יהושע מרדכי ליפקין: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים" ב־"קטגוריה:אישים בירושלים") |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"א]], בו החל [[הרבי]] לומר את פרק ע' בתהילים{{הערה|כפי ה[[מנהג]] לומר את [[מזמור אישי|פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם]].}}, התאים ניגון חסידי למילות הפרק{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון].}}. | לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"א]], בו החל [[הרבי]] לומר את פרק ע' בתהילים{{הערה|כפי ה[[מנהג]] לומר את [[מזמור אישי|פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם]].}}, התאים ניגון חסידי למילות הפרק{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון].}}. | ||
נפטר ב[[י"ח מנחם אב]] [[תשמ"ז]] מדום לב בדרכו לביתו. רגעים אחדים לפני צאת המיטה, נדחק ונכנס פנימה, המשפיע הנודע רבי משה ובר , הוא התייצב לפני גופו העטוף בטלית של חברו הקרוב ולפתע שאג בקול, בפנים אדומות: "מ'דארף אלע תשובה טאהן! ס'איז א אבידה שאין לה מו ֵצא!" (על כולם לשוב בתשובה! זו אבידה שאין לה מו ֵצא!) וכל העם החל לבכות. | |||
==פועלו הספרותי== | ==פועלו הספרותי== | ||
גרסה מ־09:00, 9 באוגוסט 2020
הרב יהושע מרדכי ליפקין (י"ח שבט תרס"ט-י"ח מנחם אב תשמ"ז), היה המשפיע בבית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים' בירושלים.
תולדות חיים
נולד בעיר חברון בי"ח שבט תרס"ט, לאביו הרב שמואל גרשון ליפקין ולאמו מרת לאה. בהיותו בגיל 7 פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא התייתם מאביו שנלקח לשרת בצבא הטורקי ונפטר במהלך המלחמה.
לאחר פטירת אביו, עברה משפחתו להתגורר בירושלים, והוא הוכנס ללמוד בבית היתומים של המהרי"ל דיסקין, ששכן באותה תקופה בעיר העתיקה. כשהגיע לגיל ישיבה, עבר ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים, והתקשר למשפיע הרב אלתר שימחוביץ.
כשסיים את מסלול הלימודים הישיבתי, חזר לעבוד במוסד בית היתומים, תחילה בתור מלמד כתיבה וחשבון, ולאחר מכן כמזכיר במשרד המוסד, עד לשנת תשמ"ו, שחלה במחלה ממנה לא קם.
עוד בבחרותו בשנת תרפ"ט כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע במסעו ההיסטורי לביקור בארץ הקודש, ליווה אותו בכל מסעותיו, וזה לעמוד בסמיכות אליו בשעה שהשתטח על קברי אבות האומה במערת המכפלה שבחברון. בשנת תרצ"ד נשא את רעייתו מרת טובה גיטא רייזל לבית ורקר.
החל משנת תשכ"ז החל לשמש בימי החגים כשליח ציבור בבית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים', ולאחר פטירתו של המשפיע הרב נחום שמריהו ששונקין, מילא את מקומו.
לקראת י"א ניסן תשל"א, בו החל הרבי לומר את פרק ע' בתהילים[1], התאים ניגון חסידי למילות הפרק[2].
נפטר בי"ח מנחם אב תשמ"ז מדום לב בדרכו לביתו. רגעים אחדים לפני צאת המיטה, נדחק ונכנס פנימה, המשפיע הנודע רבי משה ובר , הוא התייצב לפני גופו העטוף בטלית של חברו הקרוב ולפתע שאג בקול, בפנים אדומות: "מ'דארף אלע תשובה טאהן! ס'איז א אבידה שאין לה מו ֵצא!" (על כולם לשוב בתשובה! זו אבידה שאין לה מו ֵצא!) וכל העם החל לבכות.
פועלו הספרותי
בין השנים תש"כ-תש"מ כתב סיפורים על דמויות חסידיות. הסיפורים נכתבו במקורם באידיש עבור העיתון 'דאס אידישע ליכט', ותורגמו על ידו לעברית ופורסמו בשעתו בשבועון כפר חב"ד.
לאחר פטירתו, נקבצו הסיפורים שכתב ויצאו לאור על ידי בני משפחתו בספר 'דמות חסידית'. בתור הוספה לספר, נדפסו מכתבי הרבי אליו, ומכתביו לבני משפחתו ולמושפעיו.
משפחתו
בניו:
- יעקב משה ליפקין, ירושלים.
- מרת חיה, אשת הרב ישראל פריימן, ירושלים. עליהם השלום.
- מרת שולמית, אשת הרב יעקב נח שטרסברג.
- מרת אסתר, אשת המשפיע הרב אברהם מייזליש, כפר חב"ד.
- מרת מרים אשת ר' משה סגל (מודיעין עילית).
- מרת לאה, אשת הרב אברהם קוט (ירושלים).
נכדיו:
- בנימין ליפקין - עיתונאי, וסופר חב"די.
- יוסף יצחק ליפקין - שליח הרבי בכפר סבא.
- ברוך אליעזר ליפקין - שליח הרבי ורב המושב מרחביה.
- יוסף יצחק מייזליש - שליח הרבי במקסיקו.
- שניאור זלמן קוט - שליח בריגא, לטביה.
- אפרים שמואל קוט - שליח באסטוניה.
- שמעון ומיכלי פלמן - שלוחים ברפובליקה הדומיניקנית.
הערות שוליים
- ↑ כפי המנהג לומר את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם.
- ↑ להאזנה לניגון.