הבדלים בין גרסאות בדף "ט' במנחם אב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צופר הנעמתי (שיחה | תרומות) |
צופר הנעמתי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
| − | * | + | *עשו בן יצחק, אחיו של יעקב אבינו, נפטר. |
*ב'תמט - [[עם ישראל]] בכה על דברי ה[[מרגלים]] ונגזר שלא יכנסו לארץ. | *ב'תמט - [[עם ישראל]] בכה על דברי ה[[מרגלים]] ונגזר שלא יכנסו לארץ. | ||
*ג'של"ח - [[בית המקדש הראשון]] נחרב על ידי ה[[בבל|בבלים]]. | *ג'של"ח - [[בית המקדש הראשון]] נחרב על ידי ה[[בבל|בבלים]]. | ||
גרסה מ־22:33, 17 בפברואר 2020
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ערך זה עוסק ביום בלוח השנה העברי. אם התכוונתם ליום התענית, ראו ט' באב (תשעה באב), הוא היום התשיעי בחודש מנחם אב ובו נחרבו שתי בתי המקדש, הראשון והשני, והוא יום צום ותענית.
תוכן עניינים
אירועים ביהדות
- עשו בן יצחק, אחיו של יעקב אבינו, נפטר.
- ב'תמט - עם ישראל בכה על דברי המרגלים ונגזר שלא יכנסו לארץ.
- ג'של"ח - בית המקדש הראשון נחרב על ידי הבבלים.
- ג'תתכ"ח - חורבן בית המקדש השני על ידי הרומאים.
- טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח הר הבית.
- ג'תתצ"ה - חורבן ביתר על ידי הרומאים - סיום מרד בר כוכבא ו-580 אלף יהודים, נרצחו. (יש אומרים בשנת ג'תת"פ[1]).
- ה'נ - גירוש יהודי אנגליה
- ה'רנ"ב - גירוש יהודי ספרד בתקופת המלך פרננדו השני ואיזבלה.
- ה'שפ"ו - שבתי צבי, משיח שקר גדול, נולד.
ימי חב"ד
נולדו
- תש"ח - הרב יקותיאל מנחם ראפ, משגיח בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 ומנהל בית חב"ד בשדה התעופה JFK שבניו יורק.
- תש"ט - הרב שמעון רוזנברג, מחסידי חב"ד בעפולה.
נפטרו
- תקע"ה - רבי יעקב יצחק הורביץ - ה'חוזה מלובלין', נפטר.
- תש"ח - הרב ישראל לייב ליפשיץ, חבר הנהלת ישיבת אחי תמימים תל אביב.
- תשמ"א - רבי יצחק ניסים, הראשון לציון, נפטר.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ראה סדר הדורות
קישורים חיצונים
- תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- דיני ומנהגי תשעה באב
- הרב יהודה לייב נחמנסון, הלכות ומנהגי תשעה באב
| הפתגם היומי - ט' במנחם אב - מלוח היום יום |
|---|
| במנחה: קריאת שמע, שיר של יום, "אין-כאלוקינו" וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואחר כך סדר תפילת מנחה. אין מברכין "שעשה לי כל צרכי" עד למחר.
אדוני אבי מורי ורבי היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב איכה רבה וסוגית רב יוחנן דפרק הניזקין. בבוקר אחר אמירת הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר איכה. היה עולה לתורה למפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה. |
