אלעזר ליפש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:48, 30 ביולי 2020

ר' אלעזר ליפש (תרפ"ט, 1929 - כ"ו תשרי תש"פ, 2019) היה תושב כפר חב"ד שעסק במסירת שיעורים קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כמשפיע בישיבת אחי תמימים בראשון לציון.

תולדות חיים

נולד בעיר סווערש בפולין בכ"ג שבט תרפ"ט לר' יוסף יהודה ועטיל^[1] ליפש, שהיו חסידים של האדמו"ר מראדזין, ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'.

בתקופת המלחמה ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (לקזאן), ובקיץ תש"א שלח אותם סטלין עם כל היהודים הפולנים לאוראל שבסיביר, שם נפטרה אימו ושם חגג את הבר מצוה שלו. בתש"ו יצאו מרוסיה, והגיעו לפוקינג - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שם למד אצל ר' ישראל נעוולער, והפך לחסיד חב"ד. בשנת תש"ח עברו עם הרבה מחסידי חב"ד לפריז, שם למד אצל ר' ניסן נמנוב בישיבת תומכי תמימים ברינוא ובשנת תש"ט בהוראתו של הרבי הריי"צ עברו לארץ ישראל, אליה הגיע עם משפחתו בתאריך ד' ניסן.

בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ור' חיים שאול ברוק. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור.

בשנת תשי"ז נשא את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' יהודה שמוטקין, וקבע את מגוריו בבני ברק. בעקבות הוראה מהרבי, עבר בתשכ"א להתגורר בכפר חב"ד, שם התגורר עד לפטירתו.

עוד בבחרותו בשנת תשי"ד הקים את סניף צעירי חב"ד בבני ברק וניהלו במשך כמה שנים.

בשנות הלמ"דים עבר לעבוד יחד עם חמיו בחנות תשמישי הקדושה שבבעלותו ברחוב אלנבי בתל אביב. בד בבד, החל למסור שיעורים קבועים בהלכה, גמרא וחסידות בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד.

הוא היה ה'זוכה בגורל' מתושבי כפר חב"ד לנסוע לרבי לתשרי תש"כ ותשכ"ה.

נפטר בבוקר יום שישי כ"ו תשרי תש"פ, והובא למנוחות עוד באותו יום בבית החיים באחיעזר, הסמוך לכפר חב"ד.

משפחתו

אחיו

ר' אורי עזרא ליפש, עסקן חב"די, וממקימי רשת אוהלי יוסף יצחק
ר' צבי הירש ליפש
ר' ישעיהו ליפש (שעיה) כפר חב"ד
ר' יהושע (שייע) ליפש
ר' משה ליפש, כפר חב"ד

מרת רחל גלזמן, אשת ר' שלום בער גלזמן

בניו

ר' יצחק ליפש, שליח ומנהל סניף צא"ח בצפת.
ר' אורי מרדכי ליפש, שליח בבני ברק.
ר' יוסף ליפש - שליח ומנהל בית חב"ד בקרית אליעזר, חיפה.
ר' דובער משה ליפש - סופר סת"ם בנצרת עלית.

בנותיו

מרת חיענא זלצמן אשת ר' יוסף יצחק זלצמן שליח ורב קהילת יוצאי רוסיה בטורונטו, קנדה.
מרת עטיל ברקוביץ' אשת ר' שלמה זלמן ברקוביץ' שליח ורב קהילת חב"ד בראש פינה.

קישורים חיצוניים

ישראל לפידות, הזוכה בגורלות, סיפור חייו של הרב ליפש משולב בפרקי זכרונות מהרבנית חנה בתוך שבועון בית משיח גליון 943 עמוד 44 ואילך

הערות שוליים

↑ אמו היתה דודתו של הרב כץ ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, אחות אביו.

[1] אמו היתה דודתו של הרב כץ ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, אחות אביו.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:אלעזר ליפש.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אלעזר ליפש בשיעור ב[[בית מנחם]]]]
 [[קובץ:אלעזר ליפש2.png|ממוזער|הרב ליפש בצעירותו]]
-ר' '''אלעזר ליפש''' ([[תרפ"ט]], 1929 - [[כ"ו תשרי]] [[תש"פ]], 2019) היה תושב [[כפר חב"ד]] שעסק במסירת שיעורים קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].
+ר' '''אלעזר ליפש''' ([[תרפ"ט]], 1929 - [[כ"ו תשרי]] [[תש"פ]], 2019) היה תושב [[כפר חב"ד]] שעסק במסירת [[שיעור|שיעורים]] קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].
 ==תולדות חיים==
-נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] ב[[כ"ג שבט]] [[תרפ"ט]] לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ועטיל{{הערה|אמו היתה דודתו של הרב כץ ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, אחות אביו.}} ליפש, שהיו חסידים של האדמו"ר מראדזין, ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'.
+נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] ב[[כ"ג שבט]] [[תרפ"ט]] לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ועטיל{{הערה|אמו היתה דודתו של הרב כץ ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, אחות אביו.}} ליפש, שהיו חסידים של [[האדמו"ר מראדזין]], ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'.
-בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (ל[[קזאן]]), ובקיץ תש"א שלח אותם סטלין עם כל היהודים הפולנים לאוראל שבסיביר, שם נפטר אימו ושם חגג את הבר מצוה שלו. בתש"ו יצאו מרוסיה, והגיעו ל[[פוקינג]] - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים (שנוסד לחסידי חב"ד שיצאו מרוסיה בבריחה הידועה עם העשאלונים) שם למד אצל ר' ישראל נעוולער, ונהפך לחסיד חב"ד. בשנת תש"ח עברו עם הרבה מחסידי חב"ד לפריז, שם למד אצל ר' ניסן בברינוא ובשנת תש"ט עברו ל[[ארץ ישראל]] בהוראתו של הרבי הריי"צ, אליה הגיע עם משפחתו בתאריך ד' ניסן.
+בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (ל[[קזאן]]), ובקיץ [[תש"א]] שלח אותם [[סטלין]] עם כל היהודים הפולנים לאוראל שב[[סיביר]], שם נפטרה אימו ושם חגג את ה[[בר מצוה]] שלו. ב[[תש"ו]] יצאו מ[[רוסיה]], והגיעו ל[[פוקינג]] - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פוקינג|תומכי תמימים]] שם למד אצל ר' [[ישראל נעוולער]], והפך ל[[חסיד חב"ד]]. בשנת [[תש"ח]] עברו עם הרבה מחסידי חב"ד ל[[פריז]], שם למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ובשנת [[תש"ט]] בהוראתו של [[הרבי הריי"צ]] עברו ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע עם משפחתו בתאריך [[ד' ניסן]].
-בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ור' [[חיים שאול ברוק]]. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים בראשון לציון הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור.
+בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ור' [[חיים שאול ברוק]]. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור.
-בשנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]], וקבע את מגוריו ב[[בני ברק]]. בעקבות הוראה מהרבי, עבר בתשכ"א להתגורר בכפר חב"ד, שם התגורר עד לפטירתו.
+בשנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]], וקבע את מגוריו ב[[בני ברק]]. בעקבות הוראה מ[[הרבי]], עבר ב[[תשכ"א]] להתגורר ב[[כפר חב"ד]], שם התגורר עד לפטירתו.
 עוד בבחרותו בשנת [[תשי"ד]] הקים את סניף [[צעירי חב"ד]] ב[[בני ברק]] וניהלו במשך כמה שנים.
-בשנות הלמ"דים עבר לעבוד יחד עם חמיו בחנות תשמישי הקדושה שבבעלותו ברחוב אלנבי בתל אביב. בד בבד, החל למסור שיעורים קבועים ב[[הלכה]], [[גמרא]] ו[[חסידות]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].
+בשנות הלמ"דים עבר לעבוד יחד עם חמיו בחנות תשמישי הקדושה שבבעלותו ברחוב אלנבי ב[[תל אביב]]. בד בבד, החל למסור שיעורים קבועים ב[[הלכה]], [[גמרא]] ו[[חסידות]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].
-הוא היה ה'זוכה בגורל' מתושבי כפר חב"ד לנסוע לרבי לתשרי תש"כ ותשכ"ה.
+הוא היה ה'זוכה בגורל' מתושבי [[כפר חב"ד]] [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[תשרי]] [[תש"כ]] ו[[תשכ"ה]].
 נפטר בבוקר יום שישי [[כ"ו תשרי]] [[תש"פ]], והובא למנוחות עוד באותו יום בבית החיים באחיעזר, הסמוך לכפר חב"ד.