הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת מבעיר"
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''מלאכת מבעיר''' היא אחת ממלאכות שבת שהיו במשכן. ==בחסידות== ענין האש השורה על הפתי...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
'''מלאכת מבעיר''' היא אחת ממלאכות שבת שהיו במשכן. | '''מלאכת מבעיר''' היא אחת ממלאכות שבת שהיו במשכן. | ||
| + | ==בפסוק== | ||
| + | בפרשת תרומה נכתב{{הערה|שמות לה ג}}: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. | ||
| + | |||
| + | זו היא המלאכה היחידה שנכתבה בתורה בפירוש למרות היותה בלאו הכי אחת מל"ט מלאכות שבת מצד היותה במעשה המשכן, ונחלקו אם לחלק יוצאת (כלומר לגלות כי כל פעולה מחייבת עונש וקרבן חטאת בנפרד) או ללאו יוצאת (לומר כי עונשה קל יותר ואינו בסקילה){{הערה|רשי שם}}. | ||
| + | ==בזוהר הקדוש== | ||
| + | |||
| + | בזוהר הקדוש דרש את איסור זה לגבי איסור כעס{{הערה|תיקוני זהר דף פה א}}: | ||
| + | |||
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר דִּירָה לְשַׁבָּת דְּאִיהוּ לִבָּא, דְלָא אִתְקְרִיב תַּמָּן עֲצִיבוּ דִטְחוֹל, וְכַעַס דְּמָרָה דְאִיהוּ נוּרָא דְגֵיהִנָּם, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָכִי הוּא וַדַּאי דְּכָל מָאן דְּכָעִיס כְּאִלּוּ אוֹקִיד נוּרָא דְגֵיהִנָּם}} | ||
| + | ==בהלכה== | ||
| + | גזירות רבות גזרו חז"ל בגזירה שמא יבואו לידי איסור מבעיר, כמו איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל (שמא יטמין ברמץ), איסור השהית אוכל על האש כשלא נתבשל כמאכל בן דרוסאי, איסור הבערת עצים כשאין השלהבת עולה מאליה{{הערה|סימן רנה}}, איסור לקרות לאור הנר שמא יטה. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
| − | ענין האש השורה על הפתילה, מורה על המשכת | + | ענין האש השורה על הפתילה, מורה על המשכת ה[[אור א"ס]] ב[[כלים]], שהרי טבע האור העליון להתעלות ולחזור לשרשו כטבע האש, ועל ידי הכלים דאצילות דהיינו על ידי מצוות מעשים טובים האור העליון שורה ומתגלה בעולמות, והוזהרנו לא תבערו אש בכל מושבותיכם דהיינו ב[[בי"ע]] שהם עולמות הפירוד -, ששם לא שייך ליחד כלים גשמיים להשראת האור העליון, כי דוקא ב[[אצילות]] שנאמר [[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]] יש בכוח הכלים להיות בטלים לגמרי לאור ולא לעשות פירוד, אבל בבי"ע אסור לעשות כן, ורק בבית המקדש הותר לעשות כן משום ששם מתגלה אור האצילות (כי עתיק דבריאה שהוא מלכות דאצילות מתגלה בבית המקדש) ולכן הותר להבעיר אש במנורה דבית המקדש ביום השבת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/36/89a&search=%D7%9C%D7%90+%D7%AA%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%95 ספר המצות לא תבערו אש עמ' פט, א]}}. |
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
{{לט מלאכות|}} | {{לט מלאכות|}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה מ־02:54, 22 בספטמבר 2016
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מלאכת מבעיר היא אחת ממלאכות שבת שהיו במשכן.
תוכן עניינים
בפסוק
בפרשת תרומה נכתב[1]: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
זו היא המלאכה היחידה שנכתבה בתורה בפירוש למרות היותה בלאו הכי אחת מל"ט מלאכות שבת מצד היותה במעשה המשכן, ונחלקו אם לחלק יוצאת (כלומר לגלות כי כל פעולה מחייבת עונש וקרבן חטאת בנפרד) או ללאו יוצאת (לומר כי עונשה קל יותר ואינו בסקילה)[2].
בזוהר הקדוש
בזוהר הקדוש דרש את איסור זה לגבי איסור כעס[3]:
זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר דִּירָה לְשַׁבָּת דְּאִיהוּ לִבָּא, דְלָא אִתְקְרִיב תַּמָּן עֲצִיבוּ דִטְחוֹל, וְכַעַס דְּמָרָה דְאִיהוּ נוּרָא דְגֵיהִנָּם, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָכִי הוּא וַדַּאי דְּכָל מָאן דְּכָעִיס כְּאִלּוּ אוֹקִיד נוּרָא דְגֵיהִנָּם
בהלכה
גזירות רבות גזרו חז"ל בגזירה שמא יבואו לידי איסור מבעיר, כמו איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל (שמא יטמין ברמץ), איסור השהית אוכל על האש כשלא נתבשל כמאכל בן דרוסאי, איסור הבערת עצים כשאין השלהבת עולה מאליה[4], איסור לקרות לאור הנר שמא יטה.
בחסידות
ענין האש השורה על הפתילה, מורה על המשכת האור א"ס בכלים, שהרי טבע האור העליון להתעלות ולחזור לשרשו כטבע האש, ועל ידי הכלים דאצילות דהיינו על ידי מצוות מעשים טובים האור העליון שורה ומתגלה בעולמות, והוזהרנו לא תבערו אש בכל מושבותיכם דהיינו בבי"ע שהם עולמות הפירוד -, ששם לא שייך ליחד כלים גשמיים להשראת האור העליון, כי דוקא באצילות שנאמר איהו וחיוהי וגרמוהי חד יש בכוח הכלים להיות בטלים לגמרי לאור ולא לעשות פירוד, אבל בבי"ע אסור לעשות כן, ורק בבית המקדש הותר לעשות כן משום ששם מתגלה אור האצילות (כי עתיק דבריאה שהוא מלכות דאצילות מתגלה בבית המקדש) ולכן הותר להבעיר אש במנורה דבית המקדש ביום השבת[5].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
