מאיר פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ | נולד ב[[ברית המועצות,אודסה]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרצ"ד]], להוריו, יעקב וגיטל פרידמן, הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן. לאחר שאביו גוייס למלחמה שממנה לא חזר המשפחה נדדה לסמרקנד ושם התחברו לחסידי חבד עששהו בסמרקנד אמו הדקנית מרת גיטל החזיקה חדר בביתה, ובבריחה הגדולה בתש"ז הם יצאו מרוסיה ובשנת [[תש"ט]] הם הגיעו לארץ הקודש. | ||
הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד. | |||
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את מרת שרה, בתו של ר' [[זלמן ברונשטיין]]. | בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את מרת שרה, בתו של ר' [[זלמן ברונשטיין]]. | ||
התגורר בכפר חב"ד. בשנת [[תשט"ז]] שימש כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]], והיה נוכח באירוע הקשה של [[רצח יד החמישה|רצח התלמידים בבית הספר למלאכה]], | התגורר בכפר חב"ד. בשנת [[תשט"ז]] שימש כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]], והיה נוכח באירוע הקשה של [[רצח יד החמישה|רצח התלמידים בבית הספר למלאכה]], ועזר בשעת מעשה בפינוי הנפגעים. | ||
בבעלותו היה "קיוסק גיטל" ב[[כפר חב"ד]]. לפעמים היה עורך שם [[התוועדויות]] חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=10800 חב"ד אינפו]}}. | בבעלותו היה "קיוסק גיטל" ב[[כפר חב"ד]]. לפעמים היה עורך שם [[התוועדויות]] חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=10800 חב"ד אינפו]}}. | ||
היה פעיל ביותר לכל עניניו של הרבי ב[[מסירות נפש]]. היה תסיד חי שכל מכריו אהבו אהבת [[נפש]] זכה לקרב רבים | היה פעיל ביותר לכל עניניו של הרבי ב[[מסירות נפש]]. היה תסיד חי שכל מכריו אהבו אהבת [[נפש]] זכה לקרב רבים לרבי במסירות עצומה לרבי ולמבצעיו. | ||
זכה לקירובים ולהתבטאויות מיוחדות וביניהם הרבי התבטא אליו במכתיו שכיון שהנו שלוחו "שלוחו של אדם כמותו". | |||
נפטר ב[[א' תשרי|יום א' של ראש השנה]] [[תש"ע]], ונטמן בבית העלמין אחיעזר. | נפטר ב[[א' תשרי|יום א' של ראש השנה]] [[תש"ע]], ונטמן בבית העלמין אחיעזר. | ||
גרסה מ־21:11, 30 באוקטובר 2016
החסיד ר' מאיר פרידמן (י"ב כסלו תרצ"ד-א' תשרי תש"ע) היה חבר הנהלת בית רבקה, ומנהל צעירי אגודת חב"ד כפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בברית המועצות,אודסה בי"ב כסלו תרצ"ד, להוריו, יעקב וגיטל פרידמן, הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן. לאחר שאביו גוייס למלחמה שממנה לא חזר המשפחה נדדה לסמרקנד ושם התחברו לחסידי חבד עששהו בסמרקנד אמו הדקנית מרת גיטל החזיקה חדר בביתה, ובבריחה הגדולה בתש"ז הם יצאו מרוסיה ובשנת תש"ט הם הגיעו לארץ הקודש.
הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד.
בהגיעו לפרקו נשא את מרת שרה, בתו של ר' זלמן ברונשטיין.
התגורר בכפר חב"ד. בשנת תשט"ז שימש כמדריך בבית הספר למלאכה, והיה נוכח באירוע הקשה של רצח התלמידים בבית הספר למלאכה, ועזר בשעת מעשה בפינוי הנפגעים.
בבעלותו היה "קיוסק גיטל" בכפר חב"ד. לפעמים היה עורך שם התוועדויות חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות[1].
היה פעיל ביותר לכל עניניו של הרבי במסירות נפש. היה תסיד חי שכל מכריו אהבו אהבת נפש זכה לקרב רבים לרבי במסירות עצומה לרבי ולמבצעיו.
זכה לקירובים ולהתבטאויות מיוחדות וביניהם הרבי התבטא אליו במכתיו שכיון שהנו שלוחו "שלוחו של אדם כמותו".
נפטר ביום א' של ראש השנה תש"ע, ונטמן בבית העלמין אחיעזר.
משפחתו
אחיו:
- הרב אהרון נחמן פרידמן, ששימש 40 שנה כמזכיר המועצה האזורית, בכפר חב"ד.
- הרב ישראל פרידמן, ראש-ישיבת "אהלי תורה".
בניו:
- הרב יעקב פרידמן, שליח הרבי במוסקבה.(ומהשלוחים למלברון).
- הרב חיים עזרא פרידמן,שליח הרבי לרוסטוב (ולאוקריינה) כפר חב"ד.
- חנה רבקה זלמנוב, כפר חב"ד.
- שיינא ברוק, ראשון לציון.
- פסיה מאיר, כפר חב"ד ב'.
קישורים חיצוניים
- שניאור ברגר, חסיד עם אש של חיות, קווים לדמותו בתוך שבועון בית משיח גליון 713 עמוד 80
- שליח ציבור בסליחות col