הבדלים בין גרסאות בדף "שלום משאש"
(←יוצא לעזרת הרבי: כזה דבר צריך מקור ברור) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(הגהה, קישור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש]] | [[קובץ:שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש]] | ||
| − | הרב '''שלום משאש''' היה רבה של ירושלים. | + | הרב '''שלום משאש''' ([[כ"ב שבט]] [[תרס"ט]] - [[י' ניסן]] [[תשס"ג]]) היה רבה של [[קזבלנקה]], [[מרוקו]] ולאחר מכן של [[ירושלים]]. |
| + | ==תולדות חיים== | ||
| + | [[קובץ:משאש עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משאש עם נפגש עם [[הרבי]] לאחר ה[[פאראד]], [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]]]] | ||
הרב משאש נולד בכ"ב ב[[שבט]] בשנת [[תרס"ט]] לאביו הרב מימון משאש, בעיר מקנס במרוקו, שהייתה אחת ממרכזי התורה של מרוקו ונקרא על שם סבו שלום. הרב משאש החל ללמוד תורה מגיל צעיר, כשרבו המובהק היה הרב יצחק אסבאג. בצעירותו נחשב כתלמיד חרוץ, כשבהמשך נחשב לפוסק בגיל צעיר; כך חלק מספרו מזרח שמ"ש נכתב בהיותו בגיל 17. מגיל צעיר החל בניהול בית הספר "תלמוד תורה", שבעיר מקנס. הרב משאש חלה במחלת הטיפוס, ולאחר שנרפא מהמחלה, בשנת תש"ד, הקים את ישיבת "כתר תורה" במקנס. | הרב משאש נולד בכ"ב ב[[שבט]] בשנת [[תרס"ט]] לאביו הרב מימון משאש, בעיר מקנס במרוקו, שהייתה אחת ממרכזי התורה של מרוקו ונקרא על שם סבו שלום. הרב משאש החל ללמוד תורה מגיל צעיר, כשרבו המובהק היה הרב יצחק אסבאג. בצעירותו נחשב כתלמיד חרוץ, כשבהמשך נחשב לפוסק בגיל צעיר; כך חלק מספרו מזרח שמ"ש נכתב בהיותו בגיל 17. מגיל צעיר החל בניהול בית הספר "תלמוד תורה", שבעיר מקנס. הרב משאש חלה במחלת הטיפוס, ולאחר שנרפא מהמחלה, בשנת תש"ד, הקים את ישיבת "כתר תורה" במקנס. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
== יוצא לעזרת הרבי == | == יוצא לעזרת הרבי == | ||
| − | |||
[[קובץ:הרב שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש נואם ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ז]], משמאלו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי|בנימין גורודצקי]]]] | [[קובץ:הרב שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש נואם ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ז]], משמאלו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי|בנימין גורודצקי]]]] | ||
| − | בשעה שהרבי ביקש את עזרתו במרוקו, הרב שלום משאש יצא "בקול קורא" בשם הרבי להדליק נר שבת - לכל בת{{מקור}} | + | בשעה שהרבי ביקש את עזרתו במרוקו, הרב שלום משאש יצא "בקול קורא" בשם הרבי להדליק נר שבת - לכל בת{{מקור}}. בין שני הרבנים אף נערכה פגישה בניו יורק. |
| − | כאשר הרב שלום משאש רצה לעלות לישראל, כתב גם לו הרבי מכתב ובו הפציר בו שלא לעזוב | + | כאשר הרב שלום משאש רצה לעלות לישראל, כתב גם לו הרבי מכתב ובו הפציר בו שלא לעזוב את מרוקו ולהמשיך להנהיג את קהילתו{{מקור}}. ומ"מ הקשיב למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ובא לכהן כרבה של ירושלים {{הערה|1=[http://chabadmarrakech.com/contents.asp?aid=30775]}} |
== רוח אפינו משיח ה' == | == רוח אפינו משיח ה' == | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| − | *[[ | + | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק מא, ובפרקים העוסקים בקזבלנקה. |
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *שניאור זלמן ברגר, [http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ מאחורי הקלעים של פגישת הרב משאש עם הרבי], {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=411 עלון בית משיח 411 מתוך שמן ששון מחבריך] | *[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=411 עלון בית משיח 411 מתוך שמן ששון מחבריך] | ||
*הרב יעקב חביב, '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9-%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%90%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הקשר בין הרבי והרב מאשאש]''', {{אינפו}} כ"ו ניסן ה'תשע"ח | *הרב יעקב חביב, '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9-%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%90%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הקשר בין הרבי והרב מאשאש]''', {{אינפו}} כ"ו ניסן ה'תשע"ח | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ספרד]] | [[קטגוריה:רבני ספרד]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
גרסה מ־02:15, 6 במאי 2018
הרב שלום משאש (כ"ב שבט תרס"ט - י' ניסן תשס"ג) היה רבה של קזבלנקה, מרוקו ולאחר מכן של ירושלים.
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרב משאש נולד בכ"ב בשבט בשנת תרס"ט לאביו הרב מימון משאש, בעיר מקנס במרוקו, שהייתה אחת ממרכזי התורה של מרוקו ונקרא על שם סבו שלום. הרב משאש החל ללמוד תורה מגיל צעיר, כשרבו המובהק היה הרב יצחק אסבאג. בצעירותו נחשב כתלמיד חרוץ, כשבהמשך נחשב לפוסק בגיל צעיר; כך חלק מספרו מזרח שמ"ש נכתב בהיותו בגיל 17. מגיל צעיר החל בניהול בית הספר "תלמוד תורה", שבעיר מקנס. הרב משאש חלה במחלת הטיפוס, ולאחר שנרפא מהמחלה, בשנת תש"ד, הקים את ישיבת "כתר תורה" במקנס.
בגיל 39 קיבל רשות להיות דיין בקזבלנקה, לאחר שעמד בבחינה בהצלחה; 13 שנה אחר כך בגיל 52 נבחר לכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בקזבלנקה; בהמשך כיהן כרב הראשי של מרוקו. לאחר ניסיונות שונים להביאו לחיפה, כרב ראשי, עלה הרב משאש לארץ הקודש בשנת תשל"ח, לכהן כרב הראשי של ירושלים. ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו, ב שבת הגדול י' ניסן תשס"ג בגיל 94.[1]
מחזק את חסידי חב"ד בקזבלנקה
הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח בקזבלנקה היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים".
קשרים חמים עם הרב שלום משאש יצרו גם יתר שליחי חב"ד כדוגמת הרב יהודה לייב רסקין. הרב שלום משאש מעיד שהיו לו קשרים אישיים עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצד הרבי לכל אחד מבני משפחתו.
יוצא לעזרת הרבי
בשעה שהרבי ביקש את עזרתו במרוקו, הרב שלום משאש יצא "בקול קורא" בשם הרבי להדליק נר שבת - לכל בת[דרוש מקור]. בין שני הרבנים אף נערכה פגישה בניו יורק.
כאשר הרב שלום משאש רצה לעלות לישראל, כתב גם לו הרבי מכתב ובו הפציר בו שלא לעזוב את מרוקו ולהמשיך להנהיג את קהילתו[דרוש מקור]. ומ"מ הקשיב למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ובא לכהן כרבה של ירושלים [2]
רוח אפינו משיח ה'
רבי שלום התבטא: הרבי הגיע לכל מקום נידח בעולם שאין בו אפילו ריח תורה, והקים שם עולה של תורה. כך גם היה במרוקו, בשלושים השנים שזכיתי לכהן כרבה הראשי. הוא שלח לשם את שליחיו המסורים והקים חיי יהדות לתפארת. אין לתאר את אהבתו הגדולה לכל יהודי. גם במישור האישי שררו ביני לבינו יחסי אהבה עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצידו לכל אחד ואחד מבני המשפחה. כשאני רואה את פעליו בעולם, אין לי ספק שהוא ממש חי בתוכנו. הגאון הגדול והקדוש… צדיק אחד בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, רוח אפינו משיח ה'… חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם… אין לו אח ורע ולא ממלא מקום.[דרוש מקור]
| הקודם: - |
רבה הספרדי של ירושלים תשל"ח - י' ניסן תשס"ג |
הבא: הרב משה שלמה עמאר |
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק מא, ובפרקים העוסקים בקזבלנקה.
קישורים חיצוניים
- שניאור זלמן ברגר, מאחורי הקלעים של פגישת הרב משאש עם הרבי,
- עלון בית משיח 411 מתוך שמן ששון מחבריך
- הרב יעקב חביב, הקשר בין הרבי והרב מאשאש, כ"ו ניסן ה'תשע"ח
