ישראל ג'ייקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
הרב ישראל ג'ייקובסון נולד ב[[רוסיה]] ב[[ג' בכסלו]] שנת ה'[[תרנ"ו]] (1896) בעיר זוראוויטש, למשפחה חבדית וותיקה, מצאצאי השל"ה. | הרב ישראל ג'ייקובסון נולד ב[[רוסיה]] ב[[ג' בכסלו]] שנת ה'[[תרנ"ו]] (1896) בעיר זוראוויטש, למשפחה חבדית וותיקה, מצאצאי השל"ה. | ||
תחילה למד אצל מלמד מקומי ולאחמ"כ רצה ללמוד בישיבה, המלמד המליץ לו ללמוד בישיבת הרב ריינעס{{הערה|רב ליטאי ציוני ממקימי תנועת ה"מזרחי".}} בעיר לידא{{הערה| מכיון ששם למדו עברית ולימודי חול.}}, ורק מחמת מקרה שבדרך לישיבת לידא שכנע אותו א'{{הערה| בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי | תחילה למד אצל מלמד מקומי ולאחמ"כ רצה ללמוד בישיבה, המלמד המליץ לו ללמוד בישיבת הרב ריינעס{{הערה|רב ליטאי ציוני ממקימי תנועת ה"מזרחי".}} בעיר לידא{{הערה| מכיון ששם למדו עברית ולימודי חול.}}, ורק מחמת מקרה שבדרך לישיבת לידא שכנע אותו א'{{הערה| בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי . והתחיל לדבר מעניני הישיבה, ובהתעניינות גדולה התחיל אבי מורי להוציא ממנו מלין. | ||
הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת". | הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת". | ||
גרסה מ־20:55, 2 בפברואר 2016
ישראל ג'ייקובסון (פארעצקין) היה מחשובי עסקני חסידות חב"ד בשנותיה הראשונות בארצות הברית. עמד בראש ארגון אגודת חסידי חב"ד ונחשב אחד ממקימי חצר חב"ד בארצות הברית. עסק בהצלתו של אדמו"ר הריי"צ מפולין הכבושה בזמן מלחמת העולם השנייה. כיהן כמשפיע בישיבת הדר התורה שהקים עבור תלמידים אמריקאים שהתקרבו לחב"ד והיה חבר בהנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק.
תולדותיו
הרב ישראל ג'ייקובסון נולד ברוסיה בג' בכסלו שנת ה'תרנ"ו (1896) בעיר זוראוויטש, למשפחה חבדית וותיקה, מצאצאי השל"ה. תחילה למד אצל מלמד מקומי ולאחמ"כ רצה ללמוד בישיבה, המלמד המליץ לו ללמוד בישיבת הרב ריינעס[1] בעיר לידא[2], ורק מחמת מקרה שבדרך לישיבת לידא שכנע אותו א'[3] הלך להבחן בישיבת תומכי תמימים בעיירה ליובאוויטש, שם התקבל כתלמיד בחדרים ולאחמ"כ באולם של ישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ' שם נשאר עד לשנת תרע"ז (1916) אז עקרה הישיבה לעיר קרמנצ'וג על גדת נהר הדנייפר ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה בחרסון. בין השאר, למד בישיבות: תומכי תמימים ליובאוויטש, תומכי תמימים שצעדרין, תומכי תמימים קרמנצ'וג ותומכי תמימים חרסון - בשנים תרס"ח-תר"פ. התגורר בעיר הומיל ביילורוסיה, בשנים תר"פ-תרפ"ה.
בשנת תרפ"ו (1926), לאחר אסיפה בין חסידי חב"ד, בה הוחלט לעורר תעמולה בין החסידים, לעידוד ההגירה מרוסיה, נבחר להיות שליחם בארצות הברית ולהשתדל שם להשגת אשרות עבור חסידים המעוניינים להגר לארה"ב ומאוחר יותר לעזור בקליטתם שם, אך בתפקיד זה לא נחל הצלחה רבה כשלחלק מהחסידים הצליח לעזור רק ביציאה מרוסיה ולחלקם לא הצליח לסייע כלל. בפרק הזמן לאחר החלטתו להגר עד הגירתו בפועל (כשלושה חודשים) מונה על ידי האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש למשפיע קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה.
לאחר מכן היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל בברוקלין שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב בית הכנסת בשכונת מגוריו - בראנזוויל.
תפקידיו ופועלו
כאמור, כבר ברוסיה מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למשפיע קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.
הקים בהוראת האדמו"ר הריי"צ את 'אגודת התמימים' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בארה"ב שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי חסידות. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור האדמו"ר ומוסדותיו.
לאחר שחרורו של הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת תרצ"ב (1932) הקים בניו יורק את ישיבת "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת תרצ"ט (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה לפולין על מנת לשלבם בישיבת תומכי תמימים בעיר אטווצק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר בפולין לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס האדמו"ר לשבדיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של האדמו"ר לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכמשפיע בישיבה. בשנת - תש"א (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר - שיינא ובעלה מנחם מענדל הורנשטיין (לבסוף השניים נספו בשואה). בשנת תש"ד הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב מרדכי דובער אלטיין, כראש ישיבה). עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית, נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר "בית רבקה", שיועד לבנות חב"דיות, עד לפטירתו בשנת תשל"ה.
נפטר בניו יורק בי"ז בסיוון תשל"ה (1975).
תפקידיו
- יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית.
- חבר הנהלת אגודת התמימים.
- משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
- יו"ר ומנהל אירגון בית רבקה ניו יורק.
- גבאי כללי לחברה קדישא.
- משפיע מחלקת תומכי תמימים נוארק.
- מייסד ומשפיע ישיבת הדר התורה למקורבים.
משפחתו
הרב ג'ייקובסון היה גיסו של ר' אהרון אליעזר צייטלין, שניהם היו חתניו של ר' יהושע העשל לוין.
לר' ישראל היו שלש בנות:
- שרה הכט רעייתו של הרב שלמה זלמן העכט משיקגו.
- רחל אלטיין רעייתו של הרב מרדכי דוב אלטיין.
- חוה קפלן.
לקריאה נוספת
- זכרון לבני ישראל זכרונותיו של ישראל ג'יקובסון, קה"ת, 1996.
- זכרונותיו בדי אידישע היים גליונות 38-39.
- תולדות חב"ד בארצות הברית - על פי מפתח השמות, בערכו.
- תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק קיח.
- אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר מה"מ לפי מפתח שמות. יש אגרות רבות אליו ואודותיו.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
קישורים חיצוניים
- זכרון לבני ישראל ספר זכרונותיו באתר ספריית-ליבאוויטש.
הערות שוליים
- ↑ רב ליטאי ציוני ממקימי תנועת ה"מזרחי".
- ↑ מכיון ששם למדו עברית ולימודי חול.
- ↑ בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי . והתחיל לדבר מעניני הישיבה, ובהתעניינות גדולה התחיל אבי מורי להוציא ממנו מלין. הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת". וכן "ובשבתנו שם נכנס איש אחד בהדרת פנים, זקנו לבן, ושאל גם כן לאן אנו נוסעים, בטח ללידא, והתחיל לדבר על הרב ריינעס. אינני זוכר פרטי הדברים, אבל רושם דבריו בהתרגשות, ואמר: לאיש שעמד על הבימה עם אשה חצי' ערומה תמסרו את בנכם? וסיים דבריו: אני מתנגד, חפצים אתם שבנכם ישאר איין ערליכער איד, פירט אים אין ליובאוויטש".