יום טוב עהרליך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הבעל שם טוב " ב־"הבעל שם טוב ") |
(←תקליטים השאובים מיצירותיו: תקלדה) |
||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
*יידישע אוצרות - אברהם פריד | *יידישע אוצרות - אברהם פריד | ||
*אוצרות יהודיים - שירים מתורגמים לעברית{{הערה|השירים לא נאמנים למקור, ובוצעו בהם שינויים כדי להתאים לחרידה. תורגם על ידי [[מנחם מענדל קפלן]].}}, אברהם פריד | *אוצרות יהודיים - שירים מתורגמים לעברית{{הערה|השירים לא נאמנים למקור, ובוצעו בהם שינויים כדי להתאים לחרידה. תורגם על ידי [[מנחם מענדל קפלן]].}}, אברהם פריד | ||
*עהרליכע ניגונים{{הערה|במשמעות כפולה ביידיש, ניגוניו של עהרליך וניגונים כשרים.}} - ירמיה | *עהרליכע ניגונים{{הערה|במשמעות כפולה ביידיש, ניגוניו של עהרליך וניגונים כשרים.}} - ירמיה דמן | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה מ־19:09, 26 בספטמבר 2016
ר' יום טוב שמחה עהרליך (תרע"ה - כ"ז תמוז תש"נ) היה מלחין ומשורר חסידי מפורסם, מחלוצי השירה האידישאית בסגנון מוקפד וחדור יראת שמים וחום יהודי.
תולדות חיים
נולד בבלרוס לאביו ר' משה, חסיד קרלין שהוריש לו את החוש המוזיקלי וכשרון השירה. במהלך מלחמת העולם השניה משפחתו נספתה והוא גלה לאורך חבלי ארץ עד שהתיישב באוזבקיסטן. שם פגש בר' אברהם זלצמן שסיפר לו על הקהילה היהודית והחסידית המתפתחת בסמרקנד, והזמינו להתגורר בביתו.
החיים עם הקהילה החב"דית בסמרקנד מצאו את ביטויים בכשרון השירה שלו, ומאוחר יותר, כאשר הנציח את שיריו על גבי תקליטים, הקדיש מספר שירים לתיאור הקהילה והחיים החסידיים. בעיקר באלבום "חבלי משיח" בו מתוארות בין השאר מסירות הנפש של החסידים, החתונות השמחות המלוות בניגוני חב"ד, וההתוועדויות החמימות והסוחפות.
כאזרח פולני, ניתנה לו האפשרות לצאת מרוסיה בשנת תש"ו, ולאחר נדודים הגיע לניו יורק והתיישב בשכונת ויליאמסבורג. מאוחר יותר סיפר (לר' הלל זלצמן) כי הוא מתחרט על החלטתו זו, והיה מעדיף להתגורר בקראון הייטס בצילו של הרבי.
בשנת תשמ"ח עלה לארץ הקודש, והתגורר בירושלים עד לפטירתו בשנת תש"נ, מהתקף לב.
יצירותיו
עם הגעתו לויליאמסבורג, החל בכתיבת והוצאת אלבומים ללא הרף, ועד לפטירתו הספיק להוציא 36 אלבומים באידיש. בהם מתבטאת ציפייתו העזה לגאולה והתגלות מלך המשיח, כאשר מספר אלבומים מוקדשים לנושא זה בלבד, ובאלבומים הנותרים מוקדש לפחות שיר אחד בכל אלבום לנושא זה. גם בשירים שלא עוסקים במשיח באופן ישיר, מוזכרת הציפייה העזה לביאתו והאכזבה מרגעי הגלות האחרונים, כמו גם הבעת שיטתו הנחרצת של הרבי נגד הניסיון להגדיר את הקמת מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה.
מבחר משיריו הוקלטו על ידי זמרים שונים כמו אברהם פריד ומרדכי בן דוד, וחלקם תורגמו לעברית.
מסיבה עלומה, נפוצה השמועה שהרבנית חיה מושקא האזינה לשיריו, אך לא נמצא לכך ביסוס[1].
ניגוני חב"ד
חלק משיריו לא הולחנו על ידו באופן אישי, אלא הותאמו לניגונים קיימים. ביניהם ניגוני חב"ד רבים, על חלקם מושר גם סיפור חב"די. לדוגמא: השיר "נס חנוכה" המספר את סיפור הצלתו של חסיד בזכות קיום הוראת הרבי מהר"ש לשאת עמו נרות חנוכה במקום עבודתו, ומותאם למנגינת השיר רועה ישראל, באלבום "חסד". או שיר במנגינת "האפ קאזאק", המתאר חיזיון בעיצומו של ריקוד חתונה, בו נגלה הסבא משפולי. אולם גם לשירים בנושאים אחרים מותאמים לעיתים ניגוני חב"ד, כמו מנגינת יחי אדוננו ועוד.
בנוסף מרבה עהרליך לשורר סיפורי מופתים מרבותינו נשיאינו, לצד סיפורי גבורה של חסידי חב"ד, כמו בשיר "ברית במוסקבה", המתאר את מסירות נפשו של ר' בצלאל וילשאנסקי לערוך ברית מילה תחת המשטר הקומוניסטי, ועוד.
מאידך גם לחניו המקוריים משמשים רבות בשירי מחנות הקיץ החב"דיים[2], ושיריו עם הקדמותיהם מהוים מקור השראה לכותבים והוגי דעות חב"דיים[3].
תקליטיו
אלבומים
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- נחת יהודי
- תורה
- תשובה
- שמע בני
- אמריטשקע
- אמונה
- שבת[4]
- לוקסוס (2 חלקים)
- חבלי משיח (2 חלקים)
- שבחי ירושלים
- מידות[5]
- די
- שלא עשני גוי
- למנצח בנגינות (אינסטרומנטלי)
- קול מבשר
- מזמור לתודה (אינסטרומנטלי)
- יציאת מצרים (2 חלקים)
- חסד
- אליהו הנביא
- האדמו"ר מסאטמר (2 חלקים)
- שבת עם האדמו"ר
- הבעל שם טוב (2 חלקים)
- אמונת צדיקים
- שושנת יעקב
- אשרינו (2 חלקים)
- הלל
- רננו צדיקים (2 חלקים)
- מודה אני
- ביטחון
תקליטים השאובים מיצירותיו
- איך האב געװאַרט - לקט משיריו, מרדכי בן דוד
- יידישע אוצרות - אברהם פריד
- אוצרות יהודיים - שירים מתורגמים לעברית[6], אברהם פריד
- עהרליכע ניגונים[7] - ירמיה דמן
לקריאה נוספת
- הלל זלצמן, מחתרת סמרקנד (ספר) - המחתרת שהשפיעה למרחקים, תשע"ג. עמודים 140-144.
קישורים חיצוניים
- שירים להאזנה
הערות שוליים
- ↑ המשב"קים בבית הרבי העידו שהרבנית האזינה לתקליטיו של אברהם פריד, וייתכן שזהו הבסיס לשמועה המוטעית, היות ואברהם פריד הקליט את שיריו של עהרליך ('אוצרות יהודיים') רק בשנת תשנ"ב, והרבנית הסתלקה בשנת תשמ"ח.
- ↑ ראה לדוגמא: הקליפ שריגש את מאות החיילים, באתר
- ↑ ראה לדוגמא שבועון בית משיח
גליון 871, עמוד 56
- ↑ פורסם לאחר הקלטת "לוקסוס", אולם תחת המספר 7, כסימבול ליום השבת
- ↑ יצא כמספר 13 בסדרה, ומכיל 13 רצועות, כנגד י"ג מדות הרחמים של הקב"ה
- ↑ השירים לא נאמנים למקור, ובוצעו בהם שינויים כדי להתאים לחרידה. תורגם על ידי מנחם מענדל קפלן.
- ↑ במשמעות כפולה ביידיש, ניגוניו של עהרליך וניגונים כשרים.