יהושע מרדכי ליפקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
מ (החלפת טקסט – "עברית " ב־"עברית ") |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==פועלו הספרותי== | ==פועלו הספרותי== | ||
בין השנים תש"כ-תש"מ כתב סיפורים על דמויות חסידיות. הסיפורים נכתבו במקורם ב[[אידיש]] עבור העיתון 'דאס אידישע ליכט', ותורגמו על ידו | בין השנים תש"כ-תש"מ כתב סיפורים על דמויות חסידיות. הסיפורים נכתבו במקורם ב[[אידיש]] עבור העיתון 'דאס אידישע ליכט', ותורגמו על ידו ל[[עברית]] ופורסמו בשעתו ב[[שבועון כפר חב"ד]]. | ||
לאחר פטירתו, נקבצו הסיפורים שכתב ויצאו לאור על ידי בני משפחתו בספר ''''דמות חסידית''''. בתור הוספה לספר, נדפסו מכתבי הרבי אליו, ומכתביו לבני משפחתו ולמושפעיו. | לאחר פטירתו, נקבצו הסיפורים שכתב ויצאו לאור על ידי בני משפחתו בספר ''''דמות חסידית''''. בתור הוספה לספר, נדפסו מכתבי הרבי אליו, ומכתביו לבני משפחתו ולמושפעיו. | ||
גרסה מ־06:30, 3 באוגוסט 2016
הרב יהושע מרדכי ליפקין (י"ח שבט תרס"ט-י"ח מנחם אב תשמ"ז), היה המשפיע בבית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים' בירושלים.
תולדות חיים
נולד בעיר חברון בי"ח שבט תרס"ט, לאביו הרב שמואל גרשון ליפקין ולאמו מרת לאה. בהיותו בגיל 7 פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא התייתם מאביו שנלקח לשרת בצבא הטורקי ונפטר במהלך המלחמה.
לאחר פטירת אביו, עברה משפחתו להתגורר בירושלים, והוא הוכנס ללמוד בבית היתומים של המהרי"ל דיסקין, ששכן באותה תקופה בעיר העתיקה. כשהגיע לגיל ישיבה, עבר ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים, והתקשר למשפיע הרב אלתר שימחוביץ.
כשסיים את מסלול הלימודים הישיבתי, חזר לעבוד במוסד בית היתומים, תחילה בתור מלמד כתיבה וחשבון, ולאחר מכן כמזכיר במשרד המוסד, עד לשנת תשמ"ו, שחלה במחלה ממנה לא קם.
עוד בבחרותו בשנת תרפ"ט כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע במסעו ההיסטורי לביקור בארץ הקודש, ליווה אותו בכל מסעותיו, וזה לעמוד בסמיכות אליו בשעה שהשתטח על קברי אבות האומה במערת המכפלה שבחברון. בשנת תרצ"ד נשא את רעייתו מרת טובה גיטא רייזל לבית ורקר.
החל משנת תשכ"ז החל לשמש בימי החגים כשליח ציבור בבית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים', ולאחר פטירתו של המשפיע הרב נחום שמריהו ששונקין, מילא את מקומו.
לקראת י"א ניסן תשל"א, בו החל הרבי לומר את פרק ע' בתהילים[1], התאים ניגון חסידי למילות הפרק[2].
בשנת[[ תשמ"ו ]]חלה במחלה ממנה לא קם, ונפטר ביום י"ח מנחם אב תשמ"ז.
פועלו הספרותי
בין השנים תש"כ-תש"מ כתב סיפורים על דמויות חסידיות. הסיפורים נכתבו במקורם באידיש עבור העיתון 'דאס אידישע ליכט', ותורגמו על ידו לעברית ופורסמו בשעתו בשבועון כפר חב"ד.
לאחר פטירתו, נקבצו הסיפורים שכתב ויצאו לאור על ידי בני משפחתו בספר 'דמות חסידית'. בתור הוספה לספר, נדפסו מכתבי הרבי אליו, ומכתביו לבני משפחתו ולמושפעיו.
משפחתו
בניו:
- יעקב משה ליפקין, ירושלים.
- מרת חיה, אשת הרב ישראל פריימן, ירושלים. עליהם השלום.
- מרת שולמית, אשת הרב יעקב נח שטרסברג.
- מרת אסתר, אשת המשפיע הרב אברהם מייזליש, כפר חב"ד.
- מרת מרים אשת ר' משה סגל (מודיעין עילית).
- מרת לאה, אשת הרב אברהם קוט (ירושלים).
נכדיו:
- בנימין ליפקין - עיתונאי, וסופר חב"די.
- יוסף יצחק ליפקין - שליח הרבי בכפר סבא.
- ברוך אליעזר ליפקין - שליח הרבי ורב המושב מרחביה.
- יוסף יצחק מייזליש - שליח הרבי במקסיקו.
- שניאור זלמן קוט - שליח בריגא, לטביה.
- אפרים שמואל קוט - שליח באסטוניה.
- שמעון ומיכלי פלמן - שלוחים ברפובליקה הדומיניקנית.
הערות שוליים
- ↑ כפי המנהג לומר את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם.
- ↑ להאזנה לניגון.