יצחק שרגא פייביש וילהלם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט' תשרי]] [[תשט"ו]] לאביו ר' [[משה אהרן וילהלם]] ולאמו מרת שרה. | נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט' תשרי]] [[תשט"ו]] לאביו ר' [[משה אהרן וילהלם]] ולאמו מרת חי' שרה. | ||
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שבירושלים, ולאחר מכן נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]. | בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שבירושלים, ולאחר מכן נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*בנו, ר' מנחם מענדל וילהלם | *בנו, ר' מנחם מענדל וילהלם | ||
* בנו ר' יוסף לוי וילהלם | * בנו ר' יוסף לוי וילהלם | ||
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר | בנו הת' חיים אלימלך וילהלם | ||
בנו הת' ברוך נפתלי וילהלם | |||
בתו מרת חנה רעיית ה"ר שמואל פבזנר | |||
בתו מרת רבקה רעיית ה"ר יהודה בראוד | |||
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ה"ר מנחם מענדל נפרסטק | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־21:04, 7 במרץ 2017
הרב יצחק שרגא פייביש וילהלם הוא ספרן ראשי בספריית ליובאוויטש וחבר מערכת אוצר החסידים.
תולדות חיים
נולד בירושלים בט' תשרי תשט"ו לאביו ר' משה אהרן וילהלם ולאמו מרת חי' שרה.
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת שבירושלים, ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בתיה גיטל בת הרב יעקב בן ציון יורקוביץ התיישב בקראון הייטס.
בעקבות הוראת הרבי בשנת תשל"ח לקטלג את ספרי ספריית ליובאוויטש[1] התבקש על ידי הרב שלום דובער לוין לסייע לו בעריכת הקטלוג יחד עם הרב נחמן יוסף טברסקי, דוד משה אולידורט, ומנחם גדליה שוחט (בהמשך עסק בזה הרב אברהם ברוך יוניק שקיטלג את הספרים שנוספו לספריה במשך השנים).
בשנת תש"מ הודיע הספרן של ספריית ליובאוויטש הרב חיים ליברמן כי מחמת זקנותו אין ביכולתו להמשיך לנהל את אוסף הספרים של אגודת חסידי חב"ד שנאספו על ידי אדמו"ר הריי"צ והתפקיד הועבר לידיו של הרב וילהלם.
בסביבות חג הפורים תשמ"ה היה הראשון להבחין בהיעלמותם של ספרים מהאוסף של אדמו"ר הריי"צ מה שהוביל לגילוי זהות הגנב ופתיחת משפט הספרים. בזמן המשפט עבד לצד הרב שלום דובער לוין (שהיה עד אז מנהל אוסף הספרים של המרכז לעניני חינוך שנאספו על ידי הרבי) באיתור מסמכים מקוריים שיהוו בסיס לטענת עורכי הדין מטעם ההגנה שהספריה מעולם לא הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ והייתה שייכת מאז ומעולם לחסידים.
עם סיום המשפט וגרורותיו בשנת תשמ"ח, הורה הרבי לאחד את שני הספריות, והעבודה הוטלה על הרב וילהלם[2].
בשנים תשס"א-תשס"ו היה שותף בעריכה המחודשת של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
ספריו
- ביאור תניא לר' יעקב קדנר (העתקה מכתב יד), קה"ת תשע"ב
- ביאור תניא לרב שמואל גרונם אסתרמן (העתקה מכתב יד), קה"ת תשע"ו
- ציונים לתניא לרב אלתר שימחוביץ, קה"ת תשע"ד
משפחתו
- בנו, ר' שניאור זלמן וילהלם
- בנו, ר' מנחם מענדל וילהלם
- בנו ר' יוסף לוי וילהלם
בנו הת' חיים אלימלך וילהלם בנו הת' ברוך נפתלי וילהלם בתו מרת חנה רעיית ה"ר שמואל פבזנר בתו מרת רבקה רעיית ה"ר יהודה בראוד
- בתו מרת חיה מושקא, רעיית ה"ר מנחם מענדל נפרסטק
קישורים חיצוניים
- כתב שטורעם בניו יורק, הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של 'משפט הספרים' ● וידאו - באתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ ספריית ליובאוויטש עמ' קמח.
- ↑ להרחבה ראו: 'ספריית ליובאוויטש', עמוד קפז. 'עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש', עמוד קכט.