ז'לובין

ז'לובין היא עיירה יהודית-חסידית, שתושבי' נודעו ביראת שמים שלהם. ז'לובין שוכנת בין הערים: הומיל למזרח, באברויסק למערב, רוגצ'וב לצפון, ומחוז וואלין כמו ברדיטשוב, זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין באמצע.

חסידי ז'לובין היו ברובם בעלי בתים פשוטים, אך נודעו ביראת שמים הגדולה שלהם. בסדרת אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ נדפסו כמה מכתבים ובהם תיאורים על יהודי ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי יראת שמים ואמונה.

החתונה הגדולה

ערך מורחב – החתונה הגדולה בז'לובין

החתונה הגדולה בז'לובין של נכדת אדמו"ר הזקן ונכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב התקיימה בז'לובין, בין היתר משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין ליאדי לברדיטשוב.

בתי הכנסת

בז'לובין היו תשע בתי כנסת:

• ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה.
• די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול).
• די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).
• די מתנגד'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה חסידי חב"ד בנוסח האר"י, רק המבנה היה ללא חדר שני.

כל ארבעת בתי הכנסת הנ"ל היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי-הכנסת).

• 'בארג-שוהל'.
• 'טעמע'ס שוהל'.
• קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל).
• די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים).
• ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.

רבנים

• הרב שלמה אפרים
• אחריו - הרב מנחם מענדל דוברבסקי
• אחריו - הרב משה אקסלרוד
• אחריו - הרב ירחמיאל בנימינסון
• אחריו - הרב שלום יהודה גריבוב

הרב גריבוב נפטר בתש"ל בערך בסיביר ואחריו לא נתמנה רב חדש.

ישיבת תומכי תמימים ז'לובין

בשנת תרפ"א נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת תומכי תמימים, על ידי רב העיר, הרה"ת משה אקסלרוד, והתקיימה שם עד שנת תרפ"ב.

בשנת תרפ"ט היא נפתחה מחדש על-ידי הרב יעקב גוראריה.

לקריאה נוספת

• למען ידעו בנים יוולדו פרק ראשון.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

‏