מלאכת מכה בפטיש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מלאכת מכה בפטיש''' היא אחת ממלאכות שבת. עיקרה של המלאכה היא אדם | '''מלאכת מכה בפטיש''' היא אחת ממלאכות שבת. עיקרה של המלאכה היא כשמכין אדם כלי מתכת הוא מכה על הסדן כדי לישר את הפטיש בסיום המלאכה. | ||
כמו כן אדם המצייר על אבן ציור כדי שתהא לה צורה יפה (כעין אבני ה[[כותל המערבי]]) חייב, אפילו אם לא עשה ציור שלם, מכיון שכל חריץ יש לו משמעות נפרדת "כי במקום שחרץ חריץ זה לא יחרוץ עוד"{{הערה|צמח צדק מסכת שבת תחי' פרק יב בשם רש"י}}. | כמו כן אדם המצייר על אבן ציור כדי שתהא לה צורה יפה (כעין אבני ה[[כותל המערבי]]) חייב, אפילו אם לא עשה ציור שלם, מכיון שכל חריץ יש לו משמעות נפרדת "כי במקום שחרץ חריץ זה לא יחרוץ עוד"{{הערה|צמח צדק מסכת שבת תחי' פרק יב בשם רש"י}}. | ||
גרסה מ־12:10, 23 באפריל 2018
מלאכת מכה בפטיש היא אחת ממלאכות שבת. עיקרה של המלאכה היא כשמכין אדם כלי מתכת הוא מכה על הסדן כדי לישר את הפטיש בסיום המלאכה.
כמו כן אדם המצייר על אבן ציור כדי שתהא לה צורה יפה (כעין אבני הכותל המערבי) חייב, אפילו אם לא עשה ציור שלם, מכיון שכל חריץ יש לו משמעות נפרדת "כי במקום שחרץ חריץ זה לא יחרוץ עוד"[1].
כמו כן אדם הנוקב נקב כל שהוא בבנין באופן שיש תועלת בנקב (בזמן חז"ל היה נהוג למשל לעשות נקב לצורך מפתח) חייב משום בונה. אף העושה נקב כדי למלאותו כגון לצורך תליית תמונה על הקיר נחשב כבונה שהרי סוף כל סוף הנקב יש בו תועלת לבנין דהיינו לתחיבת המסמר[2].
תולדות המלאכה
כל אדם שגומר פעולה כל שהיא: למשל אדם המפריד מבגד חוטים קטנים שנארגו בו מבלי משים[3].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ צמח צדק מסכת שבת תחי' פרק יב בשם רש"י
- ↑ צמח צדק שם
- ↑ שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)