כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:22, 22 באפריל 2020

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש הינו האופן בו נוהגים חסידים ויהודים רבים מכל שכבות הציבור לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו בכל תחומי החיים, מאז הסתתרותו של הרבי מעינינו. לאחר כתיבת המכתב, מכניסים אותו אל אחד מכרכי אגרות הקודש של הרבי, ובעמודים החופפים על המכתב נמצאת לרוב התייחסות קולעת לבעיית השואל והדרכה כיצד לנהוג.

מקור המנהג

התחלת המנהג

בא' מגליונות בית משיח^[1] מספר הרב מנחם מענדל גלוכובסקי על התחלת התפשטות המנהג

הייתה לי הזכות להתחיל את הנושא של קבלת תשובות באגרות קודש. הדבר היה לאחר כ"ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי, והציבור היה במבוכה גדולה. באותה תקופה קבעתי לעצמי שיעור יומי, ללמוד בכל יום 5 אגרות. כאשר התחלתי לקרוא אגרות, שמתי לב כי אני רואה תשובות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלי על סדר היום. או לפעמים, מישהו בא ושאל אותי שאלה, ואני זוכר שבאותו יום או יום קודם לכן, ראיתי את הנושא הזה באגרות. בפעמים הראשונות חשבתי שזה מקרה, ותו לא. אבל כשזה החל להיות בצורה תכופה, הבנתי כי יש בזה ענין לא-רגיל. אני זוכר שבאותה תקופה, מישהו מבני המשפחה היה צריך להתאשפז, ואז פתחתי אגרות וראיתי תשובה שהרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר.
באותה תקופה שלאחר כ"ז אדר, ראיתי אנשים רבים הולכים שבורים מהעובדה שהרבי אינו עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים. או אז התחלתי לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שהרבי ימצא דרכים איך לענות, ואז סיפרתי סיפורים שונים שקרו אצלי באגרות. בעקבות זאת התפרסמו הדברים, ואנשים הגיעו אלי, שאלו וביררו אצלי, וכך התפרסם הענין ונודע לכל הציבור.

— בית משיח

מקורות המנהג

פתיחת ספר כסימן מלמעלה

עצם העניין של פתיחת ספר כסימן להצלחה מובא כבר בשו"ע יורה דעה סי קע"ט. ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל.

וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב

— התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 309

אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה בהם יש לשאול רב.

ספר של הרבי כפניה לרבי

בספר לשמע אוזן של הרב שניאור זלמן דוכמן מסופר שאדמו"ר הרש"ב אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא"^[2]. אמנם חשוב להדגיש שכאן עדיין לא מדובר על התייחסות לתוכן הנפתח כתשובה.

קריאת איגרת - כדבר שמיועד אליו

בשיחת הרבי משנת תשמ"ט אומר הרבי: [[1]] שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי הרי נהי' הוא "קריינא דאיגרתא" (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה. עד כאן השיחה. ומשיחה זו מובן שלימוד איגרת של הרבי (ובנדו"ד, כתיבה באגרות קודש), גוררת אחריה את החיוב לקיים הכתוב בה.

מנהג שנתפשט

מלבד כל הנ"ל, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש. (דרוש מקור והבהרה)

אופן הכתיבה

כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים החלטה טובה, כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום מצווה או הידור נוסף במנהגי ישראל.

היחס למנהג

רובו הגדול של משפיעי וחסידי חב"ד נוהג במנהג זה, ומשפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה'אגרות קודש'.

יש מהמשפיעים ובראשם הרב זמרוני ציק ^[^{דרוש מקור]} שאומרים שזוהי הדרך לקשר אנשים לרבי בזמננו זה. ואכן מוקמים מדי שנה דוכנים לכתיבה לרבי, באירועים מרכזיים שונים, כמו הילולת רשב"י במירון, והילולת הבבא סאלי בנתיבות.

סיפורי ניסים רבים התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים אלו התפרסמו לראשונה בעלון השבועי החבדי שיחת הגאולה ולאחר מכן גם בשבועונים החב"דיים דוגמת שבועון בית משיח והגאולה, והן בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך דוגמת סדרת הספרים 'נפלאות עכשיו' והספר 'רועה נאמן'.

עם זאת, ישנם אחדים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים^[^{דרוש מקור]} כי זוהי סטיה מהדרך החב"דית המקובלת ואין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם אלא הרבי ימצא את הדרך לעשות זאת, כמענה הידוע של הרבי משנת ה'תש"י: "מכתבו מט' ניסן קבלתי. ומענה בקיצור על האמור בו ימצא בהקדמותי להקונ' שהו"ל אחרי ההסתלקות ומכתבי זה, מה שנלפענ"ד בכ"ז. - ומה שמקשה הלא א"א עתה לשאול את כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן.(תרגום: ימצא הרבי דרך לענות לו תשובה)"

ראו גם

לקריאה נוספת

נספח לחוברת 'יחי המלך המשיח, מכון תורתו של המשיח, בני ברק אלול תשס"ו.
הרב אשר גרשוביץ, שערי ישיבה, ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת חלק ד'
במענה למכתביו - מוסף שבועון בית משיח, ג' בתמוז תשע"ז

קישורים חיצוניים

במענה למכתבו - תכנית מולטימדיה העוסקת בכתיבה לרבי תשרי תשע"ט
מרכז אגרות קודש - כותבים לרבי, האתר הרשמי המאפשר כתיבה לרבי און ליין באמצעות אגרות קודש .
אגרות קודש, התשובה שלך ממלך המשיח, אתר נוסף המאפשר כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש אונליין
סיפורי מופת אישיים מהרבי באמצעות אגרות קודש
הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש', כ"ב תמוז התשע"א
הרצאה ב'הידברות': נכון לפתוח אגרות קודש? - הרב יצחק בצרי מתייחס לכתיבה ב'אגרות קודש'
ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'
עמי מיימון, תוכנית ברדיו 'קול ברמה' - כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש, ב' תמוז התשע"ג
בית ספר שמחנך לכתוב לרבי - סקירה על בית הספר החב"די לבנות בצפת המחנך לכתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש שבועון בית משיח

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==

↑ גליון 274 ע' 48.
↑ מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב.

[1] גליון 274 ע' 48.

[2] מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב.

[1]

[2]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==מקור המנהג==
-יש שהראו להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:
+===התחלת המנהג===
+בא' מגליונות [[בית משיח]]{{הערה|גליון 274 ע' 48.}} מספר הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] על התחלת התפשטות המנהג
+{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=הייתה לי הזכות להתחיל את הנושא של קבלת תשובות באגרות קודש. הדבר היה לאחר כ"ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי, והציבור היה במבוכה גדולה. באותה תקופה קבעתי לעצמי שיעור יומי, ללמוד בכל יום 5 אגרות. כאשר התחלתי לקרוא אגרות, שמתי לב כי אני רואה תשובות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלי על סדר היום. או לפעמים, מישהו בא ושאל אותי שאלה, ואני זוכר שבאותו יום או יום קודם לכן, ראיתי את הנושא הזה באגרות.
+בפעמים הראשונות חשבתי שזה מקרה, ותו לא. אבל כשזה החל להיות בצורה תכופה, הבנתי כי יש בזה ענין לא-רגיל. אני זוכר שבאותה תקופה, מישהו מבני המשפחה היה צריך להתאשפז, ואז פתחתי אגרות וראיתי תשובה שהרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר.
+באותה תקופה שלאחר כ"ז אדר, ראיתי אנשים רבים הולכים שבורים מהעובדה שהרבי אינו עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים. או אז התחלתי לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שהרבי ימצא דרכים איך לענות, ואז סיפרתי סיפורים שונים שקרו אצלי באגרות. בעקבות זאת התפרסמו הדברים, ואנשים הגיעו אלי, שאלו וביררו אצלי, וכך התפרסם הענין ונודע לכל הציבור.|מקור=[[בית משיח]]}}
+===מקורות המנהג===
+====פתיחת ספר כסימן מלמעלה====
+עצם העניין של פתיחת ספר כסימן להצלחה מובא כבר ב[[שו"ע]] יורה דעה סי קע"ט. ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל.
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}
+אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה בהם יש לשאול רב.
+====ספר של הרבי כפניה לרבי====
 בספר [[לשמע אוזן]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את [[ספר התניא]] ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא"{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב.}}.
+אמנם חשוב להדגיש שכאן עדיין לא מדובר על התייחסות לתוכן הנפתח כתשובה.
+====קריאת איגרת - כדבר שמיועד אליו====
+בשיחת הרבי משנת [[תשמ"ט]] אומר הרבי: [[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&cPartLetter=B&nBookId=84&refrashBookNav=Y]] שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי הרי נהי' הוא "קריינא דאיגרתא" (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה. עד כאן השיחה.
+ומשיחה זו מובן שלימוד איגרת של הרבי (ובנדו"ד, כתיבה באגרות קודש), גוררת אחריה את החיוב לקיים הכתוב בה.
+====מנהג שנתפשט====
+ מלבד כל הנ"ל, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש. (דרוש מקור והבהרה)
 ==אופן הכתיבה==
 [[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי]]
-הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון [[קבלה]] לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.
+כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון [[קבלה]] לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.
 ==היחס למנהג==