ברכת המזון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "שכינה " ב־"שכינה ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
עניין והחליצנו: והחליצנו לשון 'חלוץ הנעל'. כי בשבת חייב אדם להחליף כל בגדי חול אף בחינת נעל. והיינו 'רצה והחליצנו הוי' אלקינו' מכל בגדי חול והלבישנו בלבוש הנקרא 'ה' אלהינו' כמו שנאמר 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'. היינו האדם הנקרא 'כל' כי האדם הוא עולם קטן ונקרא בשמו 'כי בצלם אלהים עשה' וגו', ולכבודי כו' כי רבי יוחנן קרה לללבושים "מכבדים", בראתיו וגו' הם מחשבה דיבור ומעשה הכל יהיה בלבוש שלו הנקרא 'הוי' אלהינו'.{{הערת שוליים|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים עמ' נט.}} | עניין והחליצנו: והחליצנו לשון 'חלוץ הנעל'. כי בשבת חייב אדם להחליף כל בגדי חול אף בחינת נעל. והיינו 'רצה והחליצנו הוי' אלקינו' מכל בגדי חול והלבישנו בלבוש הנקרא 'ה' אלהינו' כמו שנאמר 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'. היינו האדם הנקרא 'כל' כי האדם הוא עולם קטן ונקרא בשמו 'כי בצלם אלהים עשה' וגו', ולכבודי כו' כי רבי יוחנן קרה לללבושים "מכבדים", בראתיו וגו' הם מחשבה דיבור ומעשה הכל יהיה בלבוש שלו הנקרא 'הוי' אלהינו'.{{הערת שוליים|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים עמ' נט.}} | ||
בחול בששת ימי המעשה יש עניני עולם הזה שהם דבר הכרחי לזון בניו ובני ביתו ולגמול חסדים עם בני אדם, אז יש בזה אלקות והוא נקרא נעל בחינה תחתונה שבלבושים, לכן מברכים "שעשה לי כל צרכי" על המנעלים דהיינו הצטרכות ומלאכות אוכל נפש כל דבר שמותר בחול. אבל בשבת צריך להסיר אפילו הנעל שאסור בל"ט מלאכות. וזהו בקשתינו בשבת 'רצה והחליצנו' שהוא חליצת הנעל. ואף מה שמותר בשבת לא יהא בו בחינת נעל. אך אין וה ברשות אדם וצריך עוזר אלקי' וזהו רצה והחליצנו - | בחול בששת ימי המעשה יש עניני עולם הזה שהם דבר הכרחי לזון בניו ובני ביתו ולגמול חסדים עם בני אדם, אז יש בזה אלקות והוא נקרא נעל בחינה תחתונה שבלבושים, לכן מברכים "שעשה לי כל צרכי" על המנעלים דהיינו הצטרכות ומלאכות אוכל נפש כל דבר שמותר בחול. אבל בשבת צריך להסיר אפילו הנעל שאסור בל"ט מלאכות. וזהו בקשתינו בשבת 'רצה והחליצנו' שהוא חליצת הנעל. ואף מה שמותר בשבת לא יהא בו בחינת נעל. אך אין וה ברשות אדם וצריך עוזר אלקי' וזהו רצה והחליצנו - ש[[הקב"ה]] יחליץ הנעל.{{הערת שוליים|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים עמ' קנג.}} | ||
כי בששת ימי החול נמשך השפע על ידי מסכים ולבושים בבחינת נעל של ה[[שכינה]] אבל בשבת שהוא עליית העולמות אנו מתפללים 'והחליצנו' שלא ימשך השפע בבחינת העלם ובחינת נעל ופרסא אלא יתגלה בחינה גבוהה יותר.{{הערת שוליים|אור התורה דברים עמ' רי.}}, להסיר את המסכים שבין העולמות בריאה, יצירה, עשיה ובין עולם האצילות. | כי בששת ימי החול נמשך השפע על ידי מסכים ולבושים בבחינת נעל של ה[[שכינה]] אבל בשבת שהוא עליית העולמות אנו מתפללים 'והחליצנו' שלא ימשך השפע בבחינת העלם ובחינת נעל ופרסא אלא יתגלה בחינה גבוהה יותר.{{הערת שוליים|אור התורה דברים עמ' רי.}}, להסיר את המסכים שבין העולמות בריאה, יצירה, עשיה ובין עולם האצילות. | ||
גרסה מ־06:46, 22 ביולי 2016
מצוות עשה מן התורה לברך ברכת המזון לאחר שביעה מאכילת לחם. חכמים נתנו שיעור מצומצם יותר לברכה. ברכה זו כוללת שלושה ברכות מדאורייתא, וברכה אחת מדרבנן.
ישנו ספק בהלכה אם נשים מחויבות בברכת המזון מהתורה, מכיון שאין שייך בהם חלק מההודיה של ברכת המזון "ועל בריתך שחתמת בבשרינו, ועל תורתך שלמדתנו", ולכן מספק אינם יכולים להוציא גברים ידי חובה בברכת המזון.
רצה והחליצנו
בשבת מוסיפים בברכה שלישית של ברכת המזון מעין היום, "רצה והחליצנו . . ובמצות יום השביעי".
בזוהר נאמר: בשבת שאין דינים אומרים רצה והחליצנו.[1]
המגיד ממזריטש פירש: לפעמים שאנו לוקחים יראת הבורא יתברך מכח שאנו רואים שכל העולמות יראים ממנו ואוהבים אותו נמצא כי אנו לוקחים מדתנו מהברואים אבל בשבת קודש אנו לוקחים המידות מהבורא יתברך לבד וממילא 'והחליצנו' - אנו נחלצים מהברואים ודבוקים בבורא יתברך.[2]
עניין והחליצנו: והחליצנו לשון 'חלוץ הנעל'. כי בשבת חייב אדם להחליף כל בגדי חול אף בחינת נעל. והיינו 'רצה והחליצנו הוי' אלקינו' מכל בגדי חול והלבישנו בלבוש הנקרא 'ה' אלהינו' כמו שנאמר 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'. היינו האדם הנקרא 'כל' כי האדם הוא עולם קטן ונקרא בשמו 'כי בצלם אלהים עשה' וגו', ולכבודי כו' כי רבי יוחנן קרה לללבושים "מכבדים", בראתיו וגו' הם מחשבה דיבור ומעשה הכל יהיה בלבוש שלו הנקרא 'הוי' אלהינו'.[3]
בחול בששת ימי המעשה יש עניני עולם הזה שהם דבר הכרחי לזון בניו ובני ביתו ולגמול חסדים עם בני אדם, אז יש בזה אלקות והוא נקרא נעל בחינה תחתונה שבלבושים, לכן מברכים "שעשה לי כל צרכי" על המנעלים דהיינו הצטרכות ומלאכות אוכל נפש כל דבר שמותר בחול. אבל בשבת צריך להסיר אפילו הנעל שאסור בל"ט מלאכות. וזהו בקשתינו בשבת 'רצה והחליצנו' שהוא חליצת הנעל. ואף מה שמותר בשבת לא יהא בו בחינת נעל. אך אין וה ברשות אדם וצריך עוזר אלקי' וזהו רצה והחליצנו - שהקב"ה יחליץ הנעל.[4]
כי בששת ימי החול נמשך השפע על ידי מסכים ולבושים בבחינת נעל של השכינה אבל בשבת שהוא עליית העולמות אנו מתפללים 'והחליצנו' שלא ימשך השפע בבחינת העלם ובחינת נעל ופרסא אלא יתגלה בחינה גבוהה יותר.[5], להסיר את המסכים שבין העולמות בריאה, יצירה, עשיה ובין עולם האצילות.
מים אחרונים
| ערך מורחב – מים אחרונים |
ממנהגי ברכת המזון
- בפסקי הסדור לר' חיים נאה מובא משמו של הרב מרדכי שניאורסון, שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד עשרת הספירות.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ חלק ב קסט, א.
- ↑ אור תורה סימן שסו.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמ' נט.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמ' קנג.
- ↑ אור התורה דברים עמ' רי.
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |