סיומי מסכת בתשעת הימים: הבדלים בין גרסאות בדף
(קישורים חיצוניים) |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
הרבי הורה לשתף בסיומים אלו כמה שיותר יהודים{{הערה|ראה בשיחות שנסמנו בהערות הבאות.}}, גם נשים (באופן המותר){{הערה|שיחת ש"פ דברים-חזון תשמ"ט.}}, וגם קטנים{{הערה|שם=מטומ}}; וכן לערוך את הסיום באופן שיובן לכמה שיותר יהודים (והרבי הציע למשל את [[מסכת תמיד]]){{הערה|שם=מח|1=שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ח ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=%D7%91%D7%A9%D7%A8+%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9F&pgnum=114&hilite= התוועדויות חלק ד' ע' 95]).}}. הרבי הוסיף שאפשר אפילו לשתף יהודי שפוגשים ברחוב בעריכת הסיום{{הערה|שם=מח}}. כדי להגיע לכמה שיותר יהודים, הורה הרבי לערוך סיומי מסכת ברדיו{{הערה|ש"פ מטות מסעי תש"מ.}}, דבר שבוצע בהרחבה ונמשך עד היום. | הרבי הורה לשתף בסיומים אלו כמה שיותר יהודים{{הערה|ראה בשיחות שנסמנו בהערות הבאות.}}, גם נשים (באופן המותר){{הערה|שיחת ש"פ דברים-חזון תשמ"ט.}}, וגם קטנים{{הערה|שם=מטומ}}; וכן לערוך את הסיום באופן שיובן לכמה שיותר יהודים (והרבי הציע למשל את [[מסכת תמיד]]){{הערה|שם=מח|1=שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ח ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=%D7%91%D7%A9%D7%A8+%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9F&pgnum=114&hilite= התוועדויות חלק ד' ע' 95]).}}. הרבי הוסיף שאפשר אפילו לשתף יהודי שפוגשים ברחוב בעריכת הסיום{{הערה|שם=מח}}. כדי להגיע לכמה שיותר יהודים, הורה הרבי לערוך סיומי מסכת ברדיו{{הערה|ש"פ מטות מסעי תש"מ.}}, דבר שבוצע בהרחבה ונמשך עד היום. | ||
הרבי הורה בשעת הסיום להוסיף גם בנתינת [[צדקה]], | הרבי הורה בשעת הסיום להוסיף גם בנתינת [[צדקה]], ולעורר על מצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|ראה מענה הרבי שצילומו בחוברת 'יהפכו לששון ולשמחה', בקישורים חיצוניים, ע' 11.}} וכן במקום המתאים - לערוך סעודה ו[[התוועדות חסידית]]{{הערה|שם=נא}}. | ||
==קיום ההוראה== | ==קיום ההוראה== | ||
גרסה מ־11:37, 28 ביולי 2016
עריכת סיומי מסכת בתשעת הימים היא הוראתו של הרבי על מנת להוסיף בשמחה באופן המותר על פי ההלכה בימים שבהם "ממעטים בשמחה".
ההוראה
בשיחת ערב ראש חודש מנחם אב תשל"ה דיבר הרבי על הפתגם החסידי של הרב ממונקאטש, שפירוש "משנכנס אב ממעטין בשמחה"[1] - זאת אומרת ש"ממעטין" את עניני העצבות של חודש אב, על ידי שמחה. בהמשך לכך הציע הרבי שיערכו בימי תשעת הימים סיום מסכת מידי יום ביומו. הרבי התבסס על דברי הרבי הריי"צ, שסיפר על אביו הרבי הרש"ב שנהג לעשות בכל יום מימי תשעת הימים סיום מסכת, אף שלא ערך סעודה בבשר ויין[2]. ומכאן הסיק הרבי שישנו ענין מיוחד לערוך סיום מסכת בימים אלו, וזאת כיון שימים אלו עתידים להפוך לששון ולשמה בגאולה, והטעימה מזה היא על ידי ההוספה בשמחה של מצוה באופן המותר על פי השולחן ערוך[3]. כבר באמירת שיחה זו ביקש הרבי מהמאזינים (על ידי השידור) בארץ הקודש לערוך בראש חודש אב סיום מסכת בכותל המערבי ובמערת המכפלה.
גם בערב תשעה באב ובתשעה באב הורה הרבי לערוך סיומים באופן המותר, למשל על מסכת מועד קטן. בשנת תנש"א הוסיף הרבי והורה להמשיך ולערוך סיומים עד חמשה עשר באב[4].
הרבי הסביר את הקשר של סיום המסכת לגאולה: "הסיום דערב פסח הוא הכנה להגאולה דפסח, והסיומים דתשעת הימים הם הכנה להגאולה העתידה שהיא "כימי צאתך מארץ מצרים (אראנו נפלאות)", ובהדגשה יתירה בשנה זו, הי' תהא שנת אראנו נפלאות, כשעומדים על סף הגאולה"[5].
הוראות הרבי למבצעי הסיומים
הרבי הורה לשתף בסיומים אלו כמה שיותר יהודים[6], גם נשים (באופן המותר)[7], וגם קטנים[5]; וכן לערוך את הסיום באופן שיובן לכמה שיותר יהודים (והרבי הציע למשל את מסכת תמיד)[8]. הרבי הוסיף שאפשר אפילו לשתף יהודי שפוגשים ברחוב בעריכת הסיום[8]. כדי להגיע לכמה שיותר יהודים, הורה הרבי לערוך סיומי מסכת ברדיו[9], דבר שבוצע בהרחבה ונמשך עד היום.
הרבי הורה בשעת הסיום להוסיף גם בנתינת צדקה, ולעורר על מצוות אהבת ישראל[10] וכן במקום המתאים - לערוך סעודה והתוועדות חסידית[4].
קיום ההוראה
קישורים חיצוניים
- המעשה הוא העיקר - תשעת הימים
- יהפכו לששון ולשמחה - ימי בין המצרים בדור השביעי, בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשע"ו - ע' 10
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ תענית כט, א.
- ↑ הובא בספר המנהגים, ע' 46.
- ↑ ראה שיחות קודש חלק ב' ע' 344.
- ↑ 4.0 4.1 דבר מלכות שיחת ש"פ דברים תנש"א סעיף י'.
- ↑ 5.0 5.1 דבר מלכות שיחת ש"פ מטות מסעי תנש"א, סעיף טו.
- ↑ ראה בשיחות שנסמנו בהערות הבאות.
- ↑ שיחת ש"פ דברים-חזון תשמ"ט.
- ↑ 8.0 8.1 שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 95).
- ↑ ש"פ מטות מסעי תש"מ.
- ↑ ראה מענה הרבי שצילומו בחוברת 'יהפכו לששון ולשמחה', בקישורים חיצוניים, ע' 11.