להתעלות ולהתקשר אליהם, והם אחד מדרכי ההתקשרות העיקריות.

במקומות רבים מתבטא הרבי כי קיום התקנות משפיע על האדם שפע של כל טוב בגשמיות וברוחניות.

מהות התקנות

בשיחה מיוחדת[1] ביאר הרבי כי ענינם של התקנות שמתחדשות על ידי נשיאי ישראל בכל דור הוא כדי לברר ולתקן את האדם כפי מה שנצרך באותו דור. מסיבה זו נקראים הוראות אלו לא קרויות 'הוראות' או 'ציוויים', אלא קרואים בשם 'תקנות' מלשון תיקון.

ובדיוק כפי ש"משה תיקן להם לישראל"[2], כך הם גם התקנות בכל דור ודור על ידי ה'משה רבינו' של אותו הדור.

קיום התקנות

קיום תקנות חכמי ישראל שבכל דור הוא מצוה מן התורה, כמו שכתב הרמב"ם[3]: "כל מה שאמרו חכמים לעשותו וכל מה שהזהירו ממנו כבר צווה משה רבינו בסיני שיצוונו לקיימו, והוא אמרו 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, והזהירנו מעבור בדבר מכל מה שתקנו או גזרו, ואמר 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'"[4], וכן התבטא הרבי כי "ציווי ופקודה של הרבי (וגם בקשה שלו, כפי שאמר פעם: "בקשה שלי היא פקודה"), שיש חיוב לקיימה ככל מצוות דרבנן שחיובם נלמד מ"לא תסור מן הדרך אשר יגידו לך" . . שלדעת הרמב"ם העובר על מצות סנהדרין . . עובר על מ"ע ומל"ת מן התורה, ועד"ז אצל חסידים בנוגע לקיום ציווי ופקודה של הרבי באופן ד"לא תסור גו'", כיון שהרבי הוא עמוד ההוראה וממנו חק ומשפט יוצא לכל תלמידיו שהם חסידיו, וכשעוברים על ציווי ופקודה של הרבי ה"ז כמו שעוברים על מ"ע ומל"ת"[5].

בנוגע לאופן קיום התקנות הורה הרבי שיש לעשות אותם לא מפני שמבינים אותם בטעם ודעת, אלא בביטול מוחלט ובקבלת עול שעל ידי זה לוקחים את ה'עצם' של הרבי[6].

הרבי תבע מהחסידים לקיים את התקנות באופן רציף ועיקבי, ולא לבטל את קיום התקנות של הרבי אפילו פעם אחת. ובלשונו: "להזהר שלא תהי' חלישות ח"ו בענין ההתקשרות אל הרבי, היינו, לא רק שלילת הפסק ההתקשרות ח"ו, אלא גם שלילת איזו חלישות עכ"פ בקיום תקנותיו של הרבי . . שההפסק הוא גם כאשר עוברים על תקנה של הרבי פעם אחת בלבד"[7].

בנוגע לחלק מהתקנות, התבטא הרבי בחריפות כי מי שאינו שומר עליהם אינו יכול להיקרא שליח שלו: "אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי"[8].

חסידים נוהגים לומר כי כשם ש"כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", וכדי להיות קשור לקב"ה צריך גם ללמוד תורה וגם לקיים מצוות, כך הוא גם בנוגע להתקשרות לרבי שכדי להיות קשורים באמת מוכרחים גם את לימוד התורה שלו וגם את קיום ה'מצוות' שלו, שהם התקנות שהנהיג.

באחת השיחות הביא הרבי את הביטוי החסידי: "אשרי ובא לציון - מהיכי תיתי, אבל על השיעורים של חת"ת יש לשמור בכל התוקף"[9], מכיון שזו תקנה השייכת לנו יותר מאשר תקנת חכמים בדורות הקדמונים.

תקנות רבותינו נשיאינו

אדמו"ר הזקן

אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים, חלקם ייעודיות עבור קהל החסידים, וחלקם תקנות כלליות של הידורי מצוה, אותם תיקן עבור כלל ישראל:

  • תקנות ליאזנא - תקנות המגבילות ומגדירות את אופן נסיעת החסידים אל הרבי ואת זמני הנסיעות.
  • סכינים מלוטשים - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
  • כתב סת"ם - צורת אותיות חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו"ר הזקן ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
  • חלוקת הש"ס - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
  • תקנת המקוה - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
  • ערב קבלן - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
  • קשר התפילין - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש[10] ותפילין של יד[11].
  • שלוחי ציבור - כחלק מעיסוקו ודרישתו להחדיר את עבודת התפילה בין החסידים במתינות, תיקן לבחור אנשים קבועים הראוים לעבור כשלוחי ציבור על פי הגורל או בריצוי רוב המנין, שיתפללו מילה במילה בדרך המיצוע בקול רם מבלי להאריך או לקצר יתר על המדה[12].

מבין כלל התקנות ראה אדמו"ר הזקן כזכות לעצמו שלושה תיקונים עיקריים: תיקון המקווה שיהיה נח לחמם אותה, סכינים מלוטשות, ובטול המטות הרחבות[13].

אדמו"ר הרש"ב

  • בור על גבי בור - בניית מקוואות טהרה בצורה מהודרת, המוסיפה בטהרת ישראל.
  • אורח לצדיק - השתטחות על ציוני רבותינו נשיאינו באמצעות שליחי ציבור נבחרים.

אדמו"ר הריי"צ

הרבי שליט"א

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
  • לימוד הרמב"ם - לימוד ספרי 'היד החזקה' בשלושה מסלולים, מתוך מטרה לאחד את כללות ישראל.
  • תניא לפני התפילה - לימוד פרק תניא כהכנה לתפילה - ועם הדגשה על פרק מ"א.
  • לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים - עיסוק בעניני בית המקדש בשבועות של בין המיצרים, על יסוד דברי חז"ל כי העוסק בתורת הבית מעלה עליו הקב"ה כאילו בונה אותו ממש.
  • לימוד עניני גאולה ומשיח - לימוד עניני גאולה ומשיח מתוך מטרה לקרב ולזרז ולהתחיל לחיות בזמן הגאולה.
  • לימוד הפרשה החסידית - לימוד כל חלקי התורה אור ולקוטי תורה מידי שנה.
  • לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו - הוספה בלימוד החסידות בימי חודש כסלו, באמצעות לימוד יומי של קטעים מכל תורת רבותינו נשיאינו.
  • סיומי מסכת בתשעת הימים - הפיכת ימי האבל של 'תשעת הימים' לששון ושמחה, על ידי ההוספה בפקודי ה' ישרים משמחי לב, ועריכת סיומי מסכת ברבים.
  • כתיבת חידושי תורה - כתיבת ופרסום קבצי חידושי תורה, מתוך מטרה להגדיל תורה ולהאדיר.
  • תהלוכה - עריכת תהלוכות לבתי כנסת מרוחקים בחגים ובמועדים מתוך מטרה להביא גם אליהם את שמחת החג.
  • סמיכה לרבנות - השלמת לימודי סמיכה לרבנות על ידי בחורים מבוגרים קודם חתונתם.
  • כינוס תורה -עריכת כינוסי תורה בסמיכות לשלושת הרגלים.
  • תקנת המשקה - איסור שתיית משקאות חריפים יתר על רביעית בכל התוועדות, לצעירים מתחת גיל ארבעים.
  • תפילין רבינו תם - הנחת תפילין דרבינו תם כבר על ידי בחורים צעירים בגיל בר מצוה.
  • דברי כיבושין - חידוש מנהג אמירת דברי כיבושין בימי התעניות בסמיכות לתפילת מנחה, מתוך מטרה לעורר את לב הציבור לתשובה ומעשים טובים.
  • שמחת בית השואבה - עריכת חגיגות שמחת בית השואבה ברחובה של עיר.
  • מניעת מראות לא טהורים מילדים - השתדלות לשמור על טהרתם של ילדי ישראל בכך שיראו רק מראות טהורים, ולמנוע מהם ראיית חיות וצורת טמאות, העלולות להשפיע על תכונות נפשם.
  • הוספות לתפילה - הוספות ותיקונים שונים בנוסח התפילה.
  • עשה לך רב - מינוי משפיע אישי לכל חסיד, שיסייע לו לבחון את מעמדו ומצבו בעבודת ה' בצורה בלתי משוחדת וייעץ לו כיצד להתקדם בעבודתו האישית.
  • קביעת קופת צדקה בקיר המטבח - הפיכת קירות הבית עצמם לקדושה, על ידי קביעת קופת צדקה בקיר המטבח.
  • יום הולדת - הפיכת יום ההולדת לאירוע משמעותי, במהלכו מקבל האדם החלטות טובות, מוסיף בתורה ובמצוות, ועורך התוועדות חסידית לרגל המאורע.
  • רגע של שתיקה - ערך אוניברסלי של הקדשת זמן להתבוננות בתחילת היום על משמעות החיים ומציאות הבורא.
  • חיבור החג עם ימי החול - חיבור מועדי ישראל עם ימי החול, מתוך מטרה להמשיך את הכוחות והקדושה שמקבלים במהלך החג עם חיי היום-יום האפרוריים.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. שיחת מוצאי פסח שני תש"י בסופה.
  2. מסכת מגילה בסופה. הובא גם בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תכ"ט ס"ד.
  3. הקדמת ספר המצות שורש א. היד החזקה ריש הלכות ממרים.
  4. גדר החיוב התבאר באריכות על ידי הרבי בשיחת יום ב' דחג השבועות סעיף י'.
  5. שיחת כ' מנחם אב תש"י סעיף ט"ו.
  6. שיחת יום שמחת תורה תשט"ז סעיף טז.
  7. ש"פ וארא מברכים החודש שבט, תשי"ב סעיף ז'.
  8. בנוגע לגזירת המשקה - ביחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' סיוון תשכ"ח.
  9. שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשל"ו, שיחות קודש חלק ב' עמוד 497.
  10. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.
  11. קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.
  12. קונטרס אחרון - פרק ט'.
  13. זכרון הרז"ש דווארקין עמוד 59.
  14. יומן תשרי תשנ"ב.