חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תרע"ו]] השתדך עם זוגתו מרת רבקה, בת הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ז]] נישא אליה, ועבר ל[[שצעדרין]], שם מונה ל[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]]. | בשנת [[תרע"ו]] השתדך עם זוגתו מרת רבקה, בת הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ז]] נישא אליה, ועבר ל[[שצעדרין]], שם מונה ל[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]]. | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן תר"פ]], נסע ר' אלטר ל[[רוסטוב]]. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל [[תומכי תמימים רוסטוב]], הרב [[יצחק גולדין]], הציע לו לשמש כ[[משפיע]] בישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן תר"פ]], נסע ר' אלטר ל[[רוסטוב]]. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל [[תומכי תמימים רוסטוב]], הרב [[יצחק גולדין]], הציע לו לשמש כ[[משפיע]] בישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע שאדמו"ר הריי"צ עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הדיסה על הארץ ורץ לישיבה, להתחיל בתפקידו. | ||
בקיץ [[תרפ"א]] נשלח על-ידי | בקיץ [[תרפ"א]] נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], הוא הגיע לשם ב[[פסח]] [[תרפ"א]], ורבים באו לישיבה לשמוע שיעוריו ב[[תורת החסידות]]. | ||
בגלל תנאי המגורים הצפופים ב[[ורשה]], חלה ר' אלטר בשחפת. בהוראת | בגלל תנאי המגורים הצפופים ב[[ורשה]], חלה ר' אלטר בשחפת. בהוראת אדמו"ר הריי"צ עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. בחודש [[תמוז]] [[תרפ"ז]] נרפא ממחלתו, ובכ"ד תמוז נפטרה רעייתו. | ||
בחודש [[תשרי]] [[תרפ"ט]] נסע ל[[ריגא]] | בחודש [[תשרי]] [[תרפ"ט]] נסע ל[[ריגא]] לאדמו"ר הריי"צ להסתופף בצילו בחודש החגים, וב[[חשוון]] חזר לעבוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. | ||
ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]] השתתף בחתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ושם נצטווה על-ידי | ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]] השתתף בחתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ושם נצטווה על-ידי אדמו"ר הריי"צ לחלק בשמו [[משקה]] לכל תלמידי הישיבה. | ||
ב[[תמוז]] [[תרפ"ט]], בעקבות בקשות מצד משפחתו, הוחלט שיחזור לשמש כ[[משפיע]] ב[[תורת אמת ירושלים]]. | ב[[תמוז]] [[תרפ"ט]], בעקבות בקשות מצד משפחתו, הוחלט שיחזור לשמש כ[[משפיע]] ב[[תורת אמת ירושלים]]. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
נפטר בדמי ימיו, ב[[ז' ניסן]] [[תרצ"ט]], בהותירו אחריו צוואה רוחנית מפורטת, ובה גם הוראות מדוייקות לגבי ההלוייה ומי ראוי לישא את מיטתו, ומי לא. | נפטר בדמי ימיו, ב[[ז' ניסן]] [[תרצ"ט]], בהותירו אחריו צוואה רוחנית מפורטת, ובה גם הוראות מדוייקות לגבי ההלוייה ומי ראוי לישא את מיטתו, ומי לא. | ||
שלוש ילדות הותיר אחריו, וחלקן גדלו אצל כמה מגדולי החסידים בדור ההוא. | שלוש ילדות הותיר אחריו, וחלקן גדלו אצל כמה מגדולי החסידים בדור ההוא. אדמו"ר הריי"צ דאג מאד לשלומם והתעניין בהם מאד{{הערת שוליים|ראה: "אד"ש דואג לטויבע שימחוביץ'" (מכתב הרב [[אברהם פריז]] לבני משפחתו, [[אחד היה אברהם]] עמ' 148)}}. | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
גרסה מ־07:33, 17 באוגוסט 2016
המשפיע הרב חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ הידוע בשם "ר' אלטר שימחוביץ" (תר"נ - ז' ניסן תרצ"ט) כיהן כמשפיע בישיבות תומכי תמימים.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב יצחק ולאימו מרת חיה מרים בעיירה פוצ'פ בתחילת שנות התר"נ.
בצעירותו למד בישיבת ישיבת חב"ד פוצ'פ אצל הרב יהושע נתן גנעסין ("צבי נטע"). בחשון תרס"ה נתקבל לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בערך בשנת תרס"ח נשלח לתומכי תמימים הורודישץ, שם למד אצל הרב שלמה זלמן הבלין שלימים היה חותנו.
בשנת תער"ב נשלח יחד עם עוד ששה תלמידים והמשפיע הרב שלמה זלמן הבלין לחברון, שם ייסדו את ישיבת תורת אמת חברון, אך בסיום אותה שנה חזר לליובאוויטש, שם שהה עד שנת תרע"ז.
בשנים אלו שימש כחוזר אצל אדמו"ר הרש"ב
משפיע
בשנת תרע"ו השתדך עם זוגתו מרת רבקה, בת הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ז נישא אליה, ועבר לשצעדרין, שם מונה למשפיע ישיבת תומכי תמימים שצעדרין.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב בב' ניסן תר"פ, נסע ר' אלטר לרוסטוב. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל תומכי תמימים רוסטוב, הרב יצחק גולדין, הציע לו לשמש כמשפיע בישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע שאדמו"ר הריי"צ עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הדיסה על הארץ ורץ לישיבה, להתחיל בתפקידו.
בקיץ תרפ"א נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ורשה, הוא הגיע לשם בפסח תרפ"א, ורבים באו לישיבה לשמוע שיעוריו בתורת החסידות.
בגלל תנאי המגורים הצפופים בורשה, חלה ר' אלטר בשחפת. בהוראת אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. בחודש תמוז תרפ"ז נרפא ממחלתו, ובכ"ד תמוז נפטרה רעייתו.
בחודש תשרי תרפ"ט נסע לריגא לאדמו"ר הריי"צ להסתופף בצילו בחודש החגים, ובחשוון חזר לעבוד בתומכי תמימים ורשה.
בי"ד כסלו תרפ"ט השתתף בחתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא, ושם נצטווה על-ידי אדמו"ר הריי"צ לחלק בשמו משקה לכל תלמידי הישיבה.
בתמוז תרפ"ט, בעקבות בקשות מצד משפחתו, הוחלט שיחזור לשמש כמשפיע בתורת אמת ירושלים.
בעשור השנים בהם כיהן כמשפיע כיהן גם כחבר הנהלה, ונלחם בצורה עיקשת על-מנת שהנהלת הישיבה תקיים בדיוק את הוראות אדמו"ר הריי"צ.
פטירתו
נפטר בדמי ימיו, בז' ניסן תרצ"ט, בהותירו אחריו צוואה רוחנית מפורטת, ובה גם הוראות מדוייקות לגבי ההלוייה ומי ראוי לישא את מיטתו, ומי לא. שלוש ילדות הותיר אחריו, וחלקן גדלו אצל כמה מגדולי החסידים בדור ההוא. אדמו"ר הריי"צ דאג מאד לשלומם והתעניין בהם מאד[1].
תלמידיו
תלמידים רבים היו לו, בניהם:
- הרב משה אשכנזי
- הרב אפרים וולף
- הרב דוד חנזין
- הרב דוד גולדברג
כתביו
- ציוני מקבילות וביאורים על ספר התניא, רשימות, הערות וציונים שנרשמו על-ידו על גליון ספר התניא. בעריכת הרב יצחק וילהלם, היכל הבעש"ט, ניסן תשס"ט. נדפס מחדש בתשורה לנישואי בנו, אדר ראשון תשע"ד, תחת הוצאת קה"ת.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
הערות שוליים
- ↑ ראה: "אד"ש דואג לטויבע שימחוביץ'" (מכתב הרב אברהם פריז לבני משפחתו, אחד היה אברהם עמ' 148)