מסכת בבא בתרא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 51: שורה 51:
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=f81a5b25-c76b-4a7b-bc56-a31745c9a0a4&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 צמח צדק עמ' 298 (עמ' 306)]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=f81a5b25-c76b-4a7b-bc56-a31745c9a0a4&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 צמח צדק עמ' 298 (עמ' 306)]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf בבא בתרא] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf בבא בתרא] {{הב}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033245 שער הגאולה]''', הרבי מתייחסת למסכת בבא בתרא בחלוקת דולרים, ראש חודש תמוז תש"B {{וידאו}}{{בית חבד}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה מ־21:51, 24 באפריל 2019

במסכת בבא בתרא יש עשרה פרקים, ומאה שבעים וחמשה דפים.

המסכת עוסקת בדיני שכנים, חזקת קרקע וחזקת מטלטלין, מכירה וקניה, ירושות, דיני שטר.

מהדיר ספרי הראשונים, רבי משה הרשלר, ביקר אצל הרבי במהלך חלוקת דולרים לצדקה בראש חודש תמוז תש"נ, וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ"ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: "השם יתברך יצליחך". ומיד הוסיף: בזוהר כתוב ש"בבא בתרא" הוא סיום הגלות, שתהיה אפוא ה"בבא בתרא" של הגלות. בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב ביאר הרבי בארוכה את מעלתו של מסכת בבא בתרא, ובפרט בזמננו - בסוף זמן הגלות.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

מיגו

ערך מורחב – מיגו

אחת מהיסודות של המסכת היא מיגו.

כאשר הרב אברהם סופר, נכדו של החתם סופר ביקר אצל הרבי, הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך[1].

מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם[2], שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.[3] יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים. [4]

חזקת שלש שנים

ערך מורחב – חזקת שלש שנים

חזקת שלש שנים היא דין מדיני חזקה האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב"מושכל ראשון" שהיא שלו עד שיתברר אחרת.

ביאורי הרבי

  • י ב. וחסד לאומים חטאת, מחלוקת ר"א ר"י ור"ג. שערי צדקה עמ' נג (עמ' 48)
  • קעו א. ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין. מעשה כו'. התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)

ביאורי נשיאי חב"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כך גם סיפר הרב יוסף יצחק וילשנסקי.
  2. חותנו של רבי חיים מצאנז.
  3. רבי אלחנן וסרמן, קובץ שיעורים ח"ב.
  4. רבי יעקב ישראל קנייבסקי בספרו קהילות יעקב, ורבי שמעון יהודה שקאפ בחידושיו על מסכת בבא מציעא.