רבי יעקב בן משה מולין: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==הקשר לחב"ד== | ==הקשר לחב"ד== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] מביא רבות מהמהרי"ל, שרבים ממנהגי האשכנזים הגיעו דרכו. לדוגמא: המנהג המפורסם שה[[רב]] דורש ב[[הלכה|הלכות]] [[פסח]] ב[[שבת הגדול]] ובהלכות [[חג הסוכות]] ב[[שבת שובה]] - מקורו | [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] מביא רבות מהמהרי"ל, שרבים ממנהגי האשכנזים הגיעו דרכו. לדוגמא: המנהג המפורסם שה[[רב]] דורש ב[[הלכה|הלכות]] [[פסח]] ב[[שבת הגדול]] ובהלכות [[חג הסוכות]] ב[[שבת שובה]] - מקורו במנהגו של המהרי"ל{{הערה|ראה שולחן ערוך אדה"ז הלכות פסח סימן תכ"ט סעיף ב (מב"ח ומגן אברהם שם). [[לקוטי שיחות]] חלק ג ע' 953}}. | ||
בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב [[חסידי חב"ד]], זהו מנהג הרקיקה ב'[[עלינו לשבח]]', שמהרי"ל מציין בספרו: {{ציטוטון|כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא{{הערה|היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.}}{{הערה|מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו [https://chabad.info/beis-medrash/298369/ מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח] {{אינפו}}.}}}}. ואכן רבים מ[[מנהגי חב"ד]] מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו. | בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב [[חסידי חב"ד]], זהו מנהג הרקיקה ב'[[עלינו לשבח]]', שמהרי"ל מציין בספרו: {{ציטוטון|כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא{{הערה|היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.}}{{הערה|מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו [https://chabad.info/beis-medrash/298369/ מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח] {{אינפו}}.}}}}. ואכן רבים מ[[מנהגי חב"ד]] מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
כמו כן מביא הרבי את שיטתו בנוגע לרפואות שבש"ס - ש[[נשתנו הטבעים]] ואסור לנסות בעניין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4349.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט].}}. | כמו כן מביא הרבי את שיטתו בנוגע לרפואות שבש"ס - ש[[נשתנו הטבעים]] ואסור לנסות בעניין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4349.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט].}}. | ||
באחת הפעמים שהזכיר הרבי את המנהג לדרוש ב[[שבת הגדול]], אמר הרבי{{הערה|1=בשיחת שבת פרשת וילך תשי"ט. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=448&hilite= שיחות קודש תשי"ט עמוד ח].}}: | |||
{{ציטוטון|המנהג נדפס גם בספר מנהגי מהרי"ל, שבו רשם אחד מתלמידיו את כל המנהגים שהיה המהרי"ל נוהג. בסוף הספר ישנם כמה דרשות מהמהרי"ל (וגם הן רשימת התלמידים, כפי שניכר שאינן לשונו ממש אלא ענינים בלבד). ובאחת מהדרשות שהי' דורש בשבת שובה ישנו "{{מונחון|אַ געשמאַקער וואָרט|אימרה עריבה}}", שרצוני לחזור אותו עתה}}. בדרשה שחזר הרבי מבאר המהרי"ל את מאמר חז"ל "שוב יום אחד לפני מיתתך"{{הערה|[[אבות]] פרק ב משנה י. [[מסכת שבת]] קנג, א.}} - שהסיבה לכך שצריך למהר לשוב ב[[תשובה]] היא מצד ה[[אמונה בביאת המשיח|אמונה]] וה[ציפייה לגאולה|תקוה]] ל[[ביאת המשיח]]{{הערה|מנהגי מהרי"ל הלכות עשרת ימי תשובה סימן ז.}}. | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
גרסה מ־02:05, 30 ביולי 2020
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (המהרי"ל. נקרא גם מהר"י סגל; בערך ה'ק"כ / ה'קכ"ה - כ"ב אלול ה'קפ"ז) היה רבה של מגנצא וראש ישיבה בה, פוסק מפורסם בתקופת הראשונים באשכנז שרבים מפסקי ההלכה והמנהגים ביהדות אשכנז מיוסדים עליו.
תולדות חיים
נולד במגנצא בשנת ה'ק"כ או ה'קכ"ה, לאביו רבי משה סג"ל, בן רבי יקותיאל שהיה מגדולי ריינוס, וראש הרבנים בה.
כבר בגיל צעיר, נחשב לגאון גדול, והתחתן עם בתו של רבי משה נוימארק שהיה רב בווינה.
תקופה מסוימת למד בווינר נוישטאדט, אצל רבי שלום מנוישטאדט שהיה רבו המובהק, ואצל רבי אברהם קלויזנר. בשנת ה'קמ"ז מילא את מקום אביו כרבה של מיינץ והקים בעיר ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו היה מהר"י וייל.
המהרי"ל הוא אבי מנהגי אשכנז. כל מנהגי התפילות ובית הכנסת מיוחסים אליו.
הוא נחשב כאחד מן הראשונים. עוטר בתואר הכבוד "גדול הדור". צויין כבקי בש"ס ופוסקים, מקובל גדול ונורא. הרביץ תורה בראשות ישיבה גדולה במנגנצא, שממנה יצאו גדולי הוראה. היה אב"ץ בעיר מיץ. הוא ורבו ר"ש מוויען היו השנים הראשונים שעוטרו בתואר "מורנו".
רוב פסקיו נמשכים אחר ספר "האגודה".
נפטר בכ"א באלול קפ"ז, בן ס"ב שנים. ונקבר בוורמייזא.
הקשר לחב"ד
אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך מביא רבות מהמהרי"ל, שרבים ממנהגי האשכנזים הגיעו דרכו. לדוגמא: המנהג המפורסם שהרב דורש בהלכות פסח בשבת הגדול ובהלכות חג הסוכות בשבת שובה - מקורו במנהגו של המהרי"ל[1].
בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב חסידי חב"ד, זהו מנהג הרקיקה ב'עלינו לשבח', שמהרי"ל מציין בספרו: "כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא[2][3]". ואכן רבים ממנהגי חב"ד מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו.
אחד מהמנהגים שכותב בספרו הוא, שבקריאת המגילה מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"[4], מכיון שזהו עיקר הנס. הרבי הריי"צ מביא זאת בתחילת המאמר "בלילה ההוא" ת"ש[5], ומבאר זאת. הרבי גם הוא מבאר את העניין במאמרי חג הפורים[6] המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ.
הרבי מביא בשמו[7] פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם ראש השנה. באחת מהאגרות כותב הרבי[8]:
"לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מלה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו בראשוני מחוקקי המנהגים מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה. ."
כמו כן מביא הרבי את שיטתו בנוגע לרפואות שבש"ס - שנשתנו הטבעים ואסור לנסות בעניין[9].
באחת הפעמים שהזכיר הרבי את המנהג לדרוש בשבת הגדול, אמר הרבי[10]:
"המנהג נדפס גם בספר מנהגי מהרי"ל, שבו רשם אחד מתלמידיו את כל המנהגים שהיה המהרי"ל נוהג. בסוף הספר ישנם כמה דרשות מהמהרי"ל (וגם הן רשימת התלמידים, כפי שניכר שאינן לשונו ממש אלא ענינים בלבד). ובאחת מהדרשות שהי' דורש בשבת שובה ישנו "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אַ געשמאַקער וואָרט", שרצוני לחזור אותו עתה". בדרשה שחזר הרבי מבאר המהרי"ל את מאמר חז"ל "שוב יום אחד לפני מיתתך"[11] - שהסיבה לכך שצריך למהר לשוב בתשובה היא מצד האמונה וה[ציפייה לגאולה|תקוה]] לביאת המשיח[12].
ספריו
- שו"ת מהרי"ל.
- מנהגי מהרי"ל.
רבותיו
- רבי שלום מוינה (שהיה גם רבו של רבי אייזיק מטירנא, בעל "ספר המנהגים").
- חותנו, רבי משה הכהן ניימארק מוירמנא.
- רבי אברהם קלויזנר.
- אחיו, רבי גדליהו.
מתלמידיו בישיבתו
- רבינו יעקב וייל, בעל שו"ת מהרי"ו.
- אחיו הצעיר, רבי שמעון וייל.
קישורים חיצוניים
- ספר מהרי"ל באתר היברו בוקס
- הרב יקותיאל גרינוואלד, מהרי"ל וזמנו
- מנחם ברונפמן, על גדולי חכמי אשכנז בתקופת המגיפה השחורה - באתר
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
הערות שוליים
- ↑ ראה שולחן ערוך אדה"ז הלכות פסח סימן תכ"ט סעיף ב (מב"ח ומגן אברהם שם). לקוטי שיחות חלק ג ע' 953
- ↑ היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.
- ↑ מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח
.
- ↑ אסתר ו, א
- ↑ ספר המאמרים תרצ"ט - ת"ש עמוד 5.
- ↑ ראו לדוגמא במאמר בלילה ההוא תשד"מ.
- ↑ הרבי מציין לספר מטה אפרים על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מלקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים.
- ↑ אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תשצו. ההדגשה אינה במקור.
- ↑ אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט.
- ↑ בשיחת שבת פרשת וילך תשי"ט. ראו שיחות קודש תשי"ט עמוד ח.
- ↑ אבות פרק ב משנה י. מסכת שבת קנג, א.
- ↑ מנהגי מהרי"ל הלכות עשרת ימי תשובה סימן ז.