זושא ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:


כשביקש את ברכתו של הרבי לכך, אמר לו הרבי "לא יתכן, זו ליובאוויטש של תל אביב!". בהתוועדות שנערכה בסמיכות לכך, חילק הרבי 'משקה' למנהלי מוסדות, ונתן בין השאר לר' זושא ואמר "הרי יש לך מסעדה בתל אביב...".
כשביקש את ברכתו של הרבי לכך, אמר לו הרבי "לא יתכן, זו ליובאוויטש של תל אביב!". בהתוועדות שנערכה בסמיכות לכך, חילק הרבי 'משקה' למנהלי מוסדות, ונתן בין השאר לר' זושא ואמר "הרי יש לך מסעדה בתל אביב...".
===הקמת בית מנחם===


ר' זושא היה ממקימי [[בית הכנסת]] "[[בית מנחם]]" בכפר חב"ד וזכה לעידודים רבים מהרבי. זכה לנסוע במיוחד להזמין את הרבי לבוא להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] של נשי חב"ד בכפר חב"ד, והרבי בחר בו כשליח להביא את הכתר לספר התורה.
ר' זושא היה ממקימי [[בית הכנסת]] "[[בית מנחם]]" בכפר חב"ד וזכה לעידודים רבים מהרבי. זכה לנסוע במיוחד להזמין את הרבי לבוא להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] של נשי חב"ד בכפר חב"ד, והרבי בחר בו כשליח להביא את הכתר לספר התורה.
===הארמון למלך המשיח===


במשך עשרים השנים האחרונות פעל ללא לאות על מנת למלא את רצונו הק' של הרבי שייבנה עבורו [[ארמון למלך המשיח|ארמון]] בכפר חב"ד, בהתאם לדברי הרבי אליו במעמד חלוקת הדולרים, וכפי שזכה לקבל על כך מענות מפורטים ביותר. העובדה שלמרות דבריו הברורים של הרבי לא נבנה הארמון לא נתנה לו מנוחה.
במשך עשרים השנים האחרונות פעל ללא לאות על מנת למלא את רצונו הק' של הרבי שייבנה עבורו [[ארמון למלך המשיח|ארמון]] בכפר חב"ד, בהתאם לדברי הרבי אליו במעמד חלוקת הדולרים, וכפי שזכה לקבל על כך מענות מפורטים ביותר. העובדה שלמרות דבריו הברורים של הרבי לא נבנה הארמון לא נתנה לו מנוחה.

גרסה מ־17:21, 1 בינואר 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
ר' זושא כסנדק בברית מילה

הרב זושא ריבקין היה עסקן חסידי, מותיקי כפר חב"ד.

תולדות חייו

נולד בי"ט כסלו בעיר הומיל שברוסיה הלבנה, לאביו החסיד ר' יחיאל יוסף ריבקין ואמו מרת שיינא.

בילדותו למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי הקומוניסטי. לימים סיפר: "למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא".

בשנת ה'תש"א, בעקבות מלחמת העולם השניה, ברח יחד עם משפחתו מאיזור הקרבות לעיר טשקנט, שם שהו עד סיום המלחמה.

לאחר המלחמה יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת יציאת רוסיה תש"ו.

לאחר יציאתו מרוסיה עברה משפחתו להתגורר בצרפת, והוא נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינוא שבצרפת.

כעבור כשנתיים עלה לארץ ישראל והתגורר זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד והיה ממקימיו.

בט"ו סיוון ה'תשי"ד נישא לרעייתו נעמה לבית זיגלבוים.

הקמת מסעדת ישורון

בשנת ה'תשכ"ב הקים בתל אביב את מסעדת 'ישורון'.

בשנת ה'תש"ל נקלעה המסעדה לקשיים כלכליים, ור' זושא תכנן למוכרה.

כשביקש את ברכתו של הרבי לכך, אמר לו הרבי "לא יתכן, זו ליובאוויטש של תל אביב!". בהתוועדות שנערכה בסמיכות לכך, חילק הרבי 'משקה' למנהלי מוסדות, ונתן בין השאר לר' זושא ואמר "הרי יש לך מסעדה בתל אביב...".

הקמת בית מנחם

ר' זושא היה ממקימי בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד וזכה לעידודים רבים מהרבי. זכה לנסוע במיוחד להזמין את הרבי לבוא להשתתף בהכנסת ספר תורה של נשי חב"ד בכפר חב"ד, והרבי בחר בו כשליח להביא את הכתר לספר התורה.

הארמון למלך המשיח

במשך עשרים השנים האחרונות פעל ללא לאות על מנת למלא את רצונו הק' של הרבי שייבנה עבורו ארמון בכפר חב"ד, בהתאם לדברי הרבי אליו במעמד חלוקת הדולרים, וכפי שזכה לקבל על כך מענות מפורטים ביותר. העובדה שלמרות דבריו הברורים של הרבי לא נבנה הארמון לא נתנה לו מנוחה.

נפטר ביום ראשון י"ח אדר ה'תשע"ב בכפר חב"ד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים